בית הדין רואה לציין עוד, שהשערתה של רו"ח תמר עובדיה בחוות דעתה, לפיה חברי הוועד המנהל חתמו על הדו"חות הכספיים ביודעם שקיים חוב הפרשי ההצמדה לשכר הממוצע של ההתאחדות למנכ"ל, בשל "קנס" שיוטל על ההתאחדות לפי סעיף 181ב לפקודת מס הכנסה, לא הוכחה, ולא הוצגה למי מחברי הוועד המנהל שהעידו לנתבעת בחקירותיהם הנגדיות.
מניעות
- על פי דברים שדורי אמר בישיבת הוועד המנהל מיום 2.12.2020, אי הכללת החוב הנטען בדו"חות הכספיים של ההתאחדות לאורך השנים נעשתה משום שהיה מובן שהכללת חוב כזה תפגע בתקצוב הממשלתי והציבורי של העמותה. מדובר בדברים שנאמרו על ידי עד שהובא לעדות מטעם מר מדר. אין צורך לקבוע ממצאי עובדה לגבי הבנתו הסובייקטיבית של מר מדר לגבי נכונות שיקול זה, ובאיזו מידה הוא היה ביסוד אי הכללת החוב הנטען בדו"חות הכספיים. די בכך שכנושא משרה בכירה בעמותה, בוודאי היה על מר מדר לדעת שצדדים שלישיים, ובהם הרשויות המתקצבות, מסתמכים על הדו"חות הכספיים שהיא מגישה על פי דין.
- הן שמשון בתצהירו והן דורי בעדותו אישרו שמר מדר הכין את תקציבי העמותה ואת טיוטות הדו"חות התקציבים, ואף מר מדר לא חלק על כך. על כן, כפי שכבר נאמר, יש למר מדר חלק משמעותי ביצירת המצגים שהוצגו בדו"חות הכספיים של ההתאחדות, והוא ידע והבין, ולמצער צריך היה לדעת ולהבין, כיצד מצגים אלה יוצרים הסתמכות אצל צדדים שלישיים, באופן המקים כנגדו מניעות מלטעון להיעדר נפקות של תוכן הדו"חות הכספיים.
היעדר החלטה מאוחרת של הוועד המנהל המאשר קיום חוב הפרשי הצמדה משנת 2009
- במחלוקת בין הצדדים בדבר קיומה של החלטה מוסמכת של מוסדות ההתאחדות בדבר אישור קיומו של חוב הפרשי הצמדה לשכר הממוצע משנת 2009 – עמדת בית הדין כעמדת הנתבעת. במה דברים אמורים:
- הפעם הראשונה שבה עלתה מלפני מוסדות ההתאחדות טענה בדבר חוב הפרשי הצמדה לשכר הממוצע משנת 2009 כלפי המנכ"ל, הייתה בישיבת ועדת השכר מיום 1.3.2019. בישיבה השתתפו שמשון ודורי והתקבלה מראש התייחסות של גב' שפריר. ההחלטה מצטטת את סעיף 4.1 להסכם העסקתו של מר מדר. נאמר בה "לאחר בדיקת חוזה המנכ"ל נמצא כי לא שולמו לו הפרשי הצמדה". בהמשך ההחלטה נאמר כי "אם זה עדיין לא נעשה, הוועדה קובעת שעל ההתאחדות להתחיל להשלים תשלומי הצמדה וימי חופשה לשכרו בהתאם לחוזה אשר נחתם".
- לדעת בית הדין, מדובר בהחלטה מעוררת תמיהה. העניין מוצג באופן תמים, כאילו עקב בדיקה אקראית "נמצא" שלא שולמו למנכ"ל הפרשי הצמדה, וועדת השכר נתפסת כמעמידה פנים שהיא אינה יודעת ש"זה עדיין לא נעשה", כאשר בפועל, על פי גרסת מר מדר, שמשון ודורי, חברי ועדת השכר, הם אלה שמולם סיכם מר מדר על אי ביצוע בפועל של הוראות ההצמדה. ההחלטה מתקבלת מבלי שמוצג לוועדת השכר חישוב של חוב הפרשי ההצמדה.
