64. הנתבע לא גילה לתובעת לאיזה חברה הוא עובר רק טרח לציין כי הוא מנהל מו"מ מול חברות אבל לא חלה חובה על עובד לגלות היכן הוא מתעתד לעבוד ברם הנתבע נסע בתקופה ההיא לכנס בחו"ל מטעם התובעת ופגש שם לקוחות (עמ' 71 לפ'):
לך שגם ההצהרה הזאת היא הצהרה שלא אמת. אבל בואו נתחיל מזה שתסכים איתי, שאם היית אומר לשחר בשיחה הזאת, שאתה מנהל משא ומתן עם חברה מתחרה, הוא לא היה נותן לך הודעה מוקדמת נכון?
העד, מר יורגנסון: אמרתי לו שמדברות איתי הרבה חברות מתחרות. הוא ידע מזה.
עו"ד פרוכטמן: שחר ידע שאתה מנהל משא ומתן עם "כולמינד"?
העד, מר יורגנסון: לא משא ומתן. שאני מדבר עם חברות אחרות, שחברות אחרות פונות אלי. ידע.
עו"ד פרוכטמן: שחר ידע? כי אני לא ראיתי את זה בתמליל.
העד, מר יורגנסון: ידע. אמרתי להם שיש חברות שפנו אלי כמו optival וחברות נוספות, פנו אלי חברות אחרות. כן.
עו"ד לס-גרוס: אבל אתה אמרת, אבל ל"כולמינד" לא אמרת לו?
העד, מר יורגנסון: לא.
עו"ד פרוכטמן: אז תסבירי לי למה אמרת על optival, אמרת שיש שתי חברות שאתה לא מתכוון ללכת אליהן,
העד, מר יורגנסון: אני אמרתי לו שיש מספר,
עו"ד פרוכטמן: והחברה היחידה שאתה מתכוון ללכת, לא אמרת לו.
העד, מר יורגנסון: עוד לא התכוונתי ללכת.
(עמ' 69 לפ')
65. כעולה מתמלול השיחה בין הנתבע לשחר שמח (מיום 29.3.22) הנתבע אומר לשמח כי לא סגר עדיין עם חברה כלשהי. קרי הנתבע הסתיר כי הוא מנהל מו"מ עם הנתבעת (נספח 4 לתצהיר הנתבע).
66. זאת ועוד, כאשר הנתבע חתם על הסכם העסקה עם הנתבעת (בתקופת ההודעה המוקדמת). דאגו הנתבעים להכנסת סעיף של הגנה משפטית:
עו"ד פרוכטמן: ואתם הסכמתם להוסיף את הסעיף הזה?
העד, מר עוז: כן. לא ראינו שום סיבה שלא.
עו"ד פרוכטמן: ומה היה התוכן של סעיף ההגנה המשפטית שנתתם להם?
העד, מר עוז: אני לא זוכר.
עו"ד פרוכטמן: איפה סעיף הגנה המשפטית הזה כתוב?
העד, מר עוז: בחוזה שלא קיים.
עו"ד פרוכטמן: לא הבנתי, סעיף ההגנה המשפטית הזה כתוב בחוזה?
העד, מר עוז: היה חוזה שנחתם איתם ביום שחתמו שלושתם איתנו על החוזה. אחרי כמה ימים הודיעו שזה לא קורה, הכל נעלם ונגמר הסיפור. לא היה שום דבר.
(עמ' 86 לפ')
קרי, הנתבעים ידעו כי מעבר הנתבע לנתבעת עלול להצמיח תביעה כנגדם.
67. מהראיות עלה כי בחודש 5/22 חתמו הנתבע ושני עובדים נוספים של התובעת על הסכם עם הנתבעת.
68. אין חולק כי לנקרי ובוסתנאי הודיעו על התפטרותם מהתובעת לאחר שכבר סגרו עם הנתבעת על העסקתם. הנתבע ניהל מו"מ עם הנתבעת יחד עם עובדים אלו.
69. ככל הנראה הנתבעת עדין לא חתמה ולכן גם הנתבע וגם יוגב עוז מעידים: "ההסכם החתום משני הצדדים, החוקי שלי נחתם ביוני" (עמ' 73 שורה 25 לעדות הנתבע) ו"היה חוזה שנחתם איתם ביום שחתמו שלושתם איתנו על החוזה. אחרי כמה ימים הודיעו שזה לא קורה, הכל נעלם ונגמר הסיפור" אך שניהם מאשרים שעוד בחודש 3/22 התקיימו פגישות בין הצדדים (עמ' 88 שורה 28 לעדות יוגב עוז ועמ' 46 שורה 24 לעדות הנתבע) והתקיימה גם פגישה בחודש 4/22 (עמ' 70 שורה 39). אם כן, מחודש 3/22 ניהלו הנתבע הנתבעת מו"מ לקראת כריתת הסכם ביניהם.
