לגישתו של כב' השופט גרוסקופף: "בחוזה פרטי הגשמת רצון הצדדים במועד הכריתה היא התכלית לה ראוי להקנות מעמד של בכורה, מאחר שמדובר בצדדים רציונליים המצויים במישור שווה, ואולם יכולתם להשתמש בשפה החוזית מוגבלת בשל היכרותם החלקית עם רזי דיני הפרשנות החוזיים; בחוזה הצרכני, כיבוד ערכי השיטה היא התכלית המקבלת מעמד מרכזי, וזאת בשל חוסר השוויון הקיים בין הצדדים, המעורר חשש לניצול לרעה של כללי הפרשנות החוזיים על ידי הצד החזק (העוסק) נגד הצד החלש (האדם הפרטי); בחוזה העסקי, שאיפתם העיקרית של דיני הפרשנות צריכה להיות לשכלול ההתקשרות החוזית, וזאת בשים לב לכך שהמתקשרים הם לא רק צדדים רציונליים המצויים במישור שווה, אלא גם מתוחכמים דיים לעשות שימוש בכללים המשפטיים לצורך עיצוב החוזה כרצונם"
עוד הוסיף השופט גרוסקופף בעניין ביבי כבישים באשר להבחנה בין פרשנות חוזה פרטי לבין פרשנות חוזה עסקי כי:
"כאשר עסקינן בהתקשרות שהצדדים לה אינם בעלי שליטה ברזי הניסוח המשפטי (חוזה פרטי), התועלת הצומחת מפרשנות הצמודה ללשון החוזה אינה רבה (שכן ממילא אין הם מומחים בניסוח מסמכים משפטיים) ולעומת זאת העלות גבוהה (מאחר שהצדדים צפויים לשגות לעיתים קרובות בשימוש שהם עושים בלשון לצורך העברת המסר לפרשן המוסמך). ... לעומת זאת, כאשר לפנינו חוזה עסקי, כדוגמת החוזה בו אנו דנים, מתן מעמד מכריע ללשון החוזה מסייע ליצירת יציבות וודאות חוזית, שכן הוא מאפשר לצדדים מתוחכמים ומיוצגים היטב מבחינה משפטית לעצב את ההתקשרות החוזית שלהם כרצונם, תוך שימוש מושכל וזהיר בלשון ההסכם. כאן מצטלבות דרכיהן של חבריי ודרכי. הן לשיטתם והן לשיטתי יש לקרוא את ההסכם בו עסקינן בצורה צמודה ללשונו, תוך התבססות על ההסדרים שהצדדים בחרו לקבוע בו, והימנעות מלקרוא לתוכו הסדרים שלא בחרו לקבוע בו...."
- מן הכלל אל הפרט – יישום ההתוויות כפי שנקבעו בפסיקה מחייב ראשית קביעה באשר למיהות החוזה לפנינו. אשר לכך הרי שעל פניו עסקינן בחוזה עסקי – הואיל ומדובר בחוזה אשר נערך על ידי אנשי עסקים. נוסף על כך, אין חולק כי כבסיס להסכם שימש הסכם finder אשר נערך על ידי עורכי דין. יחד עם זאת, בפועל המשך ההשתלשלות החוזית, שינויים בהסכמים וניסוחם – נעשו על ידי הצדדים בלא שנעזרו בסיוע משפטי. יתרה מכך, אין חולק שאת הסעיף נשוא הדיון ניסח פלג שלא זו בלבד שאינו משפטן, השפה האנגלית אינה שגורה בפיו, באופן אשר ברי כי יכול שיהא בו כדי להוביל לשגיאות לשוניות, המשליכות על אופן הניסוח ויש להביאן לידי ביטוי במשמעות הניתנת לטקסט. בהקשר זה האחרון אציין כבר עתה כי פלג אישר בחקירתו הנגדית כי האנגלית אינה שפת האם שלו ויתרה מכך, התייחס לכתוב באנגלית בהודעות מייל אשר נשלחו על ידו כאל: "אנגלית קלוקלת" (ראו עדותו בעמוד 155 שורה 8 ובשורות 13-14). בנסיבות אלו, הנני סבורה כי במקרה דנן, הגם שמדובר בהסכם עסקי, דומה הוא במהותו יותר לחוזה פרטי ובהלימה לכך יש ליתן בפרשנותו את הדעת גם ללשון ההסכם ואולם, גם לנסיבות חתימתו ובפרט לאופן בו פירש פלג עצמו (שניסח את הסעיף) את הסעיף הרלוונטי בזמן אמת.
- אפתח בלשון הסעיף . הסעיף קובע:
"The company shall also give the Finder options in the actual investment valuation for a period of 12 months. The amount of options shall be equivalent to investing all Finder's Fee back in the company"