זאת ועוד, במסגרת הדיון הנ"ל, טענו הנתבעים, כי החברה תמיד עמדה בהתחייבויותיה ולאורך כל התקופה מעולם לא חזר שיק של החברה. דברים אלו מלמדים לשיטת התובע, כי אלמלא פירוק ו"חיסול" החברה, היה ביכולתה לפרוע את סכום פסק הדין, ופעולת הנתבעים סיכלה זאת במזיד או ברשלנות.
- בכתב ההגנה טענו הנתבעים, כי התובע מושתק מהעלאת טענות אלו כנגדם, מחמת מעשה בית דין והשתק עילה, שכן במסגרת הסיכומים בהליך הקודם העלה טענה דומה לטענה מושא התביעה, ובכל זאת בפסק הדין בהליך הקודם נדחתה התביעה נגדם, ורק החברה חוייבה.
לגופם של דברים טענו הנתבעים, כי החברה אינה פעילה מאז שנת 2002 והתובע ידע זאת. במועד החתימה על תצהיר כושר הפירעון לא היו לחברה נכסים, דבר אשר היה ידוע לתובע, ולכן גם אם החתימה על תצהיר כושר הפרעון נעשתה ברשלנות, כטענת התובע, היא לא הסבה לו כל נזק ולא הרעה את מצבו, שכן ממילא במועד החתימה על התצהיר, לא היו בידי החברה נכסים מהם יכול היה התובע להיפרע, ובכך כשל התובע בהוכחת הקשר הסיבתי בין החתימה על תצהיר כושר הפירעון לבין נזקו.
עוד נטען, כי התובע ידע היטב שהחברה הייתה בהליכי פירוק מרצון לכל המוקדם ביום 13.02.2018, דהיינו, כשנה וחצי עובר ל"חיסול" החברה, ואי נקיטת כל צעד מצידו, מהווה שיהוי קיצוני המחייב את סילוק התביעה על הסף .
- בכתב התשובה טען התובע, כי החברה קיבלה תקבול משמעותי בשנת 2014, והכספים שהוחזקו עבורה בנאמנות השתחררו בחודש דצמבר 2015, כך שהיו בידיה כספים רבים אך הנתבעים משכו אותם ורוקנו את קופתה, ואין הם יכולים לטעון שלחברה לא היו נכסים בעת שחתמו על תצהיר כושר הפרעון, בעוד שהם אלו שרוקנו את החברה מנכסיה ומכספיה קודם לכן. עוד נטען, כי לו היו הנתבעים נמנעים ממתן התצהיר הכוזב וחלף זאת, היו מכניסים את החברה להליך פירוק על ידי בית משפט, היה המפרק תובע מידיהם את כספי החברה שנמשכו על ידם תוך ריקון קופתה, על מנת לשלם לנושיה, וביניהם לתובע.
בנוסף טען התובע, כי במועד החתימה על תצהיר כושר הפירעון היו בידי החברה נכסים, ששועבדו לטובת הנתבעים, ורק ביום 07.09.2017, לאחר החתימה על תצהיר כושר הפירעון, הוסרו השעבודים, מכאן שבעת החתימה על התצהיר היו בידי החברה נכסים, לפחות אלו שהיו משועבדים.
- ארחיב בטענות אלו ואחרות בגוף הדיון שלהלן.
ג. דיון והכרעה
- בדיון שהתקיים בפניי, נשמעו העדויות הראשיות של בעלי הדין וחקירותיהם הנגדיות, והצדדים הגישו סיכומים בכתב.
- לאחר שקראתי את כתבי הטענות על נספחיהם, את התצהירים ואת סיכומי הצדדים, ולאחר ששמעתי את העדויות, ושקלתי את מכלול הראיות שהובאו בפניי, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להתקבל במלואה.
עסקינן בתביעה בסדר דין מהיר, ומשכך פסק הדין ינומק באופן תמציתי, כמצוות תקנה 82(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018.