משמעותו של מכתב ההרשאה
- התביעה כולה מבוססת על מכתב ההרשאה שצוטט לעיל והמחלוקות ביחס אליו היו שתיים. האם מדובר על מתן בלעדיות לדראקו והאם הבלעדיות ניתנה ביחס למוצרים שנמכרו בסופו של יום ליס שהם מוצר המוקה 2.5 ללא ווי.פי.
- בעוד דראקו טוענת שמדובר בהסכם בלעדיות לפרויקט מוקה וכי מוצר מוקה 2/2.5 עם או בלי ווי.פי כולם חלק מאותו פרויקט, טוענות לוסטר ואקסל כי לא מדובר בהסכם בלעדיות וכי ממילא הוא מתייחס למוצר מוקה 2 עם ווי.פי בלבד, אשר הוא המוצר שפותח בשנת 2019 בעת שנחתם מכתב ההרשאה ואזי לא חל על המוצרים מושא התביעה.
- אקדים תשובה לשאלות ואבהיר כי מצאתי שאכן הצדדים הסכימו על בלעדיות לדראקו אולם לא ניתן לייחס הסכמה זו למוצר ששווק בסופו של יום ע"י לוסטר (מוקה 2.5 ללא ווי.פי.).
נקודת המוצא של פרשנות הסכם היא לשונו (ראו למשל דנ"א 8100/19 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ). ורק ככל שהלשון אינה ברורה ויכולה להתפרש במספר אופנים יש לפנות לכללי פרשנות נוספים.
- כפי שיובהר להלן שאלת הבלעדיות ברורה ועולה מלשון ההסכם ומהבנתו של בן עצמו.
- הסעיף השני במכתב ההרשאה הוא :
" Luster declare that Draco is the sole Authorize partner for Yes MoCa project"
תרגום המכתב: לוסטר מצהירה כי דראקו היא השותפה היחידה המוסמכת והמורשית לפרויקט מוקה של יס.
כשהתבקש בן להבהיר את משמעות המשפט אישר כי רק לדראקו יש סמכות להציע מוצרים ליס (עמ' 171, ש' 29-31).
הנה כי כן די בלשונו של ההסכם והבנתו של בן עצמו להסיק כי ניתנה לדראקו בלעדיות להציע את מוצרי פרויקט המוקה ליס.
- מעבר לכך יצוין כי במהלך כל ההתכתבות של בן ומיכה מתייחס מיכה למכתב ההרשאה כאל הסכם בלעדיות ובלשון ההתכתבות "EXLUSIVITY" ואזי לא ברור כיצד ניתן להתעלם מההתייחסויות הרבות במיילים, כי הכוונה היא להסכם בלעדיות.
- זאת ועוד, כבר בתצהיר עדותו הראשית של בן קיימת סתירה כאשר מתצהירו עולה שקיבל הסבר לכך שההסכם בעניין סלקום מלמד על בלעדיות ללקוח אחד בפרויקט אחד (סע' 34,41, לתצהירו) וכאשר נשלח אליו מכתב זהה ביחס לפרויקט יס וצוין במייל של מיכה כי הוא מבקש לחתום על הסכם בלעדיות ומפרט- same letter as last time with adifferent project name", לא מבין בן כי משמעותו של אותו מכתב אף היא לבלעדיות.
- הנה כי כן בהתאם לאמור במכתב ההרשאה לוסטר אישרה כי דראקו היא המורשית הבלעדית שלה בעניין פרויקט מוקה.
- אלא שהמינוח במכתב "פרויקט מוקה" אינו ברור. מוקה הוא מכשיר המאפשר הספקת שירותי תקשורת אינטרנט על גבי התקשורת שקיימת בבית. דראקו עצמה משווקת את מוצר המוקה ליס במשך כ-8 שנים (עמ' 64, ש' 25-26). כיוון שכך ברור כי המונח מוקה הוא שם כולל למוצרים שונים, גרסאות שונות ויכולות שונות בין מכשיר למכשיר.
- בן הסביר את ההבדל בין מוקה עם ווי.פי למוקה בלי ווי.פי: "המוצר הוא שונה והמחיר הוא בהתאם יש הפרש מאד גדול הוא נע בין 30, 40% הפרש במחיר" (עמ' 159, ש' 32-33).
מיכה עצמו אישר כי מוצר המוקה, פוטר מהצורך להסתמך על אינטרנט אלחוטי (ווי.פי) שהוא כידוע פחות אמין ואף יכול להיות חסר תועלת (סע' 1 לתצהיר מיכה) ואזי מלמד על ההבדל בין שני המוצרים.
- כמו כן ברור כי בשנת 2019 בעת חתמה לוסטר על מכתב ההרשאה, הצדדים שיתפו פעולה ביחס למוקה 2 עם ווי.פי: כל ההתכתבויות של דראקו עם לוסטר משנת 2019 מתייחסות ל"הזדמנות נוספת של מוקה עם ווי.פי" כאשר ברור כי המוצר אותה עת היה מוקה 2 (כפי שעולה מהמייל ששלח מיכה לבן ב-24/7/19 אשר התייחס למפרט של המוצר- מוקה 2 עם וו.פי- עמ' 60 לתצהיר בן).
- השאלה היא לאיזה פרויקט התייחס מכתב ההרשאה? האם מדובר בפרויקט מוקה 2 עם ווי.פי, כטענת לוסטר ואקסל או שמדובר בפרויקט אחד שהתחיל כגרסת מוקה 2 עם ווי.פי והסתיים במוצר מוקה 2.5 ללוא ווי.פי כגרסת דראקו.
- בהעדר יכולת להבין מתוך מכתב ההרשאה לאיזה פרויקט התייחסו הצדדים יש לבחון את החוזה בהתאם ללשונו ולנסיבות החיצוניות לו כמו גם התנהגות הצדדים זאת בהתאם לפסיקה
בע"א 136/14 דן אופ בע"מ CORNUCOPIA EQUITIES LTD (פורסם בנבו, 6/9/17)-"בפסיקתנו נקבע כי חוזה יפורש בהתאם ללשונו ולנסיבות החיצוניות לו (ראו: ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(ב) 265 (1995) (להלן: עניין אפרופים); ע"א 2553/01 ארגון מגדלי ירקות – אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(5) 481 (2005)). במסגרת הנסיבות החיצוניות לחוזה, שאותן אפשר לבחון לשם פירושו, ניתן למנות את: חילופי הדברים במהלך המשא ומתן בין הצדדים; התנהגות הצדדים לאחר כריתת החוזה; חוזים נוספים הקיימים בין הצדדים; הנוהג המסחרי הידוע, ועוד (ראו: עניין אפרופים, עמ' 312; ד"נ 32/84 עזבון ולטר נתן וויליאמס ז"ל נ (in liquidation) (london)israel british bank , פ"ד מד(2) 265, 274 (1990); פרידמן, עמ' 242-239(.".