התובענה וקורותיה הדיוניים
- הליך ההתדיינות ידע מורכבויות. אגב התנהלותה הגישו שני הצדדים בקשות פטנט בפורומים שונים; התובעות ביקשו לתקן את כתב תביעתן כמה וכמה פעמים, וכמו כן מונה מומחה מטעם בית המשפט, שהגיש מספר חוות דעת. על כל אלה ועוד יסופר להלן.
הגשת התביעה המקורית, בקשות הפטנט שהגישו הצדדים ותיקוני כתב התביעה
- כתב התביעה המקורי הוגש ביוני 2020, בסמוך למועד הפסקת ההתקשרות. התובעות עתרו לסעד הצהרתי כי הן בעלות הסודות המסחריים הרלוונטיים, ולמתן צו מניעה קבוע, שיאסור על הנתבעים לעשות בהם שימוש.
התובעות עתרו בנוסף למתן היתר לפיצול סעדים, שיאפשר להן בהמשך לתבוע פיצויים בגין נזקיהן הרבים, המוערכים על ידן במיליוני יורו.
- בד בבד קידמו הצדדים את ההגנה על פיתוחיהם באמצעות בקשות פטנט שהגישו:
- בקשת פטנט זמנית ראשונה הוגשה בארה"ב על ידי הנתבעים ביום 29.3.20 (US'338, להלן: הבקשה האמריקאית), והיא אחת מתוך ארבעה מסמכי בכורה של בקשות פטנט שהוגשו בארה"ב, לפני שהוגשה בקשת הפטנט של הנתבעים בישראל ביום 29.3.21 (WO'036, להלן: הבקשה הישראלית).
את הבקשה הישראלית הגיש פרופ' סרוסי כממציא, כאשר חברת נגב צוינה בתור מבקשת הפטנט.
- התובעות הגישו שתי בקשות פטנט ביום 5.4.20 במספר מדינות - האחת לבדיקת קורונה מהירה באמצעות ינשום, והשנייה לבדיקה באמצעות מטוש (שם, בנספח י').
כן הוגשה בקשת פטנט על ידי התובעות בישראל בחודש מאי 2020, שנדחתה, ולכן הוגשה בקשה מתוקנת מפורטת יותר בחודש אוגוסט 2020.
- לצד כתב התביעה הגישו התובעות בקשה לסעד זמני, וזו נדחתה על ידי. עמדתי על כך שהן לא פרטו בבקשתן כראוי את הסודות שנטען כי נגזלו, והדברים תוארו על ידם בכלליות בלבד.
כתב תביעה מתוקן הוגש ביום 17.8.20 ובו פורטו ארבע הסודות המסחריים העומדים בבסיסו (שם, בפסקה 25): גילוי תדר רזוננס בתחום הטרה-הרץ הייחודי לנגיף הקורונה; שילוב שבב מיקרואלקטרוני ייחודי בתוך מכשיר ינשום (breathalyzer); שינוי מבנה הננו של השבב המיקרואלקטרוני בתוך מכשיר הינשום לצורך זיהוי הנגיף בדגימה ביולוגית המופקת בנשימה או בספוגית; ופיתוח שיטה אנליטית ייחודית לגילוי נגיפים.
16. ביום 20.6.22 תוקן שוב כתב התביעה, כך שרם הולדינגס הוחלפה בחברה אחרת מאשכול החברות שבניהול מר רם - חברת RAM GROUP GLOBAL LTD. (להלן: רם גלובל). מדובר בחברה זרה הרשומה בסינגפור, שבתקופה הרלוונטית לתביעה עסקה, במישרין או בעקיפין, בתחומים קרובים. ביום 25.6.19 הועברו לרם גלובל זכויותיה של רם הולדינגס.
עוד קודם לכן, ביום 12.5.22, חתמה רם גלובל על הסכם המחאת זכויותיה בהסכם ובקשר להסכם עם התובעת 3 - חברת EPITRONIC HOLDINGS, PTE. LTD. (להלן: אפיטרוניק). וביום 29.11.22 בוצעה המחאה נוספת, של הזכויות של אפיטרוניק לתובעת 4, RW SOLUTIONS INVESTMENTS LLC (להלן: חברת RW).
17. בהחלטתי מיום 11.4.21 נתתי אישור לתובעות לפצל סעדיהן. מכאן שהתביעה שבנדון עניינה בסעד ההצהרתי על אודות בעלות התובעות בסודות המסחריים, ובצו מניעה קבוע שיאסור על הנתבעים לעשות שימוש בהם. בעתיד תוכלנה התובעות להגיש תביעה כספית לפיצויים, ככל שיימצא בטענותיהן ממש.
18. ביום 1.2.23 אושר על ידי תיקון נוסף של כתב התביעה, לצורך הוספת העובדות והנספחים שקשורים להמחאת הזכויות שבוצעה מחברת אפיטרוניק לתובעת 4, חברת RW.
מינוי מומחה בית המשפט וחוות הדעת שהגיש
- שני הצדדים הגישו חוות דעת מומחה מטעמם. התובעות נעזרו בד"ר ולדיסלב פפר, ד"ר לכימיה ועורך פטנטים (להלן: ד"ר פפר). הנתבעים נעזרו בד"ר כפיר לוצאטו, ד"ר להנדסה כימית ועורך פטנטים (להלן: ד"ר לוצאטו). חוות הדעת היו קוטביות. על רקע זה הוריתי על מינוי מומחה מטעם בית המשפט.