70. הנתבעים פעלו תוך ידיעה שאינם פועלים כשורה. הדבר עולה מהסתרת הסכם ההעסקה בין הנתבע לתובעת שהצריך התערבות בית הדין בגילויו, ובנוסף שההסכם בין הנתבעת ל - 3 עובדי התובעת לבין הנתבעת, שהינו רלוונטי להבנת הסיטואציה בזמן אמת, לא גולה ותוכנו המדויק אינו ידוע, אף שרלוונטי לתביעה. חזקה שלו היה מוצג כראיה, היה תומך בתביעה, אחרת מדוע הוא הוסתר?!
71. רק בעקבות החלטת בית הדין הוצג ההסכם אולם לא הוצג ההסכם אשר נחתם בכתב ידו של הנתבע יחד עם 2 העובדים הנוספים בחודש 5/22. ההסכם שגולה חתום ע"י הנתבע בחתימה דיגיטאלית ואינו נושא את תאריך חתימתו כמקובל אלא רק את מועד כניסתו לתוקף 20.6.22:
עו"ד פרוכטמן: תחזור רגע, אתה אמרת לנו עכשיו שביום ששלושתם חתמו איתכם על החוזה, נכון? כי לפני דקה שהוא אמר לא חתם על חוזה.
העד, מר עוז: כן.
עו"ד פרוכטמן: אז הוא שיקר?
העד, מר עוז: הוא לא שיקר, הוא אומר שבסוף זו הייתה טיוטה.
עו"ד פרוכטמן: לא, לא, הוא אמר שהוא לא חתם על החוזה איתם.
העד, מר עוז: אם חוזה חתום צד אחד, זה חתום?
עו"ד פרוכטמן: כן.
העד, מר עוז: או-קיי.
עו"ד פרוכטמן: הוא חתם, רז חתם על חוזה בחודש מאי?
העד, מר עוז: אני זוכר שהם באו אלינו למשרדים, המטרה,
עו"ד פרוכטמן: בחודש מאי?
העד, מר עוז: לא, לא, לפני.
עו"ד פרוכטמן: לפני חודש מאי,
העד, מר עוז: נניח, בעצם לא זוכר תאריכים.
עו"ד פרוכטמן: את זוכר שהם באו אליכם למשרדים ומה הם עשו במשרדים?
העד, מר עוז: מתישהו הם באו למשרדים שלושתם ביחד, שהייתה המטרה לחתום על חוזה.
עו"ד פרוכטמן: הייתה מטרה לחתום על חוזה, והם חתמו על החוזה?
העד, מר עוז: לזכרוני כן.
עו"ד פרוכטמן: והחוזים האלה נמצאים ב"כולמינד" ?
העד, מר עוז: לא.
עו"ד פרוכטמן: איפה החוזה האלה נמצאים?
העד, מר עוז: כנראה נגרסו, כנראה, הם לא אצלנו. חיפשנו אותם, הם לא אצלנו.
(עמ' 86 – 87 לפ')
72. גם בתצהירם של יוגב עוז והנתבע לא נאמר מתי נחתם ההסכם (סעיף 20 לתצהיר יוגב עוז). ההסכם הוסתר מבית הדין בתחילת ההליך. מסקנתנו היא שהתובע חתם עוד קודם לכן. במהלך כל החקירה הנגדית של הנתבע תשובותיו בנוגע לחתימת ההסכמים היו מתחמקות. הוא השתמש המון במילים "לא זוכר" ובפועל עולה מעדותו שאמנם בחודש 6/22 נחתם הסכם על ידי שני הצדדים אבל מחקירתו של יוגב עוז (עמ' 86 שורה 20) אנו למדות כי שלושת עובדי התובעת חתמו על הסכם בחודש 5/22 שכלל גם את סעיף ההגנה המשפטית. לאחר ששני עובדים פרשו נערך דיון מחדש עם הנתבע, שופרו התנאים ונחתם הסכם חדש "חוקי" כלשונו של הנתבע.
73. נוכח כל האמור, איננו נותנים אמון כי הסכם עבודה החתום לא נמצא ע"י הנתבעת. בעל דין הנמנע מלהביא ראיה הנמצאת בחזקתו ניתן להסיק מכך כי לו הובאה הראיה, היה בה כדי לפעול כנגדו (ע"א 548/78 נועה שרון ואח' נ' יוסף לוי פ"ד לה(1), 736; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח' פ"ד מה(4), 651; ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ פ"ד מד(4), 595). מהימנעות הנתבעים להציג את ההסכם לבית הדין מסיקות אנו כי מסירת ראיה זו היה בה כדי להזיק לנתבעים.
74. התנהלותם של הנתבעים מעידה על חוסר תום לב מצדם.
עוולת גרם הפרת חוזה
75. עוולת גרם הפרת חוזה היא עוולה נזיקית המעוגנת בסעיף 62 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. מדובר בהתערבות של צד שלישי שגורם ביודעין להפרת חוזה תקף בין שני צדדים אחרים. כדי להוכיח עוולה זו, נבחן להלן האם במקרה דנא התקיימו יסודות העוולה:
76. קיומו של חוזה מחייב –במקרה דנא הנתבע והתובעת התקשרו בהסכם העסקה. מדובר בחוזה תקף, משפטית, בין שני צדדים.
77. הנתבעת (הצד השלישי) ידעה על קיומו של הסכם העבודה שהיא גרמה להפרתו. בנוסף, הנתבעת הודתה כאמור כי ידעה כי קיימת תניית סודיות ואי תחרות בהסכם ההעסקה.
78. הפרת החוזה – התובעת הוכיחה כי הסכם העבודה הופר עת פנה הנתבע ללקוחות התובעת.
79. גורם ההפרה ידע על קיומו של החוזה והפרתו – הנתבעת פנתה ל-3 עובדים של התובעת והבטיחה לעובדים הגנה משפטית מפני תביעה אישית כנגדם. הנתבעת ניסתה להיכנס לעסקי התובעת, לתחום שלא עסקה בו קודם (עדות יוגב עוז עמ' 89 שורה 8). הנתבעת החליטה להיכנס לתחומי העיסוק של התובעת ונראה כי פעלה לקצר לעצמה את הדרך ע"י העסקת עובדיה של התובעת.
80. הנתבעת גרמה להפרת החוזה כשפנתה לנתבע בהצעה לעבור לעבוד אצלה ובהמשך כשהשתמשה בנתונים וקשרים שהביא עמו. התובעת הוכיחה שההסכם הופר בפועל, כתוצאה מהתערבות הנתבעת (צד ג'). ההסכם הופר עם פניית הנתבע ללקוחות התובעת והכל בעידודה של הנתבעת. הנתבעת ידעה על התחייבות עובדי המפתח בתובעת באשר להגבלה לפנייה ללקוחות או באשר לתניית אי תחרות ולכן העניקה להם הגנה משפטית:
עו"ד פרוכטמן: ותאשר לי שאתה ידעת שבהסכם העבודה של לנקרי קיימות התחייבויות מקובלות לסודיות, אי תחרות, הגבלת פנייה ללקוחות.
העד, מר עוז: לא ידעתי את זה. ברגע שהתקדמנו איתם אז הם ביקשו להוסיף סעיף של הגנה משפטית ואז הנחתי שזה מה שיש שם.
עו"ד פרוכטמן: הנחת שיש שם. מי ביקש להוסיף את הסעיף הגנה משפטית?
העד, מר עוז: זכרוני, אני לא בטוח, לנקרי.
(עמ' 86 לפ')
81. זאת ועוד, הנתבע והעובדים הנוספים יידעו את הנתבעת אודות סעיף ההגבלה:
עו"ד פרוכטמן: הבנתי אז תגיד לי רגע, אם לא הצגת להם את הסעיף ולא הצגת להם שיש אז למה ביקשתם שלושתכם שיפוי והגנה משפטית?
העד, מר יורגנסון: כי היו איתי במשא ומתן מישהו שהוא עו"ד, גם התייעץ עם דוד שלו והבנו שזה יכול להיות אחד הנתיבים שיקרו אחרי זה.
עו"ד פרוכטמן: הבנתי כי אז כבר במשא ומתן דיברתם ואמרתם להם שיש סעיפים כאלה ולכן אתם מבקשים שיפוי נכון?
העד, מר יורגנסון: יכול להיות.
עו"ד פרוכטמן: יכול להיות. האם אתה משלם שכר טרחה בגין הייצוג בתביעה הזאת של "מונשוט" או רק "כולמינד" משלמת?
העד, מר יורגנסון: אני לא משלם.
עו"ד פרוכטמן: אתה לא משלם. "כולמינד" משלמת.
העד, מר יורגנסון: אכן.
(עמ' 63 לפ')
82. ביודעין – הנתבעת ידעה כי בהסכם ההעסקה של התובע עם הנתבעת קיימת תניית סודיות ואי תחרות, על אף זאת העבירה אליה את הנתבע שהתקשר עם לקוחות התובעת כאשר היא יודעת שבמעשים אלו היא מפרה את ההסכם של הנתבע עם התובעת:
עו"ד פרוכטמן: ותאשר לי שאתה ידעת שבהסכם העבודה של לנקרי קיימות התחייבויות מקובלות לסודיות, אי תחרות, הגבלת פנייה ללקוחות.
העד, מר עוז: לא ידעתי את זה. ברגע שהתקדמנו איתם אז הם ביקשו להוסיף סעיף של הגנה משפטית ואז הנחתי שזה מה שיש שם.
עו"ד פרוכטמן: הנחת שיש שם. מי ביקש להוסיף את הסעיף הגנה משפטית?
העד, מר עוז: זכרוני, אני לא בטוח, לנקרי.
עו"ד פרוכטמן: לנקרי. ובאיזה שלב של המשא ומתן, הוא ביקש להוסיף את סעיף ההגנה המשפטית? פברואר, מרץ, אפריל?
העד, מר עוז: לא יודע.
עו"ד פרוכטמן: לא יודע. אבל ביקשו להוסיף את הסעיף הזה?
העד, מר עוז: כן.
עו"ד פרוכטמן: ואתם הסכמתם להוסיף את הסעיף הזה?
העד, מר עוז: כן. לא ראינו שום סיבה שלא.
עו"ד פרוכטמן: ומה היה התוכן של סעיף ההגנה המשפטית שנתתם להם?
העד, מר עוז: אני לא זוכר.
עו"ד פרוכטמן: איפה סעיף הגנה המשפטית הזה כתוב?
העד, מר עוז: בחוזה שלא קיים.
(עמ' 86 לפ')
83. כוונה לגרום להפרתו – על התובע בעוולה זו להראות על כוונה מצידו של הנתבע לגרום להפרת החוזה. לא די בכך שהייתה ידיעה – נדרשת גם כוונה או מודעות לכך שהתוצאה תהיה הפרת חוזה.
84. לנתבעת היה חשוב כי עובדי התובעת יעברו לעבוד אצלה והציעה ל-2 העובדים ולנתבע מניות (9% ממניות הנתבעת):
עו"ד פרוכטמן: וכמה מניות הקציתם בהסכמים האלה שנחתמו לכל אחד מהם?
העד, מר עוז: מה שאמרתי מקודם.
עו"ד פרוכטמן: 3 פלוס אחד?
העד, מר עוז: אני זוכר 3%.
עו"ד פרוכטמן: וכפול ל-3 אנשים אז זה 9 רציתם, הסכמתם לתת להם? ומתי העליתם לרז את האחוז שלו מ-3% ל-4.5%?
העד, מר עוז: ברגע שהדבר הזה לא קרה. אז בעצם כל הדבר הזה ירד מהפרק. ואחרי זה חודשיים שוב או יותר, לא זוכר מה
(עמ' 90 לפ')
85. לטענת הנתבעים התנאים של לנקרי והנתבע היו זהים. מהראיות עלה כי הוצעו אותם תנאים לכל 3 העובדים של התובעת אך אחרי שחזרו בהם 2 העובדים האחרים הסכימה הנתבעת לשלם לנתבע יותר:
עו"ד לס-גרוס: ותגיד לי כשהחלטת להישאר בתובעת, נכון ששיפרו לך את התנאים, כדי שתישאר?
העד, מר לנקרי: חלק מתוכנית שימור עובדים שיש ל"מונשוט".
עו"ד לס-גרוס: מה? מקודם אמרת לי שהרווחת 18 ועכשיו אתה אומר שכחלק משימור העובדים, כדי שתישאר, הציעו תנאים יותר טובים, מה היה השכר שלך שהסכמת להישאר?
העד, מר לנקרי: גם רלוונטי לחשוף מידע כזה?
עו"ד לס-גרוס: רלוונטי.
העד, מר לנקרי: השוו לי את השכר.
עו"ד לס-גרוס: השוו לך את השכר לשכר.
העד, מר לנקרי: בזמנו.
כב' הש' גילצר-כץ: לשכר?
עו"ד לס-גרוס: ב"כולמינד".
(עמ' 21 לפ')
86. בסופו של הליך כאשר 2 העובדים האחרים של התובעת חזרו בהם מרצונם לעבור לעבוד אצל הנתבעת, הנתבעת גרמה להפרת ההסכם בכך שהציעה לנתבע נתח גדול יותר ממניותיה - 4.5%.
87. הנתבעת הקצתה לנתבע מהמניות של הנתבעת. דבר חריג הוא ליתן לעובד מן השורה מניות. מדובר בהטבה כלכלית חריגה (מניות) שכן אין מדובר באופציות:
עו"ד פרוכטמן: המסמך הזה, אנחנו הוצאנו אותו אתמול אבל אם הוא לא מעודכן הוא לא מעודכן. אני מבין שמלבד רז אין עובדים אחרים ב"כולמינד" שהם בעלי מניות?
העד, מר עוז: עם אופציות, לא מניות.
עו"ד פרוכטמן: אני שאלתי על מניות.
העד, מר עוז: לא.
כב' הש' גילצר-כץ: רגע, אני רוצה להבין, מתי הוא בעל מניות?
העד, מר עוז: בזמן הוא התחיל לעבוד בחברה הוא קיבל מניות עם אופציית רכישה חוזרת לשנתיים.
(עמ' 84 לפ')
88. בכך שהנתבעת שכנעה את הנתבע לעבור לעבוד אצלה ולעבוד עם לקוחות התובעת, היא גרמה להפרת הסכם העבודה בין התובעת לנתבע.
89. העובדה כי הנתבעת הסכימה ליתן הגנה משפטית במקרה של תביעה, מעידה כי לקחה בחשבון כי עקב מעשיה יתבע הנתבע:
העד, מר לנקרי: הייתם צריכים לשתף אותם, היית רואה איפה התנאים.
עו"ד לס-גרוס: העו"ד שלך צירפו את זה.
העד, מר לנקרי: זה מה שיש להם.
עו"ד לס-גרוס: יש לך את ההסכם שחתמת עם "כולמינד"?
העד, מר לנקרי: לא. אין לי עותק של ההסכם. ההסכם הוא בידכם. זאת אומרת, חתמנו עליו והוא נשאר במשרד, לזכרוני, ביום החתימה.
עו"ד לס-גרוס: תגיד לי, התנאים שאתה מתאר בסעיף 23 לתצהיר שלך, אלה התנאים שהוצאו לך וגם לרז וגם לבוסתני?
העד, מר לנקרי: כן.
(עמ' 20 לפ')
אף אם לנקרי הוא זה שפנה בהתחלה אל הנתבע, ואל ליאור בוסתנאי ועובד נוסף של התובעת לעבור לעבוד אצל הנתבעת (עמ' 12 לפ') עדיין הפרת ההסכם היא של הנתבע ושל הנתבעת אשר שכנעה אותו.
90. הסכם המימון להגנה משפטית מעידה כי הנתבעים היו מודעים להפרת ההסכם של הנתבע עם התובעת.
91. בפועל כאמור ניתנה לנתבע הגנה משפטית בתביעתו זו.
92. בלי צידוק מספיק – הנתבעת לא נתנה צידוק למעשיה. הצידוק היחיד של הנתבע הוא להרוויח כסף על חשבון התובעת ולפעול ולהיכנס לתחום האפיליאציה גם לתחום ההימורים באנגליה ובאירלנד - תחום שלא עסקה בו קודם לכן. הנתבעת פעלה בחוסר תום לב.
93. קשר סיבתי – יש להוכיח קשר סיבתי בין פעולות הנתבעת לבין ההפרה – כלומר, שאלמלא פעולתה של הנתבעת, החוזה לא היה מופר. הנתבעת שכנעה את הנתבע לעבור לעבוד אצלה באמצעות מתן מניות. ההסכם הופר בעטיה של הנתבעת ועקב מעשיה.
94. האם הוכח קשר סיבתי בין הירידה בהכנסות מאותם לקוחות נטענים כי נלקחו ע"י הנתבעת? לא צורפו דוחות כספיים על מנת להראות ירידה בהכנסות, לא צורפה כרטסת לקוחות על ירידה בהכנסות לקוח ולא הוכח כי לקוח כלשהו עזב את התובעת אולם עיון בפירוט התקבולים מלקוחות התובעת בחודשים 12/21, 5/22 ובחודשים 8/22, 1/23 (ת/15 – ת/19) מעלה שחלה ירידה בהכנסות התובעת מהלקוחות הבאים: Karamba Brands, Casino 888, Brands IVY, MRQ, , Dr.Bet Partners247.