דיון והכרעה
סעיף 10א לפקודת הראיות
סעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א- 1971 (להלן: פקודת הראיות), אשר כותרתו "אמרת עד מחוץ לבית המשפט", קובע לאמור:
")א) אמרה בכתב שנתן עד מחוץ לבית המשפט תהיה קבילה כראיה בהליך פלילי אם נתקיימו אלה:
(1) מתן האמרה הוכח במשפט;
(2) נותן האמרה הוא עד במשפט וניתנה לצדדים הזדמנות לחקרו;
(3) העדות שונה, לדעת בית המשפט, מן האמרה בפרט מהותי, או העד מכחיש את תוכן האמרה או טוען כי אינו זוכר את תכנה".
......
(ג) בית המשפט רשאי לסמוך ממצאיו על אמרה שנתקבלה לפי סעיף זה, או על חלקה, והוא רשאי להעדיף את האמרה על עדותו של העד, והכל אם ראה לעשות כן לנוכח נסיבות הענין, לרבות נסיבות מתן האמרה, הראיות שהובאו במשפט, התנהגות העד במשפט ואותות האמת שנתגלו במהלך המשפט, והטעמים יירשמו.
(ד) לא יורשע אדם על סמך אמרה שנתקבלה לפי סעיף זה אלא אם יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה".
ככלל, אמרת עד שניתנה מחוץ לכותלי בית המשפט אינה קבילה כראיה בנוגע לאמיתות תוכנה, וזאת בהתאם לכלל הפוסל עדות מפי השמועה. סעיף 10א לפקודת הראיות מהווה אחד החריגים המרכזיים לכלל זה. סעיף זה נחקק על מנת להתמודד עם לחצים ואיומים המופעלים על עדי תביעה לקראת מסירת עדותם בבית המשפט במטרה למנוע את העדתם, דבר העלול לסכל את עשיית הצדק וגילוי האמת. הסעיף מאפשר לעשות שימוש בהודעה אשר נמסרה בשלב החקירה כראיה לאמיתות הדברים שהשמיע מוסר ההודעה, וזאת במטרה "לנטרל" אותם לחצים להם נחשפו העדים, ולצמצם את ההשפעות המזיקות שיש לחזרתם של עדים במשפט מן הגרסה אותה מסרו במשטרה (ראו, בין רבים: ד"נ 23/85 מדינת ישראל נ' דוד טובול, פ"ד מב (4) 309 (1988); ע"פ 254/88 אליהו אלי לוי נ' מדינת ישראל, פ"ד מד (4) 663 (1990); ע"פ 8140/11 סעד אבו עסא נ' מדינת ישראל, פסקאות 30-33 לפסק דינו של כב' השופט חנן מלצר, נבו, 03.09.2015, להלן: עניין אבו עסא; ע"פ 7679/14 עדנאן זהאדה נ' מדינת ישראל, פסקאות 45-46 לפסק דינו של כב' השופט, כיום המשנה לנשיא, נועם סולברג, נבו, 15.08.2016, להלן: עניין זהאדה; ע"פ 2099/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 32 לפסק דינו של כב' השופט, כיום המשנה לנשיא, נועם סולברג, פורסם בנבו, 22.05.2016; להלן: עניין פלוני; ע"פ 4428/13 שי שיטרית נ' מדינת ישראל, (פסקאות 32-33 לפסק דינו של כב' השופט אורי שוהם, נבו, 30.04.2014, להלן: עניין שטרית). עוד ראו לעניין סעיף 10א לפקודת הראיות: אלכס שטיין, "סעיף 10א לפקודת הראיות: פרשנותו הראויה ופסיקתו של בית המשפט העליון", משפטים כא, 325 (תשנ"א-תשנ"ב), נינה זלצמן, "אמרה בכתב לפי סעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש] – שיקולי מדיניות משפטית מנחים בפירוש ההוראה", משפטים כא, 353 (תשנ"א-תשנ"ב), וכן: אלכס שטיין, "הצעת החוק בדבר החלפת סעיף 10א לפקודת הראיות", מחקרי משפט י', 157 (תשנ"ג).