פגיעה בפרטיות
א. היקפה ומעמדה הנורמטיבי של הזכות לפרטיות
- זה קרוב לשלושה עשורים וחצי, שהזכות לפרטיות מוכרת במשפטנו כאחת מזכויות-היסוד החוקתיות של הפרט. הסעיף השביעי לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו מורנו:
| "7. פרטיות וצנעת הפרט | (א) | כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו. |
| (ב) | אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו. | |
| (ג) | אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו. | |
| (ד) | אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו". |
חוק-היסוד והפסיקה שבאה בעקבותיו - למשל, ערעור פלילי 5026/97 גלעם נ' מדינת ישראל, בפסקה התשיעית לפסק-דינו של כבוד השופט חנוך אריאל (פורסם באתר הרשות השופטת 13.6.1999); בית דין גבוה לצדק 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' עוז, פ"ד סב(4) 167, 206 (2008); רשות ערעור אזרחי 2558/16 פלונית נ' קצין התגמולים משרד הביטחון, בפסקאות 41-39 לפסק-דינה של השופטת ברק-ארז (פורסם באר"ש 5.11.2017); דיון נוסף פלילי 1062/21 אוריך נ' מדינת ישראל, בפסקה 47 לפסק-דינה של כבוד הנשיאה חיות) (פורסם באר"ש 11.1.2022) - קובעים את מעמדהּ הנישא של הזכות לפרטיות ואת היקף-ההכרה בה, היינו, את מה שבא בגדרי-זכותו זו של האדם. היקף-הזכות מותווה לפי לשונה של הנורמה החוקתית ובפרט לפי תכליתה.
ב. ההגנה על הזכות לפרטיות
- להבדיל מהכרה בהיקפה של זכות חוקתית, ההגנה (או אי-ההגנה) עליה מוסדרת, במרבית-המקרים ובפרט כשעסקינן בסכסוך בין פרטים, במישור נורמטיבי שמתחת לזה החוקתי. שם ממוקמים הֶסדרים סטטוטוריים, דרך-כלל בני-מעלתו של חוק, המעגנים מנגנונים "פנימיים" של איזון בין ערכים מתחרים. איזון זה מספק את הפתרון המשפטי, בכל מקרה לפי נסיבותיו, לְמחלוקת אשר מקוֹרה הוא פגיעה בזכות החוקתית. האיזון מאפשר להעמיד אל מול הזכות החוקתית זכויות, ערכים או אינטרסים חשובים אחרים ולקבוע, לפי המקרה, את תוצאתה של תחרות בין הזכות החוקתית לבין איזה מאלה. זאת, במובן של מתן או של אי-מתן הגנה לראשונה, על חשבונם של האחרונים.
את הדרך הזו פיתח המשפט הישראלי לפי ההבנה כי למשפט החוקתי, שהוא מענפיו של המשפט הציבורי שלנו, אין תחולה ישירה במשפט הפרטי; אולם שני ענפי-המשפט גם יחד - החוקתי והפרטי - הם חלק מִשָׁלֵם. הם שרויים בהרמוניה. חולקים הם, זה עם זה, שפה משפטית משותפת. הם חלק מתפישׂה משפטית, חברתית וערכית מלאה וקוהרנטית. יחד יוצרים הם את הדין. כך מתאפשר ל"עוולות שונות בדיני הנזיקין להגן על זכויות חוקתיות מבלי שהדבר הופך עוולות אלה לעוולות חוקתיות" (רשות ערעור אזרחי 2063/16 הרב גליק נ' משטרת ישראל, בפסקה 17 לפסק-דינו של השופט עמית (פורסם באתר הרשות השופטת 19.1.2017)). כתבתי על כך בעבר: