עדויות הנשיאים והרקטורים של האוניברסיטה
- עדויותיהם של הנשיאים והרקטורים לדורותיהם התמקדה בחוסר רצונם לעשות שימוש בבית אילת כבית מגוריהם בעת כהונתם.
- פרופ' אשר כהן, המכהן משנת 2017 כנשיא האוניברסיטה, העיד כי עוד בתחילת כהונתו כרקטור, בשנת 2012, הועלתה בפניו האפשרות לעבור להתגורר בנכס. פרופ' כהן העיד שהבין כי הדירה אינה מתאימה עבור משפחתו, מטעמי נוחות (עמ' 51-50).
- גם פרופ' ברק מדינה, אשר החליף את פרופ' כהן בתפקיד הרקטור בשנת 2017, העיד כי השיב בשלילה על ההצעה להתגורר בנכס (עמ' 57). בחקירתו הראשית העיד כי החלטתו נבעה הן מטעמי נוחות, הן משום שסבר כי השקעת כספים בשיפוץ עבור מגורים של הנהלת האוניברסיטה איננה ראויה מבחינה ציבורית (שם). בחקירתו הנגדית העיד פרופ' מדינה כי היה שותף לדיונים באפשרות להפוך את הנכס לבית דירות למרצים אורחים. לדבריו, בדיונים נדונה האפשרות שנשיא או רקטור עתידי ירצה לגור בנכס. ואולם, ממילא ניתן יהיה לשכן נשיא או רקטור שיחפצו בכך באחת מן הדירות שיבנו. כמו כן, הוא העריך כי התוכנית עשויה לחסוך לאוניברסיטה סכומי עתק עבור שיכון מרצים אורחים (עמ' 60-58).
- דברים דומים נאמרו בעדויותיהם של פרופ' מנחם בן ששון, אשר כיהן כרקטור האוניברסיטה בשנים 2001-1996 וכן כנשיאה בשנים 2017-2009, ושל פרופ' חיים רבינוביץ', שכיהן כרקטור האוניברסיטה בשנים 2008-2001. שניהם העידו כי משיקולים משפחתיים בחרו שלא להיענות להצעה לעבור להתגורר בנכס (עמ' 61 ו־69).
עדותה של יקירביץ'
- עו"ד יקירביץ' העידה כי לאחר פטירתו של ד"ר אילת היא עמדה בקשר עם עו"ד דב פרנקל, אשר מונה לאפוטרופוס לגב' אילת (עמ' 73-72). מעדותה של יקירביץ' עלה כי סוכם עם עו"ד פרנקל להעביר את מניות החברה לאוניברסיטה, כפוף למימוש הכתוב בהסכם הנאמנות (שם). עוד היא העידה כי בהמשך לכך מונו מנהלים לחברה, וכי ההקדש נרשם לאחר פטירתה של גב' אילת (עמ' 75-74). אשר לרישום האוניברסיטה כנאמן, העידה יקירביץ' כי זהו רישום פורמלי בלבד לצורך ניהול ההקדש מול רשם ההקדשות. לדבריה, מדובר היה בפרקטיקה הנוהגת מול הרשם, אשר העדיף להתנהל מול גורם אחד (עמ' 76-75, 100-99). בנוסף, יקירביץ' העידה כי כאשר הנכס הושכר בשכירות משנה, בניגוד לתנאי ההקדש, היא הורתה לחדול מכך (עמ' 79-78).
עדותו של רביבי
- רביבי העיד כי במהלך כהונתו עלתה לדיון האפשרות לשפץ את הנכס, ולבחון כיצד ניתן לטפל בו מבחינה תכנונית וכן מבחינת תנאי ההקדש. לפי עדותו של רביבי, הוחלט לקדם את המיזם המתוכנן תוך מחשבה שהוא הולם את מטרות ההקדש שהן טיפוח ההשכלה בישראל (עמ' 121-120). במסגרת זאת, הוא העיד כי התוכנית כללה את שימור הבית הקיים לצד בנייה של אגף נוסף לצורך שיכון אורחים (שם). מלבד זאת, רביבי העיד כי לצד תפקידו כמנהל חברת הנכסים של האוניברסיטה הוא מונה לדירקטור בחברה, וכי במסגרת זאת תפס את תפקידו כאחד משלושת הנאמנים של ההקדש (עמ' 130).
עיקרי טענות הצדדים