במהלך השנים מישל העביר להתאחדות בקשות הכוללות את חישוב הוצאות הרכב השנתיות שלו, לצורך קבלת החזר הוצאות רכב. נמסר לי על ידי ההתאחדות שמישל הוא זה שהיה אחראי ומסר את נתוני השכר לחברת חשבות השכר איתה עבדה ההתאחדות, לצורך עריכת המשכורות ותלושי השכר לכל עובדי ההתאחדות, לרבות הכנת שכרו של מישל עצמו.
בחוות דעתי זו איני מתייחס לתמיהות העולות מדיווחי הוצאות הרכב של מישל לגבי קבלות עבור תדלוק, כגון מספרי רכב חסרים, מספרי רכב סתמיים ושונים.
בטבלה להלן מוצגים סכומי הוצאות החזקת רכב שנדרשו על ידי מישל והסכומים ששולמו לו":
בטבלה פירט רו"ח יפעת לגבי כל אחת מהשנים 2014-2020 את סך ההוצאות שהתבקשו על ידי מר מדר, את הסכומים ששולמו לו בפועל על פי תלושי השכר, ולגבי שנת 2021 חישב סכום החזר בסך 7,225 ₪ בגין ביטוח ורישוי בגין תקופת השנה שלאחר הפרישה, והגיע לתוצאה שסך ההוצאות שנדרשו על ידי מר מדר בתקופה זו בניכוי 7,225 ₪ הנ"ל בגין שנת 2021, הגיעו לסך 137,875 ₪, בעוד שהסכום ששולם למר מדר בפועל על פי תלושי השכר הגיע לסך 453,151 ₪. רו"ח יפעת קבע שמר מדר קיבל מההתאחדות על פי הנחיות שהוא נתן להנהלת החשבות סך 315,276 ₪ מעבר לסכומים להם היה זכאי על פי הוצאות הרכב שהוא הגיש בגינן אסמכתאות.
רו"ח יפעת התייחס לגרסת מר מדר בדבר הסיכום אליו הגיע בשנת 2010 עקב החשש של הועד המנהל של העמותה שיחול פיחות בתקציבי העמותה באופן שיגרור אחריו עצירת התפתחות שלה, לפיו תחילה לא יקבל מר מדר את החזר הוצאות הרכב עם תשלומי השכר ובהמשך הסכים שבנוסף לכך לא יקבל את ההצמדה לשכר הממוצע, ושכל אלה ישולמו לו בשלב מאוחר יותר, כאשר בפועל הפרשי ההצמדה החלו להשתלם לו משנת 2019. רו"ח יפעת טען שלא הייתה הצדקה כלכלית לאותה בקשה לכאורה של חברי הוועד המנהל בשנת 2010 לדחות את התשלומים למועד עתידי לא מוגדר. רו"ח יפעת מנה מספר נימוקים לכך: בשנת 2010 הפרשי ההצמדה הגיעו ל-147 ₪ לחודש בלבד, ו-1,764 ₪ לשנת 2010 כולה – סכום זניח שאינו מצדיק את הבקשה הנטענת של הועד המנהל ולא היה בו כדי "לעצור את התפתחות ההתאחדות", ביחס למחזורי ההכנסות של ההתאחדות לשנים 2007-2010 על פי הדו"חות הכספיים שלה. אף לא היתה סיבה כלכלית להחזיר למר מדר את החוב הנטען דווקא החל משנת 2019. כלל גרסת מר מדר אינה תואמת לסטנדרט התנהלות בו מחויבת עמותה המתוקצבת מכספים ציבוריים, שכן עמותה אשר חוששת שמצבה הכלכלי יורע בעתיד, אינה דוחה תשלומים שבהם לכאורה לא יכולה לעמוד ואינה מבטיחה הבטחות לעובדים כי תשלם בזמן כלשהוא בלתי מוגדר אלא דואגת להתאים את ההסכמים למצבה הכלכלי תוך מתן גילוי נאות והולם בהחלטות מסודרות של הנהלת העמותה ובדיווחיה לרשם העמותות. אי דיווח על התחייבות של העמותה לתשלומים שבהם היא חייבת בעתיד עולה כדי חשש לעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.