הערה מקדימה נוספת, נסבה על הסעדים הנתבעים. אשר לאלו, הודיע ב"כ התובעת בדיון מיום 8/7/24 (בעמוד 9 לפרוטוקול) כי התובעת אינה עומדת על הסעד של הקצאת המניות, זאת הואיל ובעקבות הליך מיזוג הנתבעת אינה נסחרת עוד בבורסה באוסטרליה. כיוון שכך, הובהר כי הסעדים היחידים עליהם עומדת התובעת הם הסעדים הכספיים.
- לאחר סיום שמיעת הראיות סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב ולאחר שעיינתי בסיכומים אלו, כמו גם בכלל הראיות אשר הוגשו במסגרת ההליך – ניתן פסק דין זה, במסגרתו אקדים הכרעה להנמקה – מצאתי לדחות את התביעה, תוך קבלת טענות הנתבעת בשתי מחלוקות הליבה בין הצדדים. מחלוקות אלו נסבות, כפי שפורט לעיל בהרחבה - על זכאות התובעת לקבלת אופציות לרכישת מניות החברה, בהתאם לסעיף 3.1.4 המופיע בהסכמים הראשון, השני והרביעי וכן על זכאות התובעת לקבלת עמלה המורכבת מתשלום כספי ומאופציות בגין ההנפקה השנייה. כפי שיפורט להלן בהרחבה, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי בשורת ההכרעה ומתן הסעדים הספציפיים נשוא התביעה, יש לקבל את טענות הנתבעת באשר לשתי מחלוקות אלו. זאת בתמצית הואיל ובכל הנוגע לזכאות לאופציות – הנני סבורה ראשית, כי כלל לא הוכחה הסכמה להקצאת אופציות נוסף על העמלה הכספית ובכלל כך לא הוסכם כלל על הכללת סעיף 3.1.4 בהסכמים בין הצדדים. אלא, שמדובר בסעיף אשר נותר בגרסאות החתומות הראשונה והשנייה בטעות והוסף בלא הסכמה לגרסת ההסכם הרביעית. למעלה מן הצורך הנני סבורה כי ממילא פרשנותו של הסעיף – הן לאור לשונו והן לאור נסיבות חתימתו, מלמדת כי לכל היותר כוונת הצדדים הייתה להקנות לתובעת במסגרתו את האפשרות (האופציה) להמיר את כספי העמלה הכספית למניות ולא הייתה כל כוונה להקנות לתובעת במסגרתו זכאות לאופציות לרכישת מניות החברה נוסף על העמלה הכספית.
אשר למחלוקת השנייה, הנסבה על זכות לעמלה בגין ההנפקה השנייה - הנני סבורה כי לא הוכחו התנאים החוזיים לקבלת עמלה כלשהי בגין ההנפקה השנייה. זאת במיוחד הואיל וההנפקה בוצעה באמצעות חברת מורגן ולא באמצעות חברה הקשורה לחברת אמרדה. יתרה מכך, הנני מוצאת לקבל לעניין זה את טענות הנתבעת ולפיהן טענותיה של התובעת בהקשר להנפקה השנייה הן טענות כבושות ונוסף על כך כי התובעת שינתה חזית באשר לטענותיה בהקשר זה, על כל המשתמע מכך.
משפורטה הכרעתי אפנה להנמקתה בהרחבה.
קיומה של הסכמה להכללת סעיף 3.1.3 (לימים 3.1.4) בהסכמים בין הצדדים:
- יריעה נרחבת הקדישו הצדדים לנושא פרשנותו של סעיף 3.1.3 ואולם, הנני סבורה כי ההכרעה בהליך כנגד טענותיה של התובעת, נעוצה ראש וראשונה לא בפרשנות הסעיף, אלא בשאלה האם הייתה מלכתחילה כוונה להכלילו במסגרת ההסכמות בין הצדדים. על שאלה זו הנני סבורה כי יש להשיב בלאו מוחלט. זאת הואיל והראיות מלמדות ברורות על כך שהצדדים כלל לא ניהלו משא ומתן במסגרתו נשאו ונתנו על זכאותה של התובעת לקבלת אופציות וקל וחומר שלא הסכימו להכליל סעיף הקובע זאת במסגרת ההסכם ביניהם. העדר משא ומתן או שיח כלשהו באשר לזכות זו, בולט על רקע העובדה שמדובר בזכות ששוויה הכספי רב (על פניו זהה לשווי העמלה הכספית) ויתרה מכך, בשים לב לכך שהצדדים ניהלו משא ומתן מקיף על דבר היקף זכאותה של התובעת לעמלה כספית ובאופן מיוחד על אפשרות התובעת להמרת העמלה הכספית למניות. זאת ועוד, הנני סבורה כי בחינת השתלשלות האירועים אשר הובילה לחתימה על ההסכמים הראשון והשני – בהם נכלל סעיף זה - מלמדת כי סעיף זה נותר בנוסח ההסכמים בטעות ונוסף על כך הסעיף הוסף לנוסח ההסכם הרביעי בלא הסכמה.
וביתר פירוט - ראשית, כפי שקבעתי בפרק העובדות (ראו סעיף 8 לעיל), ראשיתה של ההתקשרות בין הצדדים, היא בשכירת שירותי פלג והתובעת לשם מתן שירותי גיוס כספים לחברה. לשם כך, נוסח הסכם הבסיס, עליו חתמה התובעת. בשלב מאוחר יותר, עלתה האפשרות להנפקת החברה בבורסה בסידני. לאור זאת, ביקש פלג להוסיף לנוסח הסכם הבסיס, סעיף המאפשר לתובעת להמיר את העמלה הכספית אשר לה תהיה זכאית למניות החברה. כך עולה ברורות מהודעת הדואר האלקטרוני אשר נשלחה מפלג לקרן ומקרן לדון ביום 28/3/18 – כפי המפורט בסעיף 11 לעיל לפסק הדין. מתוך הודעה זו עולה כי הצדדים הסכימו שהתובעת תהיה זכאית להשקיע את כל העמלה הכספית או חלק ממנה בחזרה לחברה. לכן, התבקש להוסיף סעיף במסגרתו תינתן לתובעת האפשרות (האופציה) לרכישת מניות למשך 12 חודשים. ובלשונו של פלג, כפי שכבר הובא לעיל: