ש. ואתה חווה את זה מאוד חזק ואתה ממש מתנצל, ממש אחרי זה בעמוד 122 אתה אומר "אני לא זוכר", אתה אומר לאלי לוי, "תקשיב לי באמת כאילו אני ממש מצטער שאני לא זוכר", אתה מבקש סליחה על זה שאתה לא זוכר, "תאמין לי שאני מצטער, יותר ממך אני מצטער", אתה אומר לו, "שאני לא זוכר. לא יודע אם אמרתי לו את זה בדיוק בישיבה הזאת או אמרתי אחרי זה". אתה אומר מה אתה רוצה אני לא יכול לספק את הדבר הזה שאתה רוצה ממני אני הייתי רוצה לספק את זה אני יותר ממך שאני לא זוכר אבל אני לא זוכר.
ת. באמת הצטערתי יותר ממנו שאני לא זוכר כי אני אם אני לא זוכר גמרתי בכתב אישום, אם הייתי זוכר אז אולי היה לי,
ש. בדיוק. בהודעה האחרונה בהודעה השישית אתה אומר לליאור שפיץ אתה אומר "אני לא מסתיר ממך שום דבר, אני אומר את כל מה שאני זוכר אני גם לא אמציא דברים גם אם נדמה לי שזה יעזור", ממש מטפל בדיוק בדילמה הזאת שלך "יכול להיות שזה יעזור אם אני דברים אבל אני לא מוכן אני לא אמציא דברים, אני לא זוכר אם אני אזכר אני אגיד לך", בסדר? זה אותו אותם דברים.
ת. אכן.
- ועוד לעניין זכרון מוטעה, או חוסר זכרון, לעומת מסמכים שלא הוצגו לעד. הפעם ההתיחסות היא לתזרים שנת 2015, שם לא נטען כי יש סתירה בתשובות שכן כבר בחקירה ברשות עמד איילון על כך שאינו זוכר (חקירה נגדית לעו"ד אלון רון עמ' 5940 ש' 27 – עמ' 5943, עמ' 3):
ש. או-קיי עכשיו אנחנו יכולים להגיד היום כשהמסמכים בפנינו, נעשה את זה הכי קצר שיש, השיפור של התזרים החופשי בשנת 2015 חד משמעית לא קשור לאשראי ספקים, אשראי ספקים להפך יורד בשנת 2015, הוא נגד מגמת שיפור התזרים, אין שינוי בהון החוזר מול התקציב, מה שמשפר את התזרים לעומת התקציב חד משמעית חיסכון בהשקעות.
ת. כן אני אגיד את זה, כך בהשוואה לשנת 2014 אשראי ספקים יורד ב-30,000,000 שקל והשיפור היחיד כמו שאני רואה במספרים פה במסמכים למול התקציב זה בתחום ההשקעות.
כב` הש` אגמון-גונן: זאת אומרת שבעצם התשובות שנתת בחקירות שזה אשראי ספקים שהיו מזיכרון כנראה לא טוב, ולא עולה מהמסמכים, לפחות לגבי שנת 2015.
ת. כן. זכרתי שעשינו פעולות באשראי ספקים אבל המספרים וזה לא אומר שלא עשינו, אבל המספרים מעידים שבשורות התחתונות זאת תמונת המצב כמו שאמרתי אותה.
המשך חקירה נגדית לעו"ד רון: ההשקעות ששאול דיבר עליהם בדירקטוריון כמו שראינו ובית המשפט שאל אותך לגבי הקשר בין זה או היחס בין העובדות שאתה רואה או שאתה כבר מכיר משנות המשפט הארוכות לעומת מה שקרה בחקירה, אז אני אזכיר לך לרגע כי כמו שאמרתי עדיין יש בקשה בעניין ההודעות שלך בקשה של התביעה, בשתי ההודעות הראשונות לגבי 2015 אמרת שאתה לא זוכר אותה בכלל, אתה לא זוכר אותה בכלל ולאחר מכן אתה זוכר בהודעה השנייה בחקירה השנייה נכנס אלי לוי ואותו קטע שדיברנו עליו, לא נאריך ומאז אותו רגע אתה ממשיך להגיד שאתה לא זוכר בשום זיכרון חי או אמיתי שהייתה לא הנחיה בשנת 2015, לא אשראי ספקים בשנת 2015, אבל אתה מתחיל לאט-לאט להגיד להם שסביר להניח שהיה או הגיוני שהיה דבר כזה או יכול להיות שהיה כי אני למשל מקריא מההודעה השלישית שלך בעמוד 5 כששואלת אותך החוקרת פולינה גובזמן "בוא נדבר על 2015", אתה אומר "א' אני לא זוכר, את השינויים אני לא זוכר, יותר קל לי לזכור את 2016 מאשרת 2015 זה יותר קרוב". והיא שואלת אותך "אבל ב-2015 קרה אותו דבר עם היעד?", ואתה אומר לה "אני חושב שכן". זה לא שום זיכרון שהיה לך זה איזשהו מה, ניסיון, אם היא אומרת לך שקרה אותו דבר אתה מנסה ללכת עם זה?