התובע לא טען ולא הוכיח אחרת. אמנם נכון הוא שיש תכתובות שהגיש המשבחות את מקצועיותו. בה במידה התעלם מתכתובות אחרות, דוגמת זו של מר עופר ברק מיום 15.8.2023 "בקבוצת הכספים", בה כתב בעניין מקצועי "התשובה שלך גרועה ביותר". משכך, מסקנתנו היא שהתכתובות שהציג התובע מלמדות על עבודה מקצועית בהיבטים הנדונים באותן התכתבויות, אך לא מבססות את טענתו שלא הייתה עילה לפיטוריו המזכה אותו בפיצוי.
לעילה השנייה שבגללה זומן לשימוע, והיא היעדרויות תכופות מהעבודה, כלל לא השיב ולא שלל אותה. בחקירתו הנגדית הופנה להיעדרויות לא מעטות שתועדו ב"קבוצת הכספים" (מעמ' 13, שורה 20 עד עמ' 14, שורה 23). כך שמצד הנתבעת העיד מר כפיר ברק על היעדרויות רבות של התובע מהעבודה ואלו נתמכו בראיות נוספות. מצד שני, התובע שכאמור שתק בעניין גם לא הציג ראיה לסתור את הדברים. לכן, אנו קובעים, כי התובע לא הוכיח שלא היה ממש בטעם זה לפיטוריו.
פיצוי בגין עוגמת נפש
- בכתב התביעה התובע כלל פיצוי בסך 20,000 ₪ בגין עגמת נפש, מבלי לפרט את עילת התביעה (סעיף ה' בעמ' 14 לכתב התביעה המתוקן). בחקירתו הנגדית התובע התבקש להבהיר את התביעה בעילה זו וטען לראשונה שהוא הושפל ונגרמה לו עגמת נפש מהאירוע שאותו תיאר בכתב התביעה ולפיו בתום השימוע שנערך לו ביום 28.8.2023 נכנסה עובדת הנתבעת (אתי), איחלה לו בהצלחה ושאלה אם ניתן יהיה לפנות אל התובע בזמן שהותו בבית (עמ' 39, שורות 28-15). בסיכומים התובע הוסיף כי הצורך בהגשת כתב התביעה ופסק הדין שיפורסם במרשתת בתום ההליך יובילו להשפלה ולאבדן הכנסות, וגם מטעם זה יש לפסוק לזכותו פיצוי בגין עוגמת נפש.
מר כפיר ברק אישר שבסוף השימוע נכנסה עובדת לחדרו אך לשיטתו היה זה לאחר שהשימוע הסתיים והוא שוחח עם התובע על בתו של התובע, וכי בשלב זה גם מר עופר ברק שנכח בשימוע כבר לא היה. מר כפיר ברק שלל את טענת התובע שהעובדת איחלה לתובע בהצלחה (עמ' 75, שורות 12-1).
התובע לא ביקש לזמן את העובדת להעיד על האירוע, ונמצא אם כן שהוא לא הוכיח את האירוע המשפיל שהוא טוען לו. מה גם שאף אם נצא מתוך הנחה שיכול שהתרחש אין מדובר בארוע שמצדיק פיצוי. עוד נזכיר כי "מטבע הדברים כרוכים פיטורי עובד או העברתו לתפקיד אחר למגינת לבו...בעוגמת נפש ותסכול" (ערעור עבודה (ארצי) 360/99 כהן - מדינת ישראל פד"ע לח, 1 (2002)), אלא שרק במקרים המתאימים יפסק בגינם פיצוי. בהינתן קביעתנו שלא נפל פגם בהליך הפיטורים עצמו או בטעמים לפיטורים, הרי שפיטורי התובע אינם נמנים עם המקרים המזכים בפיצוי בגין עגמת נפש והדברים ברורים.