היינו, כבר בחקירות ברשות, איילון למעשה אומר שאינו זוכר מה בדיוק אלוביץ' ביקש, לבד אולי מהעובדה שאלוביץ' ביקש שהתזרים יעלה מעל 400. איילון מוסיף כי לחצים לשפר את כלל מדדי התקציב היו גם לפני העסקה (חקירה ששית, עמ' 80): "שאול אומר לי כל הזמן לצמצם... תראה שאול הוא יו"ר החברה, הוא מנהל את הדיונים האלה על איך אפשר להשיג יותר ואיפה אפשר להשיג פחות כסף כל הזמן, גם כשהעסקה לא נמצאת ברקע. אני להבנתי, וגם משיחות עם קולגות שלי בפלאפון, בזק בינלאומי, הוא מנהל את זה גם בחברות האחרות... זה לא נראה משהו יוצא דופן."
- בנוסף, איילון שוב חוזר על כך שמרבית החקירה מתנהלת ללא ניירת. הוא נשאל על המסמך שחתמה יס לרואי החשבון וביקש לראות מסמכים, והוסיף (חקירה ששית, עמ' 95): "הכל יכול להיות כי אני לא תמיד זוכר הכל. אני אומר לך כשיהיה לי את החומרים, כשיהיה לי את הניירות אז אולי אני אזכר... לא... אתה יודע... בדיון הזה בסך הכל אין שוויון. אתם יושבים עם כל החומרים, אני יושב בלעדיהם... אתם נוברים בהם שעות, ימים, שבועות, יודעים לסדר לכם את הרצפים אני לא... אז אני זה... אני צריך להיות זהיר בסוף. זה גורלי"
בחקירה בבית המשפט הדבר השתנה. כיון שאיילון היה נאשם במשך כל דיוני ההוכחות, הוא יכול היה לעבור באופן יסודי על כל החומרים, כפי שהעיד שעשה, ואז עדותו הייתה מדויקת יותר. אולם, לא ניתן לראות בכך שינוי מהותי כי כבר בחקירה עמד על כך כי ללא ניירות ומסמכים ייתכן שאינו מדייק.
- המאשימה טוענת לסתירה משמעותית בין עדות איילון ברשות לבין עדותו בבית המשפט. לעניין הפקות מקור מוקדש בחקירה הששית זמן משמעותי (החל מעמ' 111 ועד עמ' 130). בתחילה מבהיר איילון מהן הפקות כמור, ומהי הרגולציה בעניין. מוצג לו ת/51 שנשלח לירון רענן ב-16.3.16, ומועבר על ידי ירון רענן למיקי ניימן באותו מועד. כותרת המייל היא "תזרים תוכן 2015". איילון אינו מכותב למייל אך מאשר שראה אותו. איילון נשאל מדוע יש פער של 32 מיליון בתקציב הפקות מקור ומבהיר את אופן התשלום בהפקות מקור – לפי אבני דרך. איילון משיב (חקירה ששית, עמ' 113): "אני לא יודע אבל כתוב כאן בהערות שזה אי עמידה באבני דרך. אי עמידה באבני דרך זה מונח שמשתמשים בו שהפקות לא עמדו בקצב שמזכים אותם בתשלומים... רוב ההפקות אתה משלם לפי עמידה באבני דרך". ומוסיף (שם): "המשמעות של אי עמידה באבני דרך לרוב שההפקה לא עומדת באבני הדרך שנקבעו לתשלומים. כלומר ההפקה מתעכבת... אבני דרך זה תסריט, הגשת תסריט זה אבן דרך ראשונה, יציאה לצילומים עוד אבן דרך... אולי יש משהו באמצע, סוף צילומים, עריכה והגשה. אם הם לא עומדים בלוחות הזמנים וכמעט תמיד הם לא עומדים בלוחות הזמנים, אז לא משלמים להם." איילון נשאל לגבי הפערים באותה טבלה מ-2015 ומשיב (חקירה ששית, עמ' 113): "אני מניח. אני לא זוכר בדיוק את הפער הזה ב-2015 אבל בסוף קל לברר את זה. זאת אומרת הרבה עבודה אבל אפשר לעבור הפקה הפקה ולראות ממה נולד הפער. מה הייתה התכנית ומה קרה בפועל".
גם כאן איילון מבהיר כיצד ניתן לבחון במדויק מה שקרה.
- בהמשך מבהיר איילון את המונחים בנוגע להפקות מקור (חקירה ששית, עמ' 113) ומבהיר: "בתקציב של תוכן אנחנו משתמשים בשלושה מונחים. הוצאה שזה מה שנכנס ברווח והפסד, רכש זה מתייחס ליצירת התחייבות ותזרים שזה הכספים, מתי הכספים יוצאים בפועל". ואז מגיע החלק אליו מפנה המאשימה. המאשימה טוענת כי בעדות בבימ"ש העיד איילון כי בשנת 2016 יס דחתה 30 מיליוני שקלים של הפקות מקור, בשלב תכנון התקציב, על מנת לעמוד ביעד של 337 מיליוני ₪, שאושר ע"י הדירקטוריון וכי איילון לא חזר על גרסתו ברשות לפיה דחיית תשלומי המקור נעשתה בקשר עם ההנחיה להגיע ל-420. המאשימה מפנה לקטע קצר מתןך חקירה מקיפה על הפקות מקור, שלטעמי אינו תומך בטעון שהעלתה (חקירה ששית, עמ' 115-114):
ש. תגיד, לכל החוזים האלה שרכשת נגיד ב-15, 16,17 מהתקופה של המדידה בעצם לטובת יורוקום ובזק. בתקופה הזאת...האם התנאים לרוב אל מול... אל מול הפקות המקור, היו כאלו שתשלומים נדחו? או פעלתם באופן אקטיבי לדחיית תשלומים. לדוגמא עם חתמתם הסכם עם ספק והרמתם טלפון