ת. היעד של יס 240 (סוף עמ' 29)
עמ' 30
ש. ושל אלוביץ'?
ת. אני לא זוכר
ש. משהו שלוש מאות אמרת לי?
ת. אני לא אמרתי לך כי אני לא זוכר את היעדים של אלוביץ' אני לא אמרתי... אני לא זוכר. היעד שלי זה 240.
ש. את ה-420 זכרת
ת. את ה400 זכרתי בהחלט שזה היעד שלי
[מכאן הפניית המאשימה]:
ש. שהיה השנה? מה היעד?
ת. שוב, הוא רוצה יותר מ-240 [הדגשת המאשימה]
ש. נכון. למה?
ת. כן בהחלט רוצה. [הדגשת המאשימה]
ש. כן.
ת. מעל שלוש מאות, שלוש מאות חמישים [הדגשת המאשימה]
ש. כן כן זהו, משהו כזה, אני זוכרת שזה מעל 300.
ת. כן.
ש. זה רשום איפשהו מה היעד?
ת. מה? אני חושב שלא, לא. זה נאמר לי בעל פה. אני חושב שלא.
ש. דיברת עם מיקי על היעד של 2017 מיקי יודע מה היעד של 2017
ת. אני חושב שזרקתי לו וגם לאנשים באחת מהישיבות שעשינו את זה בחודשיים האחרונים או חודש אחרון, אני לא זוכר אם לפניי אל איי או אחרי אל איי, אני חושב שאחרי אל איי, עשינו על זה שתי ישיבות לאחרונה. [הדגשת המאשימה – מ' א' ג']
ש. זאת אומרת התחלתם לבנות תכנית ל-2017
ת. כן... יש קובץ של אגף הכספים אני אפילו זוכר את המספר 215, שזה המספר שהם חושבים
ש. שתגיעו אליו
ת. שזה המצב כרגע ואני אומר להם היעד זה 240 ואני גם חושב שאני אומר להם מצפים מאיתנו ליותר. [הדגשה שלי – מ' א' ג']
[מדברים על מי היה בישיבה – מ' א' ג']
ש. ומתי שאול אמר לך שדשהוא מצפה ל-300 פלוס
ת. לא יודע אני חושב מרץ, אפריל, לא יודע, אולי לפני זה.
ש. אמרת להם את המספר שלוש מאות חמישים
ת. אני חושב שאמרתי. אני לא זוכר אם אמרתי, אני חושב שאמרתי שהם מצפים מאיתנו ליותר ויכול להיות שנתתי להם את זה כיעד כיוון איזה סדר גודל.
ש. כמו מה
ת. אני לא זוכר".
אמנם נזכר המספר 300 כמשהו ששאול ביקש, אולם הדגשתי לעיל (בקו תחתון) את מספר הפעמים שאיילון העיד כי אינו זוכר, כפי שגם העיד בבית המשפט. נראה כי זכר ששאול ביקש יותר כפי שהוא מבקש תמיד. לאור העובדה שתחילה איילון כלל לא זכר מעידה שבוודאי אין מדובר בסתירה מהותית.
- החקירה ללא מסמכים נמשכת. איילון נחקר מי היה בוועדת דוחות כספיים של בזק, הוא או סמנכ"ל הכספים (חקירה רביעית, עמ' 41 ) ומשיב, בעמ' 42: "אם הייתי זוכר הייתי אומר לך. לא יודע לא יכול לנחש מה היה יכול להיות." אז מטיחה בו החוקרת: "בדיוק בגלל זה מאד קשה לנהל את הדו שיח הזה" ואיילון משיב: "אבל יש פרוטוקולים, למה קשה לנהל את הדו שיח הזה? יש לי פרוטוקולים, כל הוועדות של בזק וכל דירקטוריון של בזק מוציאים עליו פרוטוקול". החוקרים רואים באיילון כמי שמתחמק בתשובותיו כי אינו זוכר, אך גם כאן הוא מבהיר כי יש פרוטוקולים, שאכן הוצגו במהלך המשפט, בהם ניתן לראות מי היה באיזו וועדה ומה נאמר.
- עוד עניין שחוזר שוב ושוב, ואביא כאן דוגמא נוספת הוא שדחיית תשלומים לספקים נעשתה ביס כדבר שבשגרה כל השנים. המאשימה מפנה לקטע בעמוד 51, בכדי להראות שיעד של 420 נקבע כדי לעמוד ביעד העסקה לתמורה המותנית. אולם יש להתחיל את הדברים מעט קודם לכן (חקירה רביעית, עמ' 51). איילון מתחיל ואומר שדחיית ספקים נעשתה תמיד: "תראי, יס כל הזמן דחתה ספקים... מבחינתנו זה מאוד שגרתי ומאוד מקובל". אז שואלת אותו החוקרת (ומכאן הקטע אליו מפנה המאשימה): "אבל אני לא חושבת שפעם עשיתם את זה כדי לעמוד ביעד התקציב" ואיילון משיב (חקירה רביעית עמ' 52): "אנחנו עשינו את זה הרבה בשביל לעמוד ביעד התזרים. את יכולה להגיד שיעד התזרים נראה בעיניך לא רלוונטי, אבל אמרתי לך, אני חושב שמהיום הראשון או השני שיס כל הזמן מתנהלת על פי תזרים". איילון מתייחס גם ליעד של 420 בשנת 2016, כעדכון לגיטימי של יעד התזרים (על אף שכאמור, מדובר בטעות, חקירה רביעית, עמ' 52):
ש. היה לך יעד של 337, לא 420.