הבחנה זו מקבלת ביטוי מפורט בתקנה 2(ג) לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א-2010, הקובעת כי כאשר העסקה נעשתה באתר אינטרנט של העוסק, חלה עליו חובה לאפשר לצרכן לבטל את העסקה גם באמצעות האתר, ולספק אישור על קבלת הודעת הביטול באחת משלוש דרכים: הודעת דואר אלקטרוני, מסרון (SMS), או הודעה בעל פה. לעומת זאת, בעסקאות שלא נכרתו באתר האינטרנט של העוסק, אין חובה לאפשר ביטול דרך אתר האינטרנט, והביטול יכול להיעשות בכל אחת מהדרכים המנויות בסעיף 14ד לחוק.
- בענייננו, העסקה נשוא התביעה עניינה בקורס, שעתיד היה להתקיים במכללה, באופן פרונטלי, בשל נגיף הקורונה, שונה אופן ניהול הקורס והוא הפך להתקיים מתכונת מקוונת, הנתבע, כך על פי טענתו שלא נסתרה, השתתף לכל הפחות בשיעור אחד, ומיד ובסמוך לאחר מכן, ביקש לבטל את ההתקשרות, בין היתר בשל העובדה כי לימוד מקוון לא נוח לו ואינו מקובל עליו. הוא ניסה, כך על פי טענתו, ליצור קשר עם מקבלת ההודעה ולמסור הודעת ביטול טלפונית.
- בדנ"א 7187/12 צמח נ' אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 17.8.2014) (להלן: "עניין צמח") נקבע כי בעסקאות בתחום התעופה והתיירות נדרשת הגנה צרכנית מוגברת בשל פערי הכוחות והמידע המובנים בין הצדדים. הדברים מקבלים משנה תוקף כשמדובר באזרחים ותיקים.
- החוק מעניק לאזרח ותיק תקופת ביטול מורחבת של 4 חודשים, ללא כל דרישה למסגרת זמן מינימלית טרם מועד השירות. בענייננו, הביטול נעשה כחודשיים מיום עשיית העסקה, ובאמצעים המותרים על פי החוק.
- חשוב להדגיש כי בעוד שתיקון מס' 7 תשנ"ח 1998 קובע מגבלת זמן של שבעה ימי עבודה לביטול עסקאות בתחום שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי, מגבלה זו אינה חלה על אזרחים ותיקים בעסקת מכר מרחוק. המחוקק בחר במודע להעניק לאזרחים ותיקים זכות ביטול מורחבת של 4 חודשים, ללא הגבלת מועד הביטול ביחס למועד מתן השירות. בכך ביטא המחוקק את ההגנה המיוחדת הניתנת לאוכלוסייה זו, תוך הכרה בצורך להעניק להם זמן ממושך יותר לשקול את העסקה ולהחליט על ביטולה
כל מדיניות ביטולים אחרת של מקבלת ההודעה, אשר סותרת את הוראות חוק הגנת הצרכן, אינה יכולה לעמוד וזאת בשל כך כי סעיף 36(א) לחוק הגנת הצרכן קובע מפורשות את עקרון אי-ההתניה על הוראות החוק, ומדיניות פנימית של חברה אינה יכולה לגבור על הוראה קוגנטית זו.
- בהתאם לעקרונות שנקבעו בעניין צמח שהובא לעיל, הזכות לבטל עסקת מכר מרחוק נועדה להתמודד עם פערי הכוח והמידע המובנים בין העוסק לצרכן, בית המשפט העליון הדגיש כי כאשר מדובר באזרחים ותיקים, נדרשת הגנה צרכנית מוגברת נוכח פגיעותם המיוחדת בעסקאות מסוג זה.
- מהותה של ההגנה הצרכנית בהקשר זה היא מתן אפשרות לצרכן, ובפרט לאזרח ותיק, לשקול מחדש את העסקה ולבטלה בתוך התקופה הקבועה בחוק, וזאת ללא צורך בהוכחת פגם בהתקשרות או הצדקה מיוחדת לביטול. תכלית זו משתקפת בכך שהמחוקק לא הגביל את זכות הביטול לסיבות מסוימות, ולא דרש קיומו של קשר סיבתי בין עילת הביטול לבין הזכות עצמה.
מן הכלל אל הפרט
- מן הראיות שהוצגו בפניי עולה כי הנתבע התקשר עם המכללה ביום 1.12.2019 לצורך הרשמה לקורס, כאשר מסמכי ההתקשרות נשלחו אליו ביום 21.1.2020. הנתבע לא כפר בכך שההתקשרות בוצעה באופן פרונטלי, ולא נטען כי התקיימה שיחה טלפונית במסגרתה נערכה ההתקשרות.
- ביום 15.3.2020, עם פרוץ מגפת הקורונה והמעבר להוראה מקוונת, טען הנתבע כי ביקש לבטל את ההשתתפות בקורס, אך לדבריו פניותיו למכללה לא נענו. בפועל, מלבד אותה הודעה שצורפה לפיה הוא מבקש כי יצרו עמו קשר והמענה ביום המחרת כשנשאל "איך ניתן לעזור?", לא הוצג בפניי כי הנתבע ביקש לבטל את השתתפותו בקורס בכתב או בעל פה, ולא מסר הודעת ביטול ברורה.
- הפנייה הראשונה אשר אין חולק כי בוצעה בפועל - הייתה בשיחה טלפונית מיום 1.7.2020, למעלה מחצי שנה לאחר מועד ההתקשרות.
כאמור לעיל, בהתאם לסעיף 14 לחוק הגנת הצרכן, תוקף זכות הביטול עומד על 14 ימים ממועד ההתקשרות, ובמקרים מסוימים - לרבות התקשרות של אזרח ותיק או אדם עם מוגבלות בעקבות שיחה טלפונית - מוארכת התקופה לארבעה חודשים (סעיף 14ג(ג) לחוק).