דורי: זה קו ישר. זה קו ישר, לילך. אם אני נותן לבן אדם שכר – אני מעסיק אותו נכון? ואנחנו .. בזה ששילמנו את הכסף.
לילך: כן, אבל זה תחליף חוב.
דורי: מה?
לילך: הבעיה היא, הבעיה היא, שזה תחליף חוב, כאילו.
דורי: לא הבנתי.
לילך: ואולי אפשר, כאילו, להחזיר את החוב בצורה אחרת.
דורי: לא, לא הבנת, לילך, לילך, רגע, תחזרי אחורה, לילך, לא הבנתי, מה אמרתי? זה, זה, מה זה?
לילך: שזה בעצם תחליף לחוב, כאילו, ההסכם השכר, ואני לא יודעת, כאילו, לשאול את העורך דין –
דורי: זה אנחנו יודעים שזה תחליף לחוב. זה אנחנו, אנחנו יודעים שזה תחליף, זה אני ואת יודעים שזה תחליף לחוב, אוקיי? אפשר לקרוא לזה שכר, בשביל זה אמרתי – בואו נהפוך לצד השני, למטבע, לצד השני של המטבע, ונגיד – אוקיי, משלמים משכורת, זה המשכורת שאנחנו רוצים לשלם, וזה הכל. מה, זה לא, זה לא, זה משכורת שבדיוק מגיע לבין אדם שליש משרה. אוקיי? לא מבקשים שום דבר. אנחנו פשוט רוצים להגיד לכם – רבותיי, יש חוב, אנחנו משלמים את זה, משלמים את החוב הזה. עכשיו, החוב הזה הוא על , על פעילות שלו, על פעילות שלו שהוא יעשה אחר כך בעתיד.
דרור: לא, זה כבר שוב פעם קובע שיש חוב, אני...
דורי: אוקי סליחה. אין חוב. טוב. בואו נסתכל, אני....
דרור: לא אני אומר, ה-state of mind פה הוא גם חשוב בשיחה הזאת. אני לא סתם מתעכב על זה.
דורי: אוקיי, אוקיי.
דרור: וזה חשוב שזה גם ייאמר לפרוטוקול, שזה לא מדובר בחוב, אלא שזה בתהליך של בדיקה".
- דורי עמד בחקירתו הנגדית על כך שהוא זה שיזם את הרעיון, אך אישר ש"אנחנו דיברנו ביחד" והניח שמר מדר הוא זה שטיפל בניסוח המשפטי של ההסכם (דיון מיום 10.1.2023, עמ' 58). הנחה זו אושרה על ידי מר מדר בחקירתו (שם, עמ' 108-109). מכל מקום, מר מדר אישר בחקירתו הנגדית ש"אני פשוט הסכמתי שהחוב של ההתאחדות ישולם בדרך זו, בדרך שכר" (שם, עמ' 116). מר מדר הצדיק את עצם העסקתו לאחר פרישתו בכך שכבעל ניסיון של 40 שנים בענף הוא צבר ניסיון ומוניטין בינלאומיים שיוכל להעמיד לרשות ההתאחדות, אך מר מדר היה מודע לבעייתיות שכרוכה בהסכם להעסקתו לאחר מועד פרישתו, ולמעשה אישר בעדותו המצוטטת לעיל את טענתה של לילך בחילופי הדברים שלה עם דורי בישיבת הוועד מיום 2.12.2020, המצוטטים לעיל, וכפי שהיא פירטה באופן בהיר במכתבה לחברי הועד המנהל מיום 22.12.2020, בו הביאה לידיעתם את פנייתו של מר מדר אליה.
- בית הדין קובע, איפוא, שמר מדר היה מודע לקשיים הניכרים הכרוכים בטענתו לקיומו של חוב של ההתאחדות בגין הפרשי הצמדה לשכר הממוצע משנת 2009, והיה מודע לקשיים שעלו מן "התחליף" המוצע. בנסיבות אלה, בית הדין אינו רואה לתת משקל גבוה לטענתו של מר מדר בדבר הסתמכותו על הסיכום שאליו הגיע מול דורי ושמשון בשנת 2010 לפיו "נשלם לך בתקופות שלעמותה יהיה את הכסף ונוכל להעביר לך" (עדותו של דורי בעמ' 35, שורות 18-21).
