לשון הרע
- לטענת העובדים, טרם הגשת התביעה העיקרית שלחה החברה לעובדים 1-5 מכתבי איום רצופים בהאשמות שווא חמורות, רמיזות והשערות חסרות בסיס, על יסודם דרשה מהם פיצוי כספי מופרז ומופרך. החברה לא הסתפקה בכך ושלחה את אותם מכתבים מאיימים אל מעסיקתם החדשה - מידעטק.
- לטענת העובדים האמירות במכתבי ההתראה ובכלל זה האמירה הבאה מהווה פרסום לשון הרע:
"לתדהמת החברה, לאחרונה נודע לה כי הנך פועל מאחורי גבה וחותר תחתיה באופן חמור, בניגוד לכל דין ולהסכם העסקתך!!"; כי הנת משל/ת ו/או שידלת לעזיבת החברה"; כי "הנך עושה שימוש במידע סודי של החברה": כי "מזה חודשים ארוכים, אשר קדמו לסיום העסקתך, את/ה חותר/ת תחת החברה ונערכת לסיום העסקתך בחברה".
- העובדים 1 -5 העמידו את תביעתם לפיצוי בגין לשון הרע ע"ס 60,000 ₪ לכל אחד ובסהגבלים עסקיים 300,000 ₪.
- לטענת החברה מדובר במכתב התראה לחברת מידעטק בטרם נקיטת הליכים משפטיים ולפיכך אינו יכול להוות לשון הרע. המכתב ממוען לנמען אחד - חברת מידעטק - ולא מתקיים ולו יסוד אחד המקנה את הזכות לתבוע בגין לשום הרע. אין בכתב כל "פרסום" וממילא האמור בו אמת.
- חוק איסור לשון הרע נועד להגן על כבודו ושמו הטוב של אדם באמצעות איסור על פרסום אשר עלול להשפילו, לבזותו או לפגוע בו. זאת, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק.
- בהתאם לפסיקת בתי-המשפט, התקיימותה של לשון הרע נבחנת בארבעה שלבים[65]: בשלב הראשון, יש לפרש את הביטוי, בהקשר אובייקטיבי, ולשאוב ממנו את המשמעות העולה ממנו, על-פי אמות המידה המקובלות על האדם הסביר. פרשנות זו יש להשעין הן על מובנם הפשוט של דברי הפרסום המפורשים, והן על האמור "בין שורותיו", כפי שמכלול זה עשוי להתקבל ולהתפרש בעיני האדם הסביר. בשלב השני, יש לברר האם מדובר בביטוי המהווה לשון הרע והאם הביטוי אכן פורסם, זאת על-פי סעיפים 1 ו -2 לחוק; בשלב השלישי, יש לברר האם עומדת למפרסם אחת או יותר מההגנות המנויות בסעיפים 13-15 לחוק; בשלב הרביעי, אם ממלא הפרסום את תנאי שלושת השלבים הקודמים, נבחנת שאלת הסעדים, ובתוכם שאלת הפיצוי הראוי לתובע.
- בחינת ארבעת השלבים הנ"ל נערכת תוך איזון בין הזכות לשם טוב ולפרטיות לבין הזכות לחופש ביטוי, זכויות המוגנות כחלק מכבוד האדם במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. איזון זה טבוע עמוק במסגרת תנאי החוק, הן לצורך בירור שאלת האחריות, והן לצורך אומדן הנזק. איזון זה משפיע על פרשנות הוראות החוק ודרך יישומו בכל הקשר[66].
- במערכת של יחסי עבודה קיימים ערכים נוספים שיש לקחתם בחשבון בעת יישומו של החוק, נוכח מאפייניהם הייחודיים של יחסי העבודה, בגינם אף הוקנתה הסמכות הייחודית לבית-הדין לעבודה. בפסיקת בית-הדין הארצי נקבע, כי מקום העבודה הוא מקום אשר יש חשיבות להבטיח בו שיח פתוח, שקיפות, שיתוף וגילוי מרביים. נקבע כי חלק מכך נוגע אף לזכותו, וחובתו, של ממונה להעיר לעובדיו הערות, לבצע לעובדיו הערכות תקופתיות, ולהעביר ביקורת על דרך תפקודם, מבלי שתתלווה לכך עננה של חשש מתמיד מתביעות משפטיות. עוד נקבע, כי יש לתת את הדעת לכך שבמקום עבודה לעיתים נאמרים דברים מתוך רוגז רגעי או סערת רגשות נוכח לחץ העבודה, וכי לא לכל עלבון יש להתייחס כאל לשון הרע במובנה המשפטי, ותיתכן בהקשר זה אף הגנת זוטי דברים[67].
- לצד זאת נקבע, כי יש להתחשב בחובות תום הלב המוגברות המוטלות על צדדים לחוזה עבודה; בפערי הכוחות הקיימים על דרך כלל בין עובד לממונה עליו; ובהשפעה המשמעותית שתיתכן לאמירותיו של ממונה בנסיבות מסוימות. לפיכך, נקבע, כי על שני הצדדים ליחסי העבודה - במסגרת חובתם לנהוג זה כלפי זה בהגינות ותום לב - להיזהר האחד בכבודו של משנהו, תוך הקפדה על מידתיות וסבירות[68].
- הנה כי כן, יש לפרש את חוק איסור לשון הרע בהקשרים של יחסי עבודה, באופן שיגן על הערכים שבבסיס החוק אך מבלי לפגוע במרקם העדין של היחסים במקום העבודה, ומבלי ליצור "משפוט" יתר של כל התבטאות. כאשר האיזונים בקשר לכך עשויים להשתנות מתקופה לתקופה ומהקשר להקשר[69].
- לאחר שעיינו בכלל טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי אין בידי העובדים עילת תביעה מכוח חוק איסור לשון הרע. ראשית, מכתב ההתראה שנשלח על-ידי חברת FBC אל חברת מידעטק - מעסיקתם הנוכחית של העובדים - אינו מהווה, לגישתנו, "פרסום לשון הרע" כמשמעותו בחוק. מדובר במסמך משפטי שנשלח טרם נקיטת הליכים, אשר נועד להגן על זכויותיה המשפטיות של FBC ולמנוע, לשיטתה, הפרה של הסכמים מחייבים והוראות דין. שנית, אף אם ייקבע כי מדובר בפרסום, הרי שהוא הופנה למידעטק בלבד - כמי שעלולה להיות שותפה להפרות הנטענות - ולא נועד להשפיל או לבזות את העובדים. שלישית, בנסיבות העניין ל-FBC עומדות ההגנות הקבועות בחוק, ובפרט הגנת תום הלב וכן הגנת "אמת בפרסום", שכן הדברים שצוינו במכתב ההתראה נוגעים לזכותה הנטענת לאכוף תניות חוזיות האוסרות על תחרות פסולה ושימוש בסודות מסחריים.
- נוכח האמור, התביעה לפיצוי בגין הוצאת לשון הרע נדחית בזאת.
- אשר לדרישה למסירת טופסי 161 לעובדים 1-6. אין בידינו לקבוע אם מסמכים אלה נמסרו או לאו. מכל מקרה, לא הובאו בפנינו העתק המסמכים. לפיכך, החברה תמציא לתובעים טופסי 161 כנדרש בחוק וזאת בתוך 30 ימים.
- בנסיבות העניין לא מצאנו מקום לדרישתם של העובדים לחיוב החברה בפיצויי הלנה בעניין זה והתביעה בעניין זה נדחית.
סוף דבר
- נוכח האמור, התביעה והתביעה שכנגד נדחות בזאת על כל מרכיביהם, למעט האמור להלן:
- א. החברה תשלם לעובדת 1 סך של 4,212 ₪ בגין קיזוז שלא כדין משכרה בתוספת ריבית שקלית החל מיום 24.3.22 ועד למועד התשלום המלא בפועל;
- ב. החברה תשלם לעובדת 1 פיצוי בגין אי הפקדה לקרן השתלמות בסך של 1,675 ₪ בתוספת ריבית שקלית החל מיום 11.2.22 (מחצית התקופה) ועד למועד התשלום המלא בפועל;
- ג. החברה תשלם לעובדת 2 סך של 6,318 ₪ בגין קיזוז שלא כדין משכרה בתוספת ריבית שקלית החל מיום 24.3.22 ועד למועד התשלום המלא בפועל;
- ד. החברה תמסור לעובדים טופסי 161.
- ה. החברה תקיים את חובותיה על פי פסק הדין בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין לידיה.
- בשים לב לתוצאה אליה הגענו, התביעה והתביעה שכנגד נדחו בעיקרם, יישא כל צד בהוצאותיו.
- ערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום שפסק הדין יומצא לצד המבקש לערער.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.