תיק אזרחי (תל אביב) 4258-06-20 RAM GROUP GLOBAL, Pte. Ltd נ' חברת ב.ג. נגב טכנולוגיות ורישומים בע"מ

פסק דין

מפתח וממציא התקשר עם חוקר אוניברסיטאי ועם חברה אוניברסיטאית כדי שיספקו לו שירותים, שישפרו את הפיתוחים שעליהם עמל באמצעות החברות שבשליטתו.  הגיעה עת הקורונה.  הכול עסקו בפיתוח אמצאות להתמודדות עם המגפה, ולזיהוי מהיר של נשאי הנגיף.

והנה, החוקר האוניברסיטאי פרסם כי עלה בידו לפתח מכשיר, שבאמצעותו ניתן יהיה לבצע זיהוי מהיר כאמור.  הבשורות היו משמחות ובעלות פוטנציאל, אלא שהמפתח, משבית השמחה, טוען כי החוקר ניצל את הנגישות לפיתוחים עליהם עבד, גזל את סודותיו המסחריים, ועשה בהם שימוש במסגרת האמצאה המיומרת.

האומנם?

בכך יש להכריע במסגרת תובענה זו.  לשם כך, על התובעות, המצויות בשליטת המפתח, לבסס את התקיימות יסודות הגזל של הסודות המסחריים להם הן טוענות.  המלאכה הראייתית היא מורכבת.  היא מצריכה ניתוח של ממצאי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט; היא דורשת עמידה על היחס בין דיני הסודות המסחריים ודיני הפטנטים; היא כרוכה בפרשנות ההגנות שמעניק הדין למי שנטען כי גזל סודות אלה; ואף בבחינת המחאת הזכויות שבצעו התובעות בינן ובין עצמן.

ככל שתצלחנה במלאכה התובעות עותרות להצהרה על בעלותן בקניין הרוחני בפיתוח שפתחו, ולמתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים לעשות בו כל שימוש.

רקע

1. חברת RAM GROUP HOLDINGS PTE. LTD.  (להלן: רם הולדינגס), שהייתה התובעת 1 בכתב התביעה המקורי (לפני שתוקן ביום 13.6.22), היא חברה זרה העוסקת בניהול, בייצור, במחקר ובפיתוח של חיישנים בפלטפורמות דיגיטליות או ננו-אלקטרוניות.  התובעת 2 (RAM GROUP DE GMBH) היא חברה זרה העוסקת בפיתוחים טכנולוגיים של חיישנים, ובפרט בפיתוח, בתכנון ובייצור פלטפורמת אבחון מהיר לווירוס הקורונה.  התובעת 3 (EPITRONIC HOLDINGS PTE.  LTD.) היא חברת ייעוץ שהינה חלק ממערך הייצור, המחקר והפיתוח של אשכול חברת האחזקות.
2. מר אייל רם (להלן: מר רם) הוא מייסדן של שלוש החברות הללו, והעומד מאחורי פיתוחיהן השונים.
3. חברת ב.ג. נגב טכנולוגיות ויישומים בערעור מיסים (הנתבעת 1, להלן: חברת נגב) היא חברה ישראלית המצויה בבעלותה של אוניברסיטת בן-גוריון (הנתבעת 3, להלן: האוניברסיטה או אוניברסיטת בן-גוריון).  פרופ' גבריאל סרוסי, הנתבע 2 (להלן: פרופ' סרוסי), הוא חוקר ומרצה במחלקה להנדסה אלקטרואופטית ובמכון לננו-טכנולוגיה באוניברסיטה (שלושתם יכונו יחדיו כנתבעים).
4. ביום 5.12.16 נחתם הסכם ארוך טווח למתן שירותי מחקר ופיתוח בין רם הולדינגס ובין חברת נגב. האחרונה התחייבה לתת לראשונה שירותי אופטימיזציה למכשירים שונים מתחום חיישני הספקטרוסקופיה, שפותחו ויוצרו על ידי התובעות.  בכל שנה היה על רם הולדינגס לעדכן את פרויקט המחקר שלגביו יינתנו השירותים.
5. בחודש מרץ 2020 הוגדר פרויקט המחקר כ"Architecture and Design of THZ Corona Viruses Fast Detection Device". לשיטת התובעות מדובר במכשירי אבחון מהירים וייחודיים, שפותחו על ידן, הנשענים על טכנולוגית THZ Resonance Nano Antennas.  כאמור, היה על חברת נגב לספק את שירותי הייעוץ והאופטימיזציה ביחס למכשירים האמורים.