- לסיכום, בית הדין מקבל את עמדת ההתאחדות, לפיה לא קיימת החלטה תקפה של הוועד המנהל בדבר אישור הסיכום משנת 2010 בין מר מדר לבין שמשון ודורי, ולא קיימת החלטה תקפה של הוועד המנהל בדבר קיומו של חוב למנכ"ל בגין הפרשי הצמדה של שכרו בסך 24,000 משנת 2009, אלא רק ממועד חתימת הסכם העסקתו בשנת 2017.
- בית הדין מאמץ את תחשיבו של רואה החשבון בועז יפעת שהעיד להתאחדות, וקובע על פיה שבתשלומים בגין "השלמת שכר ממוצע 2012" ששולמו על ידי ההתאחדות למר מדר בין פברואר 2019 לנובמבר 2020, שולמו 89,572 ₪ יותר מהסכומים שהתחייבו בגין אי עדכון שכרו של מדר בסך 24,000 ₪ לשיעור עליית השכר הממוצע במשק ממועד חתימת הסכם 2017. כן מאמץ בית הדין את קביעתו של רו"ח יפעת לפיה הופרש בגין הפרשי ההצמדה להם היה זכאי מר מדר החל משנת 2017, סכום של 18,221 ₪ ביתר.
בית הדין רואה לציין, שבכתב התשובה לכתב התביעה שכנגד, לא פירט מר מדר טענות עובדתיות שעל יסודן ניתן היה לבקש פטור או פטור חלקי מהשבת הכספים ששולמו למר מדר ביתר, על פי סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979.
- בהתאם לכך, בית הדין דוחה את תביעתו של מר מדר להפרשי שכר ולהפרשי זכויות נלוות הנובעות מהם – פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה והפרשות לקרן השתלמות.
- בית הדין מקבל את התביעה שכנגד של ההתאחדות לחייב את מר מדר לשלם לה סך 107,793 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.4.2021 עד לתשלום בפועל.
החזר הוצאות שימוש ואחזקת רכב
- סעיף 5.2 להסכם העסקתו של מר מדר מיום 1.1.2003 קבע:
"ההתאחדות תישא בכל ההוצאות הכרוכות בשימוש ובאחזקת רכבו הפרטי של המנכ"ל, לרבות שימושו הפרטי של המנכ"ל ברכבו ולרבות עריכת פוליסת ביטוח מקיף לרכב".
- בכתב התביעה טען מר מדר שעל פי הסכם העסקתו, הוא היה זכאי לקבל החזר כספי עבור כל הוצאות הרכב שהוציא, כשהן מגולמות. לטענת מר מדר, בעת שההתאחדות הורתה על הפסקת ביצוע תשלומים בגין חובותיה למנכ"ל החל מחודש דצמבר 2020, נותר להתאחדות חוב כלפיו בסך 47,117 ₪ ברוטו, שהם 25,980 ₪ נטו לפני גילום.
- ההתאחדות הכחישה בכתב הגנתה את טענת מר מדר בדבר זכאותו לגילום החזרי הוצאות השימוש והאחזקה ברכב, ונימקה זאת בכך שהסכם העסקתו של מר מדר אינו קובע כי ההתאחדות תגלם את החזרי ההוצאות, ובכך שהצדדים לא נהגו כך לאורך השנים, שכן החזרי ההוצאות לא גולמו, וכך נהגה ההתאחדות לגבי כלל עובדיה. ממילא מר מדר, כמנכ"ל העמותה, נתן את כל ההנחיות להנהלת החשבונות שהכינה את תלושי השכר, והנחיותיו לא כללו הנחייה לגלם את החזר ההוצאות ששולם לו או ליתר עובדי ההתאחדות שהיו זכאים להחזר הוצאות רכב.
- בתביעה שכנגד, טענה ההתאחדות שמר מדר נטל מהעמותה כספים שלא כדין במסווה של "הוצאות רכב". מר מדר היה זכאי לתשלום הוצאות רכב מהעמותה כנגד דיווח והמצאת אסמכתאות, באופן מקובל וסביר. אלא שבדיקת הדיווחים העלתה תמיהות רבות כגון קבלות עבור תדלוק הכוללות מספרי רכב חסרים ומספרי רכב סתמיים ושונים. כן התגלה שמר מדר קיבל מהעמותה סכומים הגבוהים ב-315,276 ₪ מהסכומים לה הוא היה זכאי על-פי הוצאות הרכב שהוא עצמו דרש בדיווחיו החודשיים. כך, בעוד שסך הוצאות הרכב שנכללו בדיווחיו של מר מדר שהועברו על ידו לעמותה בשנים 2014-2020 הסתכם ב-137,875 ₪, התשלום בפועל שבוצע לו בהתאם לתלושי השכר בתקופה זו הסתכם ב-453,151 ₪.
