ש. לא היה ברור לו?
ת. ברור לו. סליחה אני עצרתי. ברור לו שדוחים ספקים, ברור לו שחלק מהתשלומים קורה בינואר... זהו. זה אני אחשוב עוד איך אני אבסס את זה אבל... אם אני יכול לבסס אני רוצה לבסס.
ש. תגיד ועל איזה יעד אנחנו מדברים שהיה ברור לו, זה בא בעקבות מה?
ת. ארבע מאות, ארבע מאות עשרים.
ש. לא השלוש מאות
ת. לא...
ש. שלושים ושבע..
ת. לא, אמרתי את זה, ארבע מאות עשרים."
[הדגשות של המאשימה]
מכאן עולה, לטענת המאשימה, גרסה ברורה של איילון כי פעל בעקבות הנחית שאול להגיע ליעד של 420 באמצעות דחיית תשלומים לספקים. כפי שעולה מהחקירות הקודמות, איילון תיקן זאת, והצביע על אירועים נוספים שהביאו להגדלת יעד התזרים. בנוסף, איילון מפנה למסמך שהוצג לו בדבר שיפור ייעדי התזרים (ת/26), ומצביע על התהליך בעניין התזרים (חקירה שלישית, המשך עמ' 119):
ש. כלומר אתה אמרת לו תקשיב בשביל שאני אעמוד ביעד שלך
ת. אני גם...
ש. תגיד אני רוצה לשמוע את זה.
ת. כן, כדי לעמוד ביעד שלך אנחנו צריכים לשנות תנאי תשלום של ספקים יש לך גם, מזל שהבאתם את המסמך הזה [ת/26]. אתם רואים... כן כאילו אני יושב פה, אני ב...אתה יודע אין לי את כל הניירות, אין לי את כל הדברים ואני מנסה להיזכר...
ש. יש לנו גם אשראי ספקים. לא רק, אבל לא משנה.
ת. ההפך, זה מראה שאני התווכחתי איתו... עשיתי לו שיקוף בתחילת 2016, אני לא זוכר בדיוק מתי זה היה, מה המשמעות של כל פעולות התזרים, ואני גם הקראתי לך מה עשינו ומה לא עשינו, סידרנו את זה לפי מדרג..."
כלומר איילון טועה במועד אך זוכר את התהליך. בהמשך (חקירה שלישית, עמ' 121), איילון מצביע על כך שבאותו מסמך, ת/26, מנובמבר 2015 שהוכן לדיונים לקראת תקציב 2016, תחת תזרים 2016 מופיע היעד של 420. אכן, מספר זה הופיע כאחת האפשרויות בהכנה לתקציב, יעד שבסופו של דבר לא נכנס לתקציב. הסיבה שהגיעו בסופו של דבר ליעד זה או קרוב לו נבעה מאירועים שקרו בנובמבר-דצמבר 2016 שלא היו בשליטת יס (פאודה, HBO וחלל).
חקירה רביעית
- החקירה הרביעית מתנהלת לאחר סוף השבוע, ביום 25.6.17. החקירה מתנהלת בין השעות 11:57 ל-20:16, בהקלטה. גם בחקירה זו מוצגים לעד מסמכים שיוצגו להלן ככל שהם קשורים לנושאים שבמחלוקת. החוקרת פולינה גובזמן קריב.
- גם בחקירה זו, בנושאים שונים כמו נוסח האישור שחתמה יס במהלך הביקורת על תשלום בזק ליורוקום, מדגיש איילון את הצורך במסמכים כדי להיזכר או לדעת מה קרה (חקירה רביעית, עמ' 7): "עכשיו עוד פעם אני אומר את זה בזהירות, ואני לא זוכר הכל, אבל ברגע שאני אראה את המיילים זה יהיה קל לראות וגם קל להיזכר" ועוד אומר באותו הקשר (בעמ' 14): "תביאו בבקשה את המסמכים הרלבנטיים, נעבור עליהם, אני אזכר". איילון מבקש כי המסמכים יוצגו לו והחוקרת משיבה: "לא רואה שום צורך לעשות את זה". איילון שב ודורש מסמכים גם כשנשאל מתי החלו לעבוד עם חברה מסוימת (חקירה רביעית בעמ' 8): "לא זוכר. אבל עוד פעם זה... ככה מהזיכרון העמום... אני לא רוצה להתחייב אגב, אמרתי לך, יש לי יומן. פזית המזכירה שלי היא תמצא את זה ברגע ביומן, מתי נפגשתי עם [אותה חברה]". איילון חוזר על כך גם שנשאל על יעדי התזרים בשנת 2015 ומשיב (חקירה רביעית, עמ' 11): "אני לא זוכר את יעדי תזרים 2015, ומה היו היעדים... אני לא זוכר אבל קל מאוד לבדוק את זה. למצוא את היעדים שאושרו. אני לא זוכר". ועוד נשאל האם התייעץ עם יוכלמן בנושא מסוים והשיב (חקירה שלישית, עמ' 23): "יכול להיות. עוד פעם – הניירת מאד תעזור". החוקרת משיבה: "בסדר הניירת. אם יש. אני לא מוטרדת מהניירת. ואיילון מוסיף: "זה לא עניין של מוטרד זה עניין של לעזור לי להיזכר. אני מבין שאת לא מוטרדת יש לך את כל הניירת, יש לך לפחות גישה לכל הניירת וזה בסדר גמור. זה פשוט יעזור לי להיזכר".
כלומר איילון אינו עונה שאינו זוכר כדרך התחמקות כפי שהחוקרים טוענים כלפיו בחקירה, אלא מבקש מסמכים שיעזרו לו להיזכר. למרות זאת, גם בחקירה הרביעית, ועל אף שמדובר במספרים המופיעים בדוחות, או במיילים שבסופו של יום הוצגו לעד בבית המשפט, והיו בחומר החקירה, או יכולים היו להיות, החוקרים לא מציגים לעד מסמכים רלבנטיים.
- המאשימה מפנה להודעה הרביעית כדי להראות שאיילון בחקירה ציין כי אלוביץ' הורה לו להגיע ליעד תזרימי של מעל 300 מיליון שקלים בשנת 2017 כאשר היעד בתקציב עמד על 240 מיליון. אולם המאשימה הפנתה רק לחלק מסוים כאשר בתחילת החקירה בנושא אומר איילון שאינו זוכר. אביא את הדברים מתחילת החקירה בנושא זה ואבהיר מאיזו נקודה הפנתה המאשימה (חקירה רביעית, החל בסוף עמ' 29):
ש. היעד של שלוש מאות ל-2017 של אלוביץ', מה היעד שלו?