משמעותו של מכתב ההרשאה
- התביעה כולה מבוססת על מכתב ההרשאה שצוטט לעיל והמחלוקות ביחס אליו היו שתיים. האם מדובר על מתן בלעדיות לדראקו והאם הבלעדיות ניתנה ביחס למוצרים שנמכרו בסופו של יום ליס שהם מוצר המוקה 2.5 ללא ווי.פי.
- בעוד דראקו טוענת שמדובר בהסכם בלעדיות לפרויקט מוקה וכי מוצר מוקה 2/2.5 עם או בלי ווי.פי כולם חלק מאותו פרויקט, טוענות לוסטר ואקסל כי לא מדובר בהסכם בלעדיות וכי ממילא הוא מתייחס למוצר מוקה 2 עם ווי.פי בלבד, אשר הוא המוצר שפותח בשנת 2019 בעת שנחתם מכתב ההרשאה ואזי לא חל על המוצרים מושא התביעה.
- אקדים תשובה לשאלות ואבהיר כי מצאתי שאכן הצדדים הסכימו על בלעדיות לדראקו אולם לא ניתן לייחס הסכמה זו למוצר ששווק בסופו של יום ע"י לוסטר (מוקה 2.5 ללא ווי.פי.).
- נקודת המוצא של פרשנות הסכם היא לשונו (ראו למשל דיון נוסף אזרחי 8100/19 ביבי כבישים עפר ופיתוח בערעור מיסים נ' רכבת ישראל בערעור מיסים [נבו]). ורק ככל שהלשון אינה ברורה ויכולה להתפרש במספר אופנים יש לפנות לכללי פרשנות נוספים.
- כפי שיובהר להלן שאלת הבלעדיות ברורה ועולה מלשון ההסכם ומהבנתו של בן עצמו.
- הסעיף השני במכתב ההרשאה הוא :
" Luster declare that Draco is the sole Authorize partner for Yes MoCa project"
תרגום המכתב: לוסטר מצהירה כי דראקו היא השותפה היחידה המוסמכת והמורשית לפרויקט מוקה של יס.
כשהתבקש בן להבהיר את משמעות המשפט אישר כי רק לדראקו יש סמכות להציע מוצרים ליס (עמ' 171, ש' 29-31).
הנה כי כן די בלשונו של ההסכם והבנתו של בן עצמו להסיק כי ניתנה לדראקו בלעדיות להציע את מוצרי פרויקט המוקה ליס.
- מעבר לכך יצוין כי במהלך כל ההתכתבות של בן ומיכה מתייחס מיכה למכתב ההרשאה כאל הסכם בלעדיות ובלשון ההתכתבות "EXLUSIVITY" ואזי לא ברור כיצד ניתן להתעלם מההתייחסויות הרבות במיילים, כי הכוונה היא להסכם בלעדיות.
- זאת ועוד, כבר בתצהיר עדותו הראשית של בן קיימת סתירה כאשר מתצהירו עולה שקיבל הסבר לכך שההסכם בעניין סלקום מלמד על בלעדיות ללקוח אחד בפרויקט אחד (סע' 34,41, לתצהירו) וכאשר נשלח אליו מכתב זהה ביחס לפרויקט יס וצוין במייל של מיכה כי הוא מבקש לחתום על הסכם בלעדיות ומפרט- same letter as last time with adifferent project name", לא מבין בן כי משמעותו של אותו מכתב אף היא לבלעדיות.
- הנה כי כן בהתאם לאמור במכתב ההרשאה לוסטר אישרה כי דראקו היא המורשית הבלעדית שלה בעניין פרויקט מוקה.
- אלא שהמינוח במכתב "פרויקט מוקה" אינו ברור. מוקה הוא מכשיר המאפשר הספקת שירותי תקשורת אינטרנט על גבי התקשורת שקיימת בבית. דראקו עצמה משווקת את מוצר המוקה ליס במשך כ-8 שנים (עמ' 64, ש' 25-26). כיוון שכך ברור כי המונח מוקה הוא שם כולל למוצרים שונים, גרסאות שונות ויכולות שונות בין מכשיר למכשיר.
- בן הסביר את ההבדל בין מוקה עם ווי.פי למוקה בלי ווי.פי: "המוצר הוא שונה והמחיר הוא בהתאם יש הפרש מאד גדול הוא נע בין 30, 40% הפרש במחיר" (עמ' 159, ש' 32-33).
מיכה עצמו אישר כי מוצר המוקה, פוטר מהצורך להסתמך על אינטרנט אלחוטי (ווי.פי) שהוא כידוע פחות אמין ואף יכול להיות חסר תועלת (סע' 1 לתצהיר מיכה) ואזי מלמד על ההבדל בין שני המוצרים.
- כמו כן ברור כי בשנת 2019 בעת חתמה לוסטר על מכתב ההרשאה, הצדדים שיתפו פעולה ביחס למוקה 2 עם ווי.פי: כל ההתכתבויות של דראקו עם לוסטר משנת 2019 מתייחסות ל"הזדמנות נוספת של מוקה עם ווי.פי" כאשר ברור כי המוצר אותה עת היה מוקה 2 (כפי שעולה מהמייל ששלח מיכה לבן ב-24/7/19 אשר התייחס למפרט של המוצר- מוקה 2 עם וו.פי- עמ' 60 לתצהיר בן).
- השאלה היא לאיזה פרויקט התייחס מכתב ההרשאה? האם מדובר בפרויקט מוקה 2 עם ווי.פי, כטענת לוסטר ואקסל או שמדובר בפרויקט אחד שהתחיל כגרסת מוקה 2 עם ווי.פי והסתיים במוצר מוקה 2.5 ללוא ווי.פי כגרסת דראקו.
- בהעדר יכולת להבין מתוך מכתב ההרשאה לאיזה פרויקט התייחסו הצדדים יש לבחון את החוזה בהתאם ללשונו ולנסיבות החיצוניות לו כמו גם התנהגות הצדדים זאת בהתאם לפסיקה
בקשות עירייה אחרות 136/14 דן אופ בערעור מיסים CORNUCOPIA EQUITIES LTD (פורסם בנבו, 6/9/17)-"בפסיקתנו נקבע כי חוזה יפורש בהתאם ללשונו ולנסיבות החיצוניות לו (ראו: ערעור אזרחי 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(ב) 265 (1995) (להלן: עניין אפרופים); ערעור אזרחי 2553/01 ארגון מגדלי ירקות - אגודה חקלאית שיתופית בערעור מיסים נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(5) 481 (2005)). במסגרת הנסיבות החיצוניות לחוזה, שאותן אפשר לבחון לשם פירושו, ניתן למנות את: חילופי הדברים במהלך המשא ומתן בין הצדדים; התנהגות הצדדים לאחר כריתת החוזה; חוזים נוספים הקיימים בין הצדדים; הנוהג המסחרי הידוע, ועוד (ראו: עניין אפרופים, עמ' 312; דיון נוסף 32/84 עזבון ולטר נתן וויליאמס ז"ל נ (in liquidation) (london)israel british bank , פ"ד מד(2) 265, 274 (1990); פרידמן, עמ' 242-239(.".
- כמו כן, בקשות עירייה אחרות 327/85 יהודה קודלר נ' מנהל מקרקעי ישראל פ"ד מב (1) 97, 102(. נקבע כי- "ההנחיה הפרשנית שהתגבשה בפסיקתו של בית המשפט הזה היא איפוא, כי מקום שנתקלים בקושי בהבנתה או ביישומה של הוראה מהוראות חוזה, יש, ראשית דבר, לעיין בחוזה כולו כדי ללמוד על התכלית והמטרה העומדים בבסיסו, ולאחר מכן לשוב להוראה המוקשית ולתת לה את המשמעות, אשר תתיישב עם עיקרי החוזה אשר אותרו קודם לכן."
- חודש לפני הפניה של מיכה לבן בעניין הפרויקט עם יס הוא פנה אליו בעניין הפרויקט עם סלקום. מהתכתבות עולה חוסר רצון של בן לחתום על הסכם לבלעדיות ומיכה עצמו מסביר לו שהבלעדיות היא ביחס לפרויקט ספציפי והיא לא כובלת אותו למוצר אחר או ללקוח אחר.
