פיצויים בגין נסיבות סיום יחסי העבודה
- תשתית עובדתית: ביום 23.8.2023 זומן התובע לשימוע לנוכח האפשרות להביא את העסקתו לידי סיום. בהזמנה לשימוע צוין כי הטעמים לכך הם שניים:
"1. אי שביעות רצון מאופן התנהלות מקצועית
- היעדרויות מרובות ואי הגעה מסודרת אל מקום העבודה".
השימוע נועד ליום 28.8.2023.
- בו ביום כתב התובע בקבוצת הווטסאפ "הסטוק כספים" שחברים בה מלבדו היו 3 מנהלי הרשת: המצהיר מר כפיר ברק, אחיו מר עופר ברק וחיים אלקובי כך:
"ערב טוב,
אין לי צורך בהשמעת טענותי בשימוע. העברתי את דברי במהלך תקופת עבודתי במיילים רבים כאשר חלקכם או חיים ועופר לפחות היו מכתובים.
המיילים נכתבו בצורה ברורה לגבי כל הבעיות אשר עלו בתהליכי העבודה בחברה.
אני אמשיך בעבודתי עפ"י החוזה כל עוד לא הודעתם לי אחרת.
בכל מקרה עפ"י החוזה קיימת תקופה של הודעה מוקדמת בסיום העסקה של 60 יום.
במידה ואתם מעוניינים לסיים לפני או להביא מחליף כבר אין בעיה רק נדרש לתאם זאת. ערב טוב. איציק.
לפיכך אני מוותר על השימוע, וניתן לקבל החלטה על סיום העסקתי ללא שימוע ומבלי להמתין לשימוע".
על כך השיב כפיר למחרת:
"איציק היקר
אני נמצא בחו"ל ורק עכשיו נחשפתי לתשובתך לשימוע. ברצוני להבהיר כמה דברים.
למיטב זכרוני אף הסכם העסקה עדין לא נחתם בנינו. אתה עיכבת והוספת כל פעם סעיף חדש שלא היה מקובל עלי. ישבנו ביחד אמרת שתשנה אך זה לא בוצע!!
אם ולטענתך יש הסכם כזה אשמח לראותו אותו על מנת להבין מתי נחתם ההסכם ומי החותם.
ובנוסף אני מציע לך להגיע לשימוע.
שימוע נערך לטובת העובד על מנת שדברי שני הצדדים יישמעו..." (מתוך סעיף 9 לתצהיר עדותו הראשית של התובע).
- ביום 28.8.2023 בשעות הצהריים המוקדמות נקרא התובע לחדרו של מר כפיר ברק שם נכח גם אחיו, עופר ברק, והם ערכו לתובע שימוע, שלאחריו יצא התובע לדרכו. עוד במהלך הנסיעה ממקום העבודה פנה התובע בווטסאפ לכפיר ברק וביקש לקבל עותק מפרוטוקול השימוע והודעה על סיום העסקה. על כך נענה "ברגע שנקבל החלטה!!!!". התובע מצדו העלה על הכתב את התרעומת על כך ש"הערימו" עליו וקיימו שימוע קצר על אף שוויתר על כך ואת גרסתו ביחס לדברים שהוחלפו במהלכו (נספחים לתצהירו של מר כפיר ברק).
- ביום 30.8.2023 נמסר לתובע עותק מפרוטוקול השימוע ועל פי התובע גם הודעה על סיום העסקתו שתכנס לתוקפה ביום 1.9.2023.
- פגמים נטענים בשימוע: לטענת התובע נפלו מספר פגמים בזימונו לשימוע. ראשית, הפרטים בו אינם מספקים מפני שלא רשום מי הגורם שזימן אותו לשימוע, לא צוין תיאור התפקיד של התובע, הזימון נשלח לו ביישומון ה - WhatsApp. שנית, הטענות בזימון לשימוע כוללניות ללא פירוט על מה הן מסתמכות ולגופן הן שקריות. כמו כן התובע טוען שהוא ויתר על עריכת שימוע אך הנתבעת הערימה עליו וגרמה לו להתייצב לשימוע שאליו לא תכנן להגיע. ובסופו לא ניתן לו פרוטוקול, אלא רק למחרת ניתן לו פרוטוקול שאינו מדייק בפרטים.
הנתבעת מצדה תמהה כיצד יש לתובע טענות בקשר לתקינות השימוע שממילא ויתר על קיומו ולעמדתה יש לדחות את תביעתו ברכיב זה. לטענתה היא התעקשה לערוך שימוע מכבד וראוי כדי לאפשר לתובע להשמיע עמדתו ביחס לטענות נגדו. היא זימנה אותו כדין וערכה פרוטוקול כנדרש. כשהתובע נחקר בחקירה נגדית על הפגמים בזימון לשימוע הוא החליף גרסאות - תחילה טען שלא נכתבו בו הסיבות לזימון לשימוע ולבסוף שינה את גרסתו לכך שהסיבות לשימוע לא פורטו.
- כידוע, מטרת הליך השימוע היא לאפשר לעובד להביא לפני המעסיק את גרסתו לטענות המועלות כלפיו במטרה לנסות לשכנע את בעל הסמכות שלא לממש את כוונת הפיטורים. בעניין ברד (ערעור עבודה (ארצי) 23402-09-15 ברק - קנסטו בערעור מיסים [נבו] (28.2.2017)) עמד בית הדין הארצי על 'מרכיבי הליבה' של הליך שימוע המגשים את תכליתו ובהם:
"...מתן הנימוקים המפורטים בגינם נשקלת אפשרות פיטוריו מספיק זמן מראש, וזאת על מנת שתהא לעובד האפשרות להיערך לקראת השימוע; שקילת טענות העובד בנפש פתוחה וחפצה; ככל שהעובד חפץ להיות מיוצג בהליך השימוע שמורה לו ככלל הזכות לכך".
- לאחר שנפרסה לפנינו התשתית הראייתית בכללותה דעתנו היא כי 'מרכיבי הליבה' בהחלט התקיימו ואף לפנים משורת הדין, וכי התובע פוטר כדין.
נפתח בכך שצודקת הנתבעת בטענתה, העולה במפורש מקביעותנו בפרק העובדתי, ולפיה התובע ויתר מדעת על זכות השימוע. על כן לא ברור מדוע הוא מלין על העדרה ובפרט, שבסוף כן קוים לו הליך שימוע. ענין זה לא השכיל ליישב בחקירתו הנגדית ואף הודה שתביעתו לפיצוי היא על כך שבוצע לו שימוע למרות שוויתר עליו (עמ' 24, שורות 35-33). אלא שבהקשר אחרון זה דומה שהנתבעת ראויה דווקא להערכה על שבחרה בדרך של שיח הוגן טרם קבלת החלטה שמשמעותה היא גדיעת מקור פרנסתו של התובע-העובד, כפי שהיטיב מר כפיר ברק להסביר בעדותו לפנינו: