(ב) לעסקה כאמור בסעיף קטן (א) לא יהיה תוקף גם כלפי אדם אחר אם אותו אדם ידע על ענינו האישי של נושא המשרה או של בעל השליטה באישור העסקה, וידע או היה עליו לדעת על העדר אישור לעסקה כנדרש לפי פרק זה."
- לטענתה של הרברט ברוך ידע, או עליו היה לדעת, כי לא התקבל אישור האסיפה הכללית לצורך התקשרותה של הרברט באיגרת החוב, ומכאן כי לעסקת השעבוד אין כל תוקף כלפי ברוך באופן המונע ממנו לממש את השעבוד. דא עקא, לטעמי הסעיף הרלוונטי לענייננו איננו סעיף 280 הנ"ל, כי אם סעיף 281 לחוק החברות אשר קובע בזו הלשון:
"חברה רשאית לבטל עסקה עם אדם אחר, הטעונה אישור כאמור בפרק זה, למעט עסקה כאמור בסעיף 271, וכן רשאית היא לתבוע ממנו פיצויים בשל הנזק שנגרם לה אף בלא ביטול העסקה, אם אותו אדם ידע על ענינו האישי של נושא המשרה בחברה באישור העסקה או על ענינו האישי של בעל השליטה בחברה הציבורית או בחברה הפרטית שהיא חברת איגרות חוב באישור העסקה, וידע או היה עליו לדעת על העדר אישור לעסקה כנדרש לפי פרק זה."
נבהיר את הדברים- חוק החברות מבחין בין "מישור היחסים הפנימי" שבין החברה ונושא המשרה או בעל השליטה המקורבים לחברה, לבין "מישור היחסים החיצוני" שבין החברה לאדם אחר שנחשב לגורם חיצוני המרוחק מהחברה (גושן ואקשטיין, בעמ' 357). בעוד שבמישור היחסים הפנימי, החברה נעדרת כשרות משפטית להתקשר בעסקה שלא עמדה בהליך האישור הפרוצדוראלי, ועל כן דינה בטלות להבדיל מנפסדות (רשות ערעור אזרחי 5296/13 אנטורג נ' שטבינסקי, בפסקה 31 (נבו 24.12.2013)), הרי שבמישור היחסים החיצוני, לחברה יש את הכשרות המשפטית להתקשר בעסקה עם האדם האחר (גושן ואקשטיין, בעמ' 358-357). סעיף 280 לחוק החברות, שעניינו בעסקאות נעדרות תוקף מלכתחילה, מתייחס אפוא לעסקאות עם נושא משרה או בעל השליטה בה (בחברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב). מנגד, סעיף 281 לחוק החברות, שעניינו בעסקאות הניתנות לביטול על ידי החברה, עניינו בעסקאות עם אדם אחר.
הפסיקה עמדה על ההבחנה הקרדינלית בין סעיף 280 לבין סעיף 281 לחוק החברות. כך למשל במקרה שדן בהסכם רכישה שנחתם בין בני זוג לבין חברת חפציבה, הובהר כך (ההדגשה אינה במקור):
"מהן ההשלכות של עסקה שאינה כשרה לפי סעיפי הפרק החמישי? סעיף 280 לחוק קובע כי עסקה מעין זו תהיה חסרת תוקף, אולם הוא עוסק במקרים הספציפיים של עסקה בין חברה לבין נושא המשרה בה, או לעסקה חריגה עם בעל השליטה - מקרים אלו אינם נוגעים לענייננו. סעיף 281 עוסק בעסקה הטעונה אישור..." (פירוקים (מחוזי י-ם) 2336-04-12 בנק מזרחי טפחות נ' כונס הנכסים הרשמי, בפסקה 11 (נבו 6.1.2013) ("בנק מזרחי טפחות")).
- במאמר מוסגר נציין כי גם אם היו מתקיימים בעניננו תנאי סעיף 281 לחוק החברות, הרי שכל זמן שהרברט לא הודיעה על ביטולה, והיא לא הודיעה, עסקת השעבוד שרירה וקיימת. אמנם, הרברט טוענת כי מדובר בעסקה חסרת תוקף מלכתחילה, אך היא מעולם לא הודיעה על ביטולה.
- לגופו של ענין, סעיף 281 קובע שני תנאים מצטברים שבהתקיימותם קמה לחברה זכות לבטל את העסקה: התנאי הראשון הוא ידיעה של האדם האחר עמו התקשרה החברה על העניין האישי; והתנאי השני הוא ידיעה בכוח או בפועל של האדם האחר על היעדר האישור הסטטוטורי המתאים (בנק מזרחי טפחות, בפסקה 11; המרצת פתיחה (כלכלית) 10593-07-16 אפיו אפריקה בערעור מיסים נ' Sulliden Mining Capital Inc, בפסקה 60 (נבו 19.9.2019)). בענייננו מתקיים אמנם התנאי הראשון- ברוך ידע היטב כי לסגל יש ענין אישי בעסקה. דא עקא, לא מתקיים התנאי השני ולפיו ברוך ידע בפועל, או שהיה עליו לדעת, כי עסקת השעבוד לא קיבלה את האישורים הנדרשים על פי הפרק החמישי בחוק החברות (תנאי הכרחי היפה גם לסעיף 280 לחוק החברות שכאמור אינו חל בענייננו).
- הראיה החותכת לכך שברוך לא ידע ולא היה צריך לדעת אודות העדר האישורים הנדרשים לעסקת השעבוד נמצאת על גבי איגרת החוב עצמה. לאחר חתימות הצדדים על איגרת החוב מופיע אישור עורכת דינה של הרברט בזו הלשון:
"אני הח"מ ריקי שחר עו"ד, המשמש [כך במקור- ח.ב.] עורך הדין של הרברט עזרא הסופר בערעור מיסים ("הרברט") מאשר [כך במקור- ח.ב.] בזה כי על המסמך דלעיל חתמה הרברט באמצעות ה"ה יאיר סגל ת.ז xxxxxxxxxxוזאת על פי החלטת הדירקטוריון בהרברט שנתקבלה כדין ובהתאם למסמכי ההתאגדות של הרברט, וכי החתימות הנ"ל מחייבות את הרברט לכל דבר ועניין''