[ב] הטעמים לשימוע: אשר לטענת התובע שהמכתב לא מפרט את סיבות ההזמנה לשימוע דין הטענה להידחות. עיון במכתב הזימון לשימוע מעלה שפורטו בו שתי עילות לשקילת הפסקת העסקתו בנתבעת: האחת "אי שביעות רצון מאופן התנהלות מקצועית", והשנייה "היעדרויות מרובות ואי הגעה מסודרת אל מקום העבודה". התובע הקריא זאת בחקירתו הנגדית אך סירב להודות שפורטו העילות שבעטיין זומן לשימוע, ומשהודה טען כי העילות אינן מפורטות ואף שקריות (עמ' 22-19). אלא שאין הכרח שמכתב הזימון לשימוע ייתמך בדוגמאות או באותות ובמופתים, אלא עליו לפרט את סיבת ההזמנה לשימוע על מנת שהעובד יוכל להיערך לשימוע וכזה הוא מכתב הזימון לשימוע בענייננו. כאן המקום לציין שאילו סבר התובע שהעילות אינן מפורטות או חלילה שקריות, הייתה לו אפשרות לטעון זאת קודם לשימוע או במהלכו, ואף לבקש פירוט רחב יותר, אך התובע הודיע לנתבעת שהוא מוותר על עריכת השימוע וכי ניתן כבר לקבל את ההחלטה על הפסקת עבודתו (עמ' 28, בשורה 17). ואף הודה כי לא ביקש כל פירוט (עמ' 30, בשורות 12-9). כך התובע לא התלונן על תוכן הזימון לשימוע בזמן אמת והעלה את טענותיו לראשונה בכתב התביעה (עמ' 23, שורות 6-1). אלא שבית הדין איננו תחליף לקיום בתום לב של זכות השימוע.
[ג] פרוטוקול: לטענת התובע פרוטוקול השימוע אינו משקף את הדברים שהוחלפו במהלכו. בראש נזכיר כי פרוטוקול השימוע נועד לשקף את עיקרי הדברים שנאמרו בו, ואין הוא צריך להיות תמלול של הישיבה. כפי שקבענו לעיל ניסיון הנתבעת לערוך לתובע שימוע לא צלח, מפני שהתובע שיתף פעולה באופן חלקי בלבד. על כן אין להתפלא על כך שבפרוטוקול לא נרשם דבר מלבד הסיבות לזימון לשימוע ותגובת התובע "בסדר גמור". כאמור, התובע עצמו הבהיר שהוא ויתר על העלאת טענות בשימוע ובכך סתר את טענתו שהפרוטוקול אינו משקף את שנאמר. מה גם שבמהלך חקירתו הנגדית לא יכול היה לבאר מה חסר בפרוטוקול, ולבסוף אף נאלץ להודות שהוא משקף את שנאמר (עמ' 28, בשורה 33, עמ' 29).
כאן המקום לציין שבאופן כללי עדותו של התובע בכל הנוגע לפגמים שנפלו בשימוע הייתה מתפתלת ולא פעם סירב להשיב לשאלות שהופנו אליו, התנהלות שגם היא פגעה באמינות גרסתו. לפיכך, דין התביעה בראש זה להידחות.
פיצוי בגין פיטורים שלא כדין
- מעבר לטענות התובע בדבר פגמים באופן הפיטורים טוען התובע שהנתבעת לא הוכיחה שהייתה עילה לפיטוריו. לדידו עלה בידו להוכיח באמצעות תכתובות דוא"ל של רואת החשבון המבקרת של הנתבעת שמשבחות את עבודתו, שלא נמצא כל טעם מבורר לפיטוריו. הנתבעת מצדה הכחישה את זכאות התובע לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, אם כי בסיכומיה לא פירטה את טענתה.
- בראש נזכיר כי חובת ההוכחה על כך שהתובע פוטר שלא כדין מוטלת על כתפיו אלא שהוא לא עמד בה. כאמור, הנתבעת מנתה בזימון לשימוע שתי סיבות לשקילת המשך עבודתו: האחת, אי שביעות רצון מתפקודו. והשנייה, היעדרויותיו המרובות. לעניין חוסר שביעות הרצון מתפקודו של התובע להבנתנו הדברים לא נגעו רק למידת המקצועיות של התובע אלא גם ואולי בעיקר ליחסי האנוש שלו שהובילו למריבות קולניות עם עובדים אחרים:
"מהרגע שהוא התחיל לעבודה, מההתחלה זה היה נראה לא רציני. כמנהל כספים הוא הגיע לעבודה עם נעלי אצבע וברמודה. אין עובד במטה במשרדים שהוא לא רב איתו ריב קולני ויצר בלאגן, כמעט שלושה עובדים בחברה שעובדים שנים בחברה כמעט עזבו בגללו..." (עמ' 1 לפרוטוקול הישיבה המקדמית, בשורות 30-29).