א. מוסכם ומוצהר בזה אלא אם יוסכם אחרת בהסכם קיבוצי מיוחד, כי התמורה שעליה הסכימו השחקן והקבוצה נקבעה בהתחשב בהבנה משותפת ועל יסוד ההנחה שהעלות שנגרמת לקבוצה כתוצאה מהעסקתו של השחקן היא העלות הכוללת הסופית והבלעדית, לרבות תנאים סוציאליים נוספים, שתהיה לקבוצה בכל הקשור להתקשרות בין הצדדים.
ב. לפיכך, אם ייקבע ע"י ביהעברת מקום דיון לעבודה ו/או ע"י גורם מוסמך אחר, בין עפ"י פניית הקבוצה בין אם עפ"י פניית השחקן או גורם אחר כלשהוא בתביעה סותרת, כי למרות האמור לעיל, מגיעות לשחקן זכויות נוספות כעובד, לרבות פיצויי פיטורים, כי אז מוסכם בין הצדדים, כי השכר הקובע לצורך חישוב זכויותיו של השחקן יהא שכר המינימום כפי שיפורסם על ידי שר העבודה והרווחה, כאמור בסעיף 6 לחוק שכר המינימום התשמ"ז-xxxxxבמועד סיום יחסי העבודה בין השחקן והקבוצה (להלן: "השכר הקובע כעובד")..."
- אשר להכללת פיצויי הפיטורים בשכרו של התובע - אף שהנתבעת הבהירה בסיכומיה כי אינה טוענת לכך, ממילא בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי מדובר בהסדר שאינו תקף ככל שלא קיבל את אישור שר העבודה לפי סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים (ר' ערעור עבודה 4448-10-19 הפועל חיפה מילניום בערעור מיסים - אושרי רואש, [נבו] ניתן ביום 16.11.2020; להלן: "עניין רואש").
- אשר לטענה כי יש לחשב את זכויותיו של התובע בהתאם לשכר מינימום. לאחרונה נפסק כך בעניין דומה ע"י חברי כבוד השופט הבכיר אבו קאעוד:
"הוראות הסכם העבודה הקובעות כי ההסכם משקף את עלות השכר הכוללת של המועדון וכי במקרה של תביעה סותרת יחושבו זכויותיו של התובע על בסיס שכר המינימום חותרות תחת תכלית משפט העבודה המגן כפי שהובאה לעיל. טענה דומה הועלתה ונדחתה בפסק הדין בעניין מרחיב[16], שם נקבע כי התניה המתנה מראש קבלת שכר מעבר לשכר המינימום בוויתור מראש על זכויות קוגנטיות פוגם בכושר הרצון החופשי של העובד שהיה מעוניין, מן הסתם, בשכר הגבוה משכר מינימום, והוא נאלץ לשלם עבור שאיפה זו בוויתור על זכויות המגיעות לו על פי דין..."
[ר' סכסוך עבודה (תל אביב) 12699-02-21 Zubas Emiliyus - בני יהודה תל אביב (2003), [נבו] ניתן ביום 5.8.2024 (להלן: "עניין אמיליוס"); ערעור תלוי ועומד בבית הדין הארצי ערעור עבודה 59842-09-24] [נבו].
- מסקנות דומות התקבלו ע"י בתי הדין בתיקים נוספים בהם נידון סעיף זה בהקשר להתקשרות בין ספורטאים לקבוצות כשבין היתר נקבע כי אין לקבל גם את הטענה כי שכרם של השחקנים כלל את זכויותיהם הסוציאליות (ר' לדוגמה סכסוך עבודה (ירושלים) 57278-08-18 תומר בן יוסף - מועדון הכדורגל א.ג. בית"ר ירושלים (2001) בע"מ, [נבו] ניתן ביום 14.4.2024; סכסוך עבודה (חיפה) 62969-11-22 דניאל עמוס - מועדון כדורגל - מכבי נתניה (2016) בע"מ, [נבו] ניתן ביום 29.12.2024).
- בהתאם לאמור, עלינו לפנות לקבוע מהו שכרו הקובע של התובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים. בעניין זה, לא מצאנו לקבל את טענת התובע כי יש לכלול בשכרו הקובע גם את המענק שקיבל בגין נקודות ליגה. כידוע, המבחן שנקבע בפסיקה בסוגיה זו הוא האם התשלום היה פיקציה ושולם עבור 'עבודתו הרגילה' של העובד, שמא מדובר בתשלום המותנה בתנאי או במצב, כך שאם אין מתקיים התנאי או משתנה המצב - חדל התשלום (ר' ערעור עבודה 300370/97 אברהם זבדי - איי.די.אי. טכנולוגיות בע"מ, פ''ד לז(2002) 201 [נבו]. כן ר' בית דין גבוה לצדק 5572/92 זכאי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז(3) 602; בית דין גבוה לצדק 5580/94 מירוז ואח' נ' בית-הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נב(1) 252, 262).
- בעניין רואש אישר בית הדין הארצי את קביעת בית הדין קמא לפיה "רכיב הפרמיה בגין נקודות ליגה הוא תשלום המותנה במאמץ קבוצתי של כלל שחקני הקבוצה, והמשולם למי מהשחקנים שהשתתפו בפועל במשחק שהניב את התוצאות או לכל הפחות היו רשומים בסגל המשחק" וככזה אינו מהווה חלק מהשכר הקובע לפיצויי פיטורים (סכסוך עבודה (חיפה) 14943-08-17 אושרי רואש - הפועל חיפה מילניום בע"מ, [נבו] ניתן ביום 12.8.2019).
- בענייננו, כך נקבע לדוגמה בהסכם העסקתו של התובע מיוני 2017 בכל הנוגע לעונת המשחקים 2017/18:
2.1 עונת 2017/18