הצדדים התבקשו להציע מומחים אפשריים, ללא ציון מי מהם מציע אותם. בסופו של יום מיניתי כמומחה בית המשפט, את ד"ר אייל ברסלר (להלן: המומחה או ד"ר ברסלר), שהוא עו"ד ועורך פטנטים, בעל תואר ראשון בביוכימיה, תואר שני בכימיה יישומית ותואר שלישי בביוטכנולוגיה. מדובר במי שהוא עתיר ניסיון בתחום הקניין הרוחני. בדיעבד הסתבר שהוא היה אחד השמות שהוצע על ידי הנתבעים. המומחה התבקש להתייחס למחלוקות העולות מכתבי הטענות ומחוות הדעת. התובעות גם הסכימו כי במסגרת זו ייחשף המומחה לנתונים רגישים של הנתבעים, וזאת במעמד צד אחד. מטרת הדברים הייתה לאפשר לנתבעים לבסס את פיתוחה העצמאי של האמצאה שלהם, ככל שימצאו לנכון.
- המומחה הגיש ארבע חוות דעת, בהתאם לחומרים השונים אליהם נחשף אגב עבודתו, ועקב השגות שונות של הנתבעים: האחת מיום 17.8.21 (להלן: חוות הדעת הראשונה), השנייה מיום 26.10.21 (להלן: חוות הדעת השנייה), השלישית מיום 21.11.22 (להלן: חוות הדעת השלישית) והרביעית מיום 25.12.22 (להלן: חוות הדעת הרביעית או חוות הדעת האחרונה).
- בחוות הדעת הראשונה ציין המומחה, כי התבקש לבדוק האם המידע שהועבר לנתבעים עד להפסקת ההתקשרות עמם עלה לגדר סוד מסחרי, או כזה המוגן על ידי דיני פטנטים. המומחה השיב בחיוב לגבי חלק מפרטי המידע ולגבי חלקם האחר נקבע כי קשה יהיה לגבש עמדה חד משמעתית (ראו: פסקה 10.1.2 לחוות דעתו):
- לגבי הסוד המסחרי הראשון - תדר הרזוננס של נגיף SARS-COV-2 וטביעת האצבע של הנגיף בספקטרום הטרה-הרץ (להלן: הסוד הראשון) - נקבע שהחומר שהועבר לנתבעים כולל סוד מסחרי.
- לגבי הסוד המסחרי השני - הינשום והשבב המשולב בו (להלן: הסוד השני) - נקבע שהחומר שהועבר לנתבעים כולל סוד מסחרי.
- לגבי הסוד המסחרי השלישי - מבנה החיישן או השבב המיקרואלקטרוני (להלן: הסוד השלישי) - צוין כי קשה לקבוע האם אכן מדובר בסוד מסחרי, והומלץ להמתין להכרעת רשות הפטנטים בהתנגדות. המומחה הציע בחוות דעתו כי פרופ' סרוסי ומי מהקשורים בטכנולוגיה שפיתח יאשר כי "אין במערך הננו-אנטנה שלו/שלהם מבנה של זוג מהודים מרובעים מעליו פס מתכת ועליון ויחיד במרווח d-pitch שבין 1 ל-7 מיקרומטר 10% [-+]. אם יאושר היגד שכזה, עשויה להתאיין המחלוקת בין הצדדים לגבי משפחה זו של סודות מסחריים" (עמ' 3 לחוות הדעת).
- לגבי הסוד המסחרי הרביעי - שיטת האנליזה לגילוי נגיפים, ובפרט זיהוי ה-SARS-COV-2, וכן האלגוריתם (להלן: הסוד הרביעי) - נקבע שהחומר שהועבר לנתבעים כולל סוד מסחרי.
עוד ציין המומחה בחוות דעתו (בפסקה 9.3) כי מיום 31.1.21 (מועד פרסום הפטנט של התובעות על הינשום) עיקר הסודות המסחריים פגו, והטכנולוגיה מוגנת בפועל או בפוטנציאל בהתאם להגנה שבדיני פטנטים.
- בעקבות חומר נוסף שהגישו הנתבעים למומחה, מסר המומחה את חוות דעתו השנייה, שבה קבע, כי יש חשש של ממש שהנתבעים ניצלו חלק מהסודות המסחריים של התובעות, וזאת לאור בחינת בקשת הפטנט שהגיש פרופ' סרוסי בשם חברת נגב. במסגרת זו בחן המומחה את היסודות של בקשת הפטנט ומצא ביחס למרכיבים שונים רלוונטיות רבה לסודות המסחריים של התובעות, וביחס לרכיבים אחרים לא נמצאה רלוונטיות.
- בחוות הדעת השלישית המשיך המומחה בעבודתו כדי לבדוק האם אכן הנתבעים השתמשו בפועל בסודות המסחריים של התובעות. המומחה קבע כי פרופ' סרוסי השתמש בסודות המסחריים השני והשלישי שלהן.
בעמ' הראשון לחוות דעת זו הוא ציין כי "דעתי היא ש נתבע 2 ניגש, בהרשאת התובעות, לחדרי-החדרים של הידע של התובעות, אם בהשתתפות בישיבות ובקיום שיחות, אם ב- LOGIN למערכת בה רשומות המחשב אודות הידע הטכנולוגי ויישומו הרפואי. תוך כך, ועד לתאריך 19 במאי 2020, נטל, פרסם, והשתמש בטכנולוגיה של ינשוף, השבב המשולב בו, ושל ארכיטקטורה ועיצוב חיישן THz לגילוי מהיר של נגיף הקורונה, טכנולוגיה לה דמיון מהותי למידע שמהווה סוד מסחרי של התובעות, ממשפחה ב' ומשפחה ג' כאמור [בחוות דעתי המוקדמת]. הפרסום והשימוש של המידע המסחרי ע"י נתבע 2 נעשו ללא הסכמת התובעות ובניגוד להסכם שמירת סודיות ו/או לחובת אמון, ככל שחלה, המוטלת על נתבע 2 כלפי התובעות" [ההדגשות במקור].