בסעיף 7 להסכם ארוך הטווח התחייבו הצדדים לשמור על סודיות מוחלטת ביחס לכל מידע שהתקבל במסגרתו.  סעיף 7.1 קבע כי "Each party undertakes to keep in strict confidence all information received according to the provisions of this Agreement".  יחד עם זאת נקבע בהמשך הסעיף כי הוא לא יחול, בין השאר, ביחס לפתוח עצמאי של צד מקבל המידע.

6. לשיטת התובעות, מר רם הגה רעיון מהפכני לשימוש בטכנולוגיית הסנסורים הייחודיים המוגנת בפטנטים שלהן, ולייצר על בסיסה מערכת חדשה, המיועדת לזיהוי מהיר של וירוס הקורונה. המערכת אמורה הייתה לזהות את הווירוס בתוך 60 שניות בלבד וברמת דיוק של 99%.  מדובר בהמצאה חדשנית ויעילה המתגברת על בעיות משמעותיות בשיטות הקיימות.

הן הגישו בקשה לרישום פטנט על האמצאה בארה"ב, באירופה, באסיה וגם בישראל.  מדובר למעשה בשני פטנטים, שכן התובעות הצליחו לתכנן ולייצר את ההמצאה הן בצורת מכשיר ינשום (breathalyzer) (להלן: הינשום), או מכשיר נשיפה, והן בצורת מטוש.

7. עיקרה של התובענה שעל הפרק הוא מכשיר הינשום. בתוכו מורכב שבב מיקרואלקטרוני (להלן: השבב או החיישן), שהנבדק נושף לעברו.  יתרונו מתבטא בכך שתוך זמן קצר - ואפילו בתנאי שטח - מתקבלת תוצאה המזהה האם הנבדק חולה בקורונה, אם לאו.  בתוך השבב ישנן אנטנות זעירות רבות - מיקרו-אנטנות (להלן: האנטנות) שמסודרות במערך מסוים, ומאפשרות לזהות במהירות את הווירוס.
8. מר רם פנה לפרופ' סרוסי ביום 14.3.20, לצורך ליטוש ותפעול המערכת, ולהביא לאופטימיזציה של תפקודה. לטענת התובעות באותו שלב היו להן שרטוטים ורישומים של האמצאה, ומצגות המתארות את תהליך העבודה של המוצר.  מר רם שלח לפרופ' סרוסי מספר מאמרים המבארים חלק מהעקרונות שעל בסיסם פועלים החיישנים.  הפניה לנתבעים נעשתה רק לאחר שסיימו התובעות את שלב החקר, הפיתוח, העיצוב וייצור ההמצאה.
9. פרופ' סרוסי שלח למר רם הצעת מחיר לטיפול בהתאם להסכם בסך 260,000$ ארה"ב. על רקע זה ראש צוות הפיתוח של התובעות שלח מאמר, ושרטוטי המצאה ראשוניים לנתבעים.  מר רם גם סיפק לנתבעים גישה לשרתי החברה, עם סיסמא ושם משתמש משלהם, כדי שיהיו נגישים לכל המידע הדרוש להם לצורך שירותי האופטימיזציה.
10. ביום 19.5.20 הופסקה ההתקשרות שבין הצדדים (להלן: מועד הפסקת ההתקשרות).
11. לטענת התובעות, הנתבעים, שקיבלו לידיהם שרטוטים ורישומים של האמצאה, פרסמו עצמם כמפתחיה, והעבירו ידע ונתונים למנהל למחקר, פתוח אמצעי לחימה ותשתיות אלקטרוניות (מפא"ת) ולמשרד הבטחון. בכך הפרו את חובת הסודיות כלפיהן, גזלו את סודותיהן המסחריים, והתהדרו בתקשורת העולמית כממציאי אמצאה שלידתה, למעשה, בגזל.  הנתבעים אף הגישו בקשות פטנט משלהם הנשענות על הגזל האמור.

מדובר, כך נטען, בהפרה של חובת הסודיות ובביצוע עוולת גזל סוד מסחרי, כמשמעותה בסעיף 6 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: החוק או חוק עוולות מסחריות).