סעיף 22 לפקודת הנזיקין אינו מונע את בירור התובענה
- הנתבעים הוסיפו וטענו כי לא ניתן להמחות זכויות בנזיקין, וזאת לאור סעיף 22 לפקודת הנזיקין הקובע כי "הזכות לתרופה בשל עוולה, וכן החבות עליה, אינה ניתנת להמחאה אלא מכוח הדין".
דין הטענה להידחות שעה שמר רם הוא הבעלים ויו"ר הדירקטוריון בתובעת 1, בתובעת 3 ובתובעת 4 (ראו תצהירו מיום 29.11.22 (שצורף לבקשת התובעות להוספת בעל דין מיום 30.11.22, בפסקה 5)). הנתבעים בסיכומיהם לא טענו נגד זאת, וממילא לא הפריכו הדבר.
122. בהתאם לעמדה שהובעה בפסיקה, הן בפסיקת בית המשפט העליון והן בפסיקות בתי המשפט המחוזיים, איסור המחאת זכויות בנזיקין אינו חל במקרים של המחאה בין גופים עסקיים קשורים, מהסוג שלפנינו.
ראו לעניין זה אצל מיגל דויטש דיני המחאת חיובים 214-213, פסקה 11.16 (2018); חוות דעתה של כב' השופטת ברק-ארז בקשות עירייה אחרות 5251/10 יעקב כספי בערעור מיסים נ' Banco Bilbao Vizcaya ,Argentaria .S.A (פורסם במאגרים; 2013;בפסקה 35) (להלן: עניין כספי); וכן ראו שם בחוות דעתו של כב' השופט, כתוארו אז, רובינשטיין, בפסקאות א'-ג'; ובחוות דעתו של כב' השופט, כתוארו אז, עמית ברשות ערעור אזרחי 6250/23 הכשרה חברה לביטוח בערעור מיסים נ' שריף איוב (פורסם במאגרים; 2024; בפסקה 10); וכן את עמדת כב' השופטת גולומב בקשות עירייה אחרות (מחוזי נצ') 69540-11-22 איוב נ' בעדאש (פורום במאגרים; 2023; בפסקאות 23-21).
- יפים לענייננו דבריו של כב' השופט, כתוארו אז, רובינשטיין אשר קבע במפורש בעניין כספי (בפסקה א' לחוות דעתו):
...גם אילו הטלנו ספק במקרה שלפנינו בשלשלת המיזוגים שתוארה על-ידי חברתי ... ועל כן נותרנו בתחום המחאת החיובים, אין לנעול את הדלת מניה וביה בפני אפשרות תביעה, גם בהמחאה. עיקר העיקרים בעיני הוא היושר וההגינות, ואם נרצה נכנם בשם תום הלב - כדי שלא יהא חוטא נשכר;
התוצאה שלפיה ינער מזיק - ומקל וחומר מזיק "מסחרי" - את חוצנו מתביעה בשל טענות של המחאת חיובים (ובודאי מיזוג), אינה יכולה להתקבל על הדעת. הגישה המרחיבה שאליה מכוונים דברי חברתי לעניין סעיף 22 מהוה איפוא פרשנות הדין ולא עקיפתו, ופרשנות זו ישרה היא ואינה מעקמת את הכתובים [ההדגשות הוספו].
גם כב' השופט גרוסקופף ציין בפסק דינו בקשות עירייה אחרות 2840/21 עו"ד גיא גיסין נ' נ Deloitte בריטמן זהר אלמגור ושות', רואי חשבון (פורסם במאגרים; 2022; בפסקה 15) כי "...פסיקתו של בית משפט זה בעשור האחרון הוסיפה לכרסם ולהחליש את כוחה הנורמטיבי של הוראת סעיף 22 לפקודת הנזיקין, ונתנה משנה תוקף לעמדה לפיה אין בהוראה זו כדי לחסום את השימוש במנגנון המחאת זכויות, לרבות זכויות נזיקיות, כאשר הדבר תואם צרכים כלכליים לגיטימיים, ואינו מעורר את החששות בעטיים נוצר האיסור על המחאת זכויות בנזיקין". כזה הוא המקרה שלפני.
- לפיכך יש לדחות את עתירת הנתבעים לדחיית התביעה על הסף בשל האיסור על המחאת זכויות בנזיקין. ריכוכו של איסור זה שומט הקרקע תחת הטענה.
לא בוססה אחריות של אוניברסיטת בן גוריון לגזל הסוד המסחרי המצדיקה את סעד הצהרתי או צו מניעה
- עד כה בוססה אחריותו של פרופסור סרוסי לגזל הסוד המסחרי השלישי של התובעות ולשימוש בו. אלא שהוא לא נתבע לבדו. יש לבחון כעת האם בוססה אחריותה של אוניברסיטת בן גוריון ושל חברת נגב, המצדיקים את הסעדים המבוקשים במסגרת תובענה זו.
- התובעות טענו כי המיזם פותח ונחקר במסגרת האוניברסיטה, ושלאוניברסיטה היו בו זכויות. לשיטתן אחריותה קמה מכוח סעיפים 2 ו-13 לפקודת הנזיקין, שעוסקים באחריות מעביד לעוולות של העובד שלו "אם עשהו כעובד וכשהוא מבצע את התפקידים הרגילים של עבודתו והכרוכים בה". אחריות זו יכולה לקום אף שמדובר ב"ביצוע לא נאות" של העבודה שלו.
מנגד טענו הנתבעים כי אין להכיר באחריות האוניברסיטה, ככל שתקבע אחריותו של פרופסור סרוסי. היא לא שלטה בהתנהלותו, לאור החופש האקדמי העומד לרשותו; היא לא הרשתה ולא אשררה את המעשה, ואף לא הייתה מעורבת במעשיו. בנוסף, נטען שהמטרה הדומיננטית של פרופ' סרוסי הייתה אישית-עסקית.
- לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לדחות את טענות התובעות בעניין זה.
סעיף 2 לפקודת הנזיקין שכותרתו "הגדרות" קובע: