הרשות תגיש, עד ליום 15.09.2022 חוות דעת של עובדת סוציאלית, שתבהיר מהם התנאים המקצועיים המתאימים להערכה מקצועית של טובת הקטינים בנסיבותיהם. במסגרת זו תבהיר העו"ס האם פגישה חד פעמית עם הקטינים במשרדי הרשות עונה על התנאים האמורים."
היינו, ניתנה לרשות הזדמנות להציג מהו אופן הבחינה הראוי של טובת הילדים בעקבות חוות הדת לעניין מתכונת הפגישה שהמציאו המערערים, וזאת ע"י גורם מקצוע מטעמה.
- ביום 20.11.2022 הוגשה תגובת הרשות שאליה צורפה התייחסות עו"ס עינת רט בכתב, כדלקמן:
"טובת קטינים הינה מושג רחב מאד, תלוי מקרה. בכל מקרה לגופו צריכה להבחן הנינוחות היחסית של הקטין בשיחה, הכנה מראש שניתנה על ידי הורה משמורן ובשלות שנובעת מגילו של הקטין. מילת המפתח הינה גמישות במהלך הפגישה ויצירת תקשורת מאפשרת, ככל הניתן, עם כל הנוכחים בפגישה. חשוב לציין, כי ההערכה המקצועית במקרה זה נעשית במסגרת מפגשים אשר אינם בעלי אופי רשמי. משך הפגישה, מידת שיתוף הפעולה ויצירת אמון, הם אלו שישפיעו על הבנת המקרה, ללא קשר למספר הפגישות."
- ביום 20.12.2022 הוגשה תגובת המערערים, ובה נטען כי מכתב עו"ס רט הוא כללי וחסר, ואינו עונה לאמור בהחלטתי ולמה שנדרש לצורך קביעת התנאים המקצועיים המתאימים להערכה מקצועית של טובת הילד, שהיא סוגיה מקצועית מורכבת. נטען, כי במתכונת שנקבעה לפגישת העו"ס עם הילדים לא ניתן לגבש חוות דעת מקצועית ובלתי מוטה באשר לטובת הילד, אף לא לפי הדרישות המינימליות שהוגדרו במכתב עו"ס רט. התגובה התבססה על חוות דעת המומחים בעניין מתכונת הפגישה, שצורפו לבקשת המערערים לכתחילה בדבר התנאים לקיום הפגישה שפורטו בהן.
- ביום 21.12.2022 קבעתי:
"חוות הדעת של גב' רט נוקטת במונחים כלליים שלא ניתן לגזור מהם את אופן עריכת המפגש.
הרשות תודיע עד ליום 4.1.23 האם היא מקבלת את התנאים לקיום המפגש המנויים בסעיף 13 לתגובת המערערים.
ככל שאינה מקבלת תנאים אלו, תבהיר גב' רט במפורט, מהם התנאים בהם תיערך הפגישה כולל התייחסות למיקום, האם די בפגישה אחת או שיש צורך במספר פגישות, משך הפגישה או הפגישות, בנוכחות מי ייערכו, ומי ילווה את הקטינים.
לאחר מכן תקבע המתכונת לקיום הריאיונות."
- תגובת הרשות, שהוגשה ביום 01.03.23, הוגשה ללא עדכון או הבהרה לחוות הדעת של עו"ס רט. בתגובה חזרה הרשות על טיעוניה הקודמים לגבי הפיילוט ומטרת הפגישה עם העו"ס בדומה לקטינים המוחזקים במתקן המשמורת בנתב"ג, ופירטה לגבי ארבעה מהתנאים שהתבקשה להתייחס אליהם: (1) מיקום הפגישה יתקיים במתקן הרשות, אך לא במתקן המשמורת בנתב"ג, כדי לייצר אוירה רגועה ונינוחה שתאפשר שיח פתוח. (2) נוכחות הורה בפגישה תתאפשר לבקשת הקטינים בכל מקרה, וגם ככל שהעו"ס תקבע כי יש בנוכחותו כדי להועיל לבירור. (3) משך הפגישות אינו קבוע מראש ונתון לשיקול דעת העו"ס, וככל שיידרש תתקיים פגישה נוספת. (4) הפגישה תתקיים ללא נוכחות גורם מלווה או מייצג אחר, וזאת לצורך הצלחת הבירור ועריכת חוות דעת יעילה, הדורשות התרשמות בלתי אמצעית מהקטינים בלי התערבות אדם שלישי. בהקשר זה נטען כי המחוקק הכיר בייחודו של מקצוע העבודה הסוציאלית כתפקיד רגיש הדורש מפגשים בלתי אמצעיים לצורך יחסי אמון ישירים בין העו"ס לבין הנבדקים, והדבר יפה ביתר שאת כאן משום שהעו"ס אינה מכריעה בעניינם של הקטינים או משפחתם ואינה בעלת סמכות מנהלית בהקשר זה.
- ביום 5.3.23 הוגשה בקשה מטעם המערערים למחוק את התגובה וליתן החלטה בבקשה הדחופה למתן הוראות מיום 14.07.2023, בנימוק שהרשות ניצלה לרעה את האפשרות שניתנה לה, והגישה תגובה שלא נתמכה בחוות דעת כנדרש, הן כתגובה לחוות הדעת שהוגשו בתמיכה לבקשתם, הן בניגוד להחלטתי מיום 21.12.23.
- ביום 12.03.23 קבעתי:
"בהחלטתי מיום 21.12.23 אפשרתי לעובדת סוציאלית מטעם הרשות לפרט את חוות דעתה ולקבוע מהם התנאים בהם יש לבחון את טובת הילדים במסגרת ההליך. כך לא נעשה. תחת זאת עשתה המשיבה דין לעצמה, ולא בפעם הראשונה בהליך זה, והגישה תגובה נוספת בה נטען למעשה כי חוות דעת נוספת אינה נדרשת.