- המשמעות היא שדראקו עצמה מתייחסת למכתב ההרשאה בעניין סלקום והמכתב הזהה לו בעניין יס, באופן דומה, כמכתב מצמצם לעניין בלעדיות במוצר אחד.
- הדבר גם עולה מההיגיון העסקי של דראקו כאשר לטענתה יש להחדיר לשוק מוצר בזמן קצר (סע' 29 לתצהיר מיכה) ואזי החתימה על מכתב ההרשאה משמעה שסמוך לאחר מכן יוכנס המוצר שעליו עובדים הצדדים לשוק ובעניינינו היה צריך להיות פרויקט בתחילת שנת 2020.
- פרק הזמן הארוך שבין חתימת מכתב ההרשאה ב-10/19 ועד שיצא פרויקט לפועל ב-1/21, מלמד כי לא מדובר באותו מוצר ואזי מכתב ההרשאה לא חל עליו, מסקנה אחרת מעקרת את ההיגיון העסקי בגינו נחתמים הסכמי בלעדיות קצרים, כדוגמת ההסכם דנן.
- לכך יש להוסיף כי בהתאם להוראות סעיף 25(ב1) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 חוזה הניתן לפירושים שונים ויש לצד אחד עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו וכיוון שדראקו היא המנסחת של המכתב יש לפרשו כנגדה- באופן מצמצם.
- זאת ועוד, השאלה האם היה פרויקט מוקה בשנת 2019 אשר החל כמוקה 2 עם ווי.פי והתפתח למוקה 2.5 ללא ווי.פי היא שאלה שבעובדה שהיה על דראקו להוכיחה. אלא שדראקו לא זימנה אף נציג של יס שיוכל ליתן מענה לשאלה זו. ואם לא די בכך הרי שבחקירתו הנגדית של שי לוי מטעם יס ע"י ב"כ דראקו הוא נשאל: "האם נכון שהיה פרויקט אחד של מוקה שהתחיל ממוקה 2 והמשיך למוקה 2.5 ? והשיב: "לא יודע לענות מה זה פרויקט אחד" (עמ' 181, ש' 10-13) העדר המשך החקירה בהקשר זה והעדר חקירה בכלל ביחס לשאלת פתרון הווי.פי והאם פתרון זה מהווה פרויקט אחר, פועלת לחובת דראקו.
- גלעד בחקירתו לא ידע להשיב לשאלה איך הוצג הפרויקט עם יס בשנת 2019 ומדוע לא צירף תכתובות עם יס מאותה תקופה (עמ' 75, ש'13-15). העדר מענה לשאלות אלה מחזק את המסקנה כי דובר על פרויקט אחר ודראקו נמנעה מלהציג מסמכים המתייחסים לפרויקט.
- דראקו גם לא הציגה באופן תמוה את מסמכי ההתקשרות שלה והסכמי הבלעדיות שלה מול היצרנים שאיתם עבדה בשנת 2020. ממסמכים אלה, ככל שהיו מוצגים, ניתן היה ללמוד האם אכן מדובר בפרויקט שהתחיל ב-2019 כטענתה.
- לכל האמור יש להוסיף גם את התנהגות הצדדים. ב-12/19 הודיעה לוסטר לדראקו כי בכוונתה לפתח את מוצר מוקה 2.5 עם ווי.פי ללא קשר לשאלה אם יס יצטרכו את המוצר וכי המוצר יהיה מוכן ב-4/20. מיכה מצידו השיב כי נהיה בקשר כשהמוצר יהיה מוכן על מנת לראות אם הוא מתאים לפרויקטים פוטנציאליים. אלא שלמרות זאת דראקו לא יצרה כל קשר עם בן ב-4/20 על מנת לברר האם המוצר מוכן, מה שמלמד שהפיתוח של מוצר אחר- מוקה 2.5 לא עמדה על הפרק אותה עת, וגם אם ברור שהקורונה גרמה לעיכובים בעולם עדיין זה לא מסביר מדוע לא פנו ללוסטר על מנת לברר ב-4/20 האם המוצר מוכן. בוודאי אין בכך כדי