- לאחר שבית הדין עיין בראיות ובעדויות ובטענות הצדדים, בית הדין מחליט לדחות את תביעת מר מדר להפרשי הוצאות רכב ולקבל את התביעה שכנגד של ההתאחדות להשבת הוצאות רכב ששולמו למר מדר שלא כדין. להלן הנימוקים.
- לפי גרסתו של מר מדר, הוצאות הרכב בגין השנים 2007-2019 שולמו לו בשנים 2014-2020, וכלל תשלומי החזרי הוצאות הרכב אושרו על ידי הוועד המנהל. לעניין זה היפנה מר מדר לעדותה של גב' סבטלנה פסטרוסיאן לפיה בשנת 2018 שולמו למר מדר הוצאות רכב בעדן המציא אסמכתאות בשנת 2012.
- בסעיף 23 לתצהירו קושר מר מדר את סוגיית החזרי הוצאות הרכב לסיכום משנת 2010 בעניין דחיית תשלומי הפרשי הצמדה לשכר הממוצע למועד אחר. לדבריו, גם החזרי הוצאות רכב להם היה זכאי נדחו בהסכמתו "בשל הרצון לקדם את הענף", ובשל סיכום זה, נצברו לאורך השנים (גם) תשלומי החזר הוצאות רכב שלא שולמו לו.
- בעוד שלגבי הפרשי ההצמדה לשכר הממוצע, גרסת מר מדר הייתה שעקב השיפור במצב הכלכלי של ההתאחדות בשנת 2019 התאפשר להתחיל בפירעון חוב הפרשי ההצמדה, תשלומים בגין החזרי הוצאות רכב בוצעו לאורך השנים וכאמור לעיל, נכללו בסעיפי עלות העסקת המנכ"ל בתקציבים השנתיים ובדו"חות הכספיים.
- מר מדר צירף לתצהירו את תלושי שכרו החל מחודש ינואר 2014 בלבד, ובשל כך יש קושי לקבל את טענתו בדבר קיומם של הפרשי אחזקת רכב שההתאחדות חייבת לו, בשים לב לסכומים ששולמו לו בשנים 2014-2020.
- בשנת 2014 שולם למר מדר סך 5,000 ₪ אחזקת רכב בחודש ינואר 2014, סך 5,000 ₪ בחודש 5/14 וכן סך 8,111 ₪ "אחזקת רכב" בחודש 9/14. בשנת 2015 שולמו למר מדר תשלומי אחזקת רכב בסך 18,317 ₪ בחודש 12/2015. בשנת 2016 שולמו למר מדר סך 34,687 ₪ בחודש 10/2016 וכן סך 13,202 ₪ בחודש 12/2016. התשלומים עד לשנת 2016 לא גולמו. בשנת 2017 מופיע לראשנה בחודש 6/2017 תשלום הוצאות אחזקת רכב בסך 19,165 ₪ ובתוספת גילום בסך 16,995.42 ₪, ובסך הכל 36,160.42 ₪. בחודש 11/2017 שולם למר מדר סך 37,765 ₪ כהוצאות אחזקת רכב, ללא גילום. בינואר 2018 שולם למר מדר תשלום בסך 7,000 ₪ בגין אחזקת רכב (ללא גילום). סכום זהה שולם בכל אחד מהחודשים פברואר עד אוגוסט 2018. בכל אחד מהחודשים ספטמבר עד נובמבר שולם למר מדר סך 16,000 ₪ (ללא גילום) בגין אחזקת רכב. בחודש 12/2018 שולם למר מדר סך 18,000 ₪ בגין אחזקת רכב (ללא גילום). בינואר 2019 שולם סך 16,000 ₪. בכל אחד מהחודשים פברואר 2019 עד ליוני 2019 שולם סך 10,000 ₪. בחודש יולי 2019 – שולם סך 5,000 ₪, באוגוסט 2019 – 4,500 ₪, בכל אחד מהחודשים ספטמבר עד נובמבר 2019 – סך 5,000 ₪ ובדצמבר 2019 סך 10,500 ₪ (תשלומים בלתי מגולמים). בשנת 2020 בוצעו תשלומי "אחזקת רכב" בלתי מגולמים בסך 5,000 ₪ בחודשים ינואר ופברואר, 2,500 ₪ במרץ, 500 ₪ באפריל, 8,500 ₪ במאי וביוני, 500 ₪ ביולי ובאוגוסט, 10,000 ₪ בספטמבר ובאוקטובר ו-14,000 ₪ בנובמבר.
- תביעתו של מר מדר לקיומם של הפרשי אחזקת רכב לטובתו, מבוססת על טענה בדבר התחייבות של ההתאחדות לגלם את התשלומים בגין שווי השימוש ברכב והחזרי הוצאות השימוש והאחזקה. אף חוות דעתה של רו"ח תמר עובדיה התבססה על הנחה זו. אלא שטענה זו הוכחשה ומר מדר לא הרים את הנטל להוכיח שההתאחדות התחייבה לשלם לו את ההוצאות הכרוכות בשימוש ברכב, לרבות שימושו הפרטי, ובאחזקת רכב, כשהן מגולמות. בית הדין מקבל את טענת ההתאחדות לפיה תלושי השכר מוכיחים שלא כך היה. מהסקירה דלעיל עולה שבחודש אחד בלבד שולם סכום בגין אחזקת רכב שגולם.
- אשר לתביעה שכנגד, בית הדין סבור שלא נסתרה עדותו של רו"ח יפעת, שמבוססת על השוואת האסמכתאות שהגיש מר מדר על מנת לקבל החזרי הוצאות רכב, מבלי "לבדוק בציציותיהן" של אותן אסמכתאות, לסכומים ששולמו למר מדר בפועל משנת 2014.
- טענות ההגנה של מר מדר כלפי התביעה שכנגד מתמקדות בכך שהוא כלל בתקציבי ההתאחדות את עלויות החזרי הוצאות רכב למנכ"ל, והתקציבים אושרו על ידי הוועד המנהל. כן טוען מר מדר שמעדותה של סבטלנה עולה שהיא הייתה יכולה לפנות לחברי הוועד המנהל אם סברה שדבר מה אינו תקין באסמכתאות שמר מדר הגיש לצורך קבלת החזרי הוצאות רכב, אך העדה אישרה שהיא לא ראתה דבר מה בלתי תקין שבגינו חשבה שיש להציפו לפני חברי הועד המנהל.
- ואולם, טענות הגנה אלה משמעותן שתשלומים בגין הוצאות רכב ששולמו למר מדר, אינם סכומים שלא אושרו כחלק מתקציב העמותה, ושגב' פטרוסיאן לא הבחינה במסמכים שהוגשו לה בדבר מה בלתי תקין, אך אין פירושן שכלל הסכומים ששולמו למר מדר מבוססים על אסמכתאות שנדרשות.
התביעה לפדיון חופשה
- מר מדר טוען שעל פי הסכמי העסקתו, הוא זכאי לצבור ימי חופשה ואכן במרוצת השנים נצברו לזכותו 75 ימי חופשה בגינם הוא זכאי לפדיון חופשה בסך 89,901 ₪. מר מדר היפנה לטבלה שצורפה כנספח 46 לתצהירו שמציגה חישוב של חשבון חופשה החל משנת 2009. מר מדר מפנה לכך שבחודש מרץ 2021 מצוין שיתרת החופשה של מר מדר היא 291 ימים, זאת אף לאחר שהוא הוצא לחופשה כפויה מתחילת חודש פברואר 2021.
ההתאחדות כופרת בכך שמר מדר זכאי לפדיון 75 ימי חופשה. לטענתה, בהתאם לוותקו, זכאי היה מר מדר למספר ימי החופשה המקסימליים לפי חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, קרי: 28 ימים לשנה. אלא שבהתאם לסעיף 7 לחוק חופשה שנתית, אין החופשה ניתנת לצבירה "ואולם רשאי העובד בהסכמת המעסיק, לקחת רק שבעה ימי חופשה לפחות ולצרף את היתרה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות". לפיכך יש להחסיר מחשבון ימי החופשה של מר מדר שבעה ימים לפחות בגין כל שנה, ועל כן היה רשאי לצבור 21 ימי חופשה בלבד, זאת למשך שלוש שנות העסקתו האחרונות מחודש מרץ 2018 עד מרץ 2021. לפיכך, יש לבחון את ניצול החופשה על ידי מר מדר בגין 63 ימי חופשה עבור שלוש שנות העסקתו האחרונות. על פי תלושי השכר של מר מדר בתקופה זו, מר מדר שהה ב-130 ימי חופשה – 51 ימים בין מרץ 2018 עד לדצמבר 2018, 23 ימים בשנת 2019, 24 ימים בשנת 2020 ו-32 ימים בשנת 2021.