- מכל מקום, לא נקבע בהחלטת וועדת השכר מיום 1.3.2019 ש"חוזה מנכ"ל ההתאחדות" שנבדק, הוא חוזה שאינו החוזה האחרון עליו חתמו הצדדים, קרי: ההסכם משנת 2017. המלצת וועדת השכר אף אינה קובעת שההתאחדות תשלם למר מדר הפרשי הצמדה לשכר הממוצע במשק החל ממועד חתימת הסכם העסקתו בשנת 2009, אלא הוא מציג ציטטה של סעיף 4.1 להסכם, שבו נאמר ששכר המנכ"ל הברוטו הנ"ל (קרי: 24,000 ₪) כולל את תוספות היוקר עד למועד הידוע 30.09.09, ותעודכן לפי תוספות היוקר שתתווספנה כאמור לתקופה החל מ-1.10.09 ואילך.
- עיון בפרוטוקול ישיבת הוועד המנהל מיום 22.3.2019, שתוכנה של החלטת וועדת השכר הובא לפניו ונרשם בפרוטוקול תחת פרק 4 שעניינו "תקציב", מעלה שהוועד המנהל החליט כי "בעקבות המלצת וועדת שכר, הוועד מחליט להגדיל סעיף הוצאות הנהלה וכלליות ב-7% בתקציב ההתאחדות לשנת 2019".
- לילך העידה בתצהירה שהבנתה הברורה של האמור בהמלצת וועדת השכר מיום 1.3.2019 שהוצגה לוועד המנהל ביום 22.3.2019, הייתה שהפרשי ההצמדה שלא שולמו למנכ"ל, הם בהתאם להסכם העסקתו משנת 2017. העדה נחקרה בחקירה נגדית נמרצת, וגרסתה בתצהירה עמדה בה. מר מדר טוען בסיכומיו שלילך חזרה בה מגרסתה בתצהירה, אך האמור אינו נכון בכל הנוגע להבנתה את המועד שממנו ואילך הומלץ על ידי וועדת השכר להשלים לשכר המנכ"ל הפרשי הצמדה לשכר הממוצע. העדה ציינה בחקירתה הנגדית שלהבנתה, הטענה של המנכ"ל לזכאות להפרשי הצמדה משנת 2009 על פי סיכום בינו לבין דורי ושמשון, עלה בשלב מאוחר יותר, בסוף שנת 2019, והיא עמדה על כך שהיא סברה, בישיבת הוועד המנהל מיום 22.3.2019, שהחוזה של המנכ"ל שבו היה מדובר היה חוזה העסקתו האחרון. עדות זו מהימנה על בית הדין, משום שאין דבר בהחלטת וועדת השכר מיום 1.3.2019 שעל יסודו היה מקום לסבור אחרת. אין בפי מר מדר טענה שבאותו מועד הוצג תחשיב של החוב שהיה מאפשר לעמוד על כך שמדובר בהפרשי הצמדה בהיקף של מאות אלפי שקלים, שנצברו משנת 2009.
- בהקשר זה בית הדין רואה לציין שלתצהירו של מר מדר צורפו תמלילים של ישיבות של ועדת השכר מיום 19.11.2020 ושל ישיבת הוועד המנהל מיום 2.12.2020. לא צורף תמליל של ישיבת הוועד המנהל מיום 22.3.2019. בנסיבות אלה, אין לפני בית הדין ראיה לפיה בהצגת תזרים המזומנים על ידי מר מדר בישיבה זו, הוא התייחס לדברים שפירט בתצהירו, בדבר גידול במקורותיה של ההתאחדות בעקבות ההכרה בענף הטאקוונדו כ"ענף מועדף", אשר איפשרו באותו עיתוי פירעון חוב של ההתאחדות כלפיו בגובה מאות אלפי ₪, בגין דחיית תשלומים משנת 2009 על פי סיכום בינו לבין שמשון ודורי משנת 2010.
- לסיכום נקודה זו, בית הדין מקבל את עדותה של לילך בעניין זה וקובע שהחלטת הוועד המנהל מיום 22.3.2019 אינו מהווה אישור של הוועד לקיומו של חוב הפרשי הצמדה לשכר הממוצע של שכרו של מר מדר החל משנת 2009.
- תיאור ההשתלשלות העובדתית, כמפורט לעיל, אינו תומך בקיומה של החלטה תקפה מאוחרת יותר של הוועד המנהל בדבר חוב למנכ"ל של הפרשי הצמדה לשכר הממוצע במשק, שהיו צריכים להתווסף לשכר החל משנת 2009. במה דברים אמורים?
- בישיבת הוועד המנהל מיום 16.12.2019, שבה דווח לוועד המנהל שההתאחדות התחילה לשלם למנכ"ל הפרשים לפי המלצת ועדת השכר מיום 1.3.2019, בדומה להחלטה מיום 22.3.2019, אינה כוללת פירוט של החוב. היא כוללת, אמנם, לראשונה, התייחסות לכך שהוחל בתשלום הפרשים למנכ"ל על פי הסכמים משנים 2009, 2012 ו-2017, אך בהתאם לעדותה של לילך, המקובלת על בית הדין, זו הייתה הפעם הראשונה שהיא הבינה שטענת מר מדר לחוב הפרשי הצמדה לשכר הממוצע היא בגין הפרשים שלא שולמו לו החל משנת 2009.
- כן מקובלת על בית הדין עדותה של לילך שההחלטה שהתקבלה בישיבה מיום 16.12.2019, במסגרתה הטיל הוועד המנהל על רואה החשבון של ההתאחדות בדיקה, שיקפה שינוי בהחלטה קודמת של וועדת השכר מיום 1.3.2019, כך שעצם תוקף החוב הוכפף לבדיקתו.
- בדיקות רואי החשבון אלפסי שנעשתה על פי ההחלטה מיום 16.12.2019, אינו יכול להוות מקור עצמאי לביסוס קיומה של החלטה תקפה של הוועד המנהל של ההתאחדות בדבר חוב של ההתאחדות כלפי מר מדר בגין הפרשי הצמדה לשכר הממוצע במשק של שכרו של מר מדר משנת 2009. במובן זה, בדיקת רואה החשבון הניחה את המבוקש על ידי מדר, אך בקשה זו לא אושרה על ידי הוועד המנהל.
- אף חוות דעתו של עו"ד קורניצר אינה יכולה להוות מקור משפטי תקף לקיומו של חוב כזה (הגם שחוות הדעת, להבנת בית הדין, אינה חד משמעית ולאחר שעו"ד קורניצר הועמד על אי הכללת החוב הנטען בדו"חות הכספיים היא הפכה לעוד פחות חד משמעית, והכירה בכך שעובדה זו היא אכן "בעיה").
- כמפורט לעיל, אחד הנושאים שלילך הלינה על היעדר התייחסות אליהם בחוות דעתו של עו"ד קורניצר, היה בשאלת חוקיות הסכם ההעסקה המוצע של מר מדר לתקופה שלאחר פרישתו.
- הצדדים נחלקו בשאלת זהות יוזם ההסדר המוצע (שהועלה לדיון לפני וועדת השכר לקראת הדיון שזומן ליום 17.11.2020, ונדון לאחר מכן ביום 2.12.2020 לפני הוועד המנהל) לפיו מר מדר יועסק לאחר פרישתו כ"רכז פעילות" ב-25% משרה בחוזה לתקופה קצובה לחמש שנים שיחייב את ההתאחדות לשלם את השכר החודשי שנקבע בו גם לשאריו של מר מדר, אם ילך לעולמו לפני תום תקופת ההסכם. מר מדר טוען שיוזם הרעיון היה דורי, והיפנה בין היתר לעדותו של דורי בחקירתו הנגדית, שטען שאכן הוא היה יוזם הרעיון. ההתאחדות טוענת שמר מדר היה יוזם הרעיון. לדעת בית הדין, לא נדרשת קביעת ממצא עובדתי בשאלה מי היה יוזם הרעיון. די בקביעה העובדתית שהיה מובן למר מדר שמדובר ברעיון שמטרתו להוות "תחליף לחוב". בישיבת הוועד המנהל מיום 2.11.2020, לילך דרשה מדורי ומשמשון שבבדיקה המשפטית ששמשון הינחה את דורי לבצע, תבורר שאלת חוקיות ההתחייבות שהוצע שההתאחדות תיקח על עצמה כלפי מר מדר במסגרת חוזה העסקתו לאחר פרישתו. בין לילך לבין דורי הוחלפו הדברים הבאים:
לילך: אז אני רוצה בכל זאת להוסיף לפרוטוקול, שכשמדברים עם העורך דין, לבדוק על עוד דרך, כאילו, שישלם את הכסף אולי לא בדרך של שכר. או בדרך של, איזה עוד דרך, דרך שתהיה, כאילו, בקו ישר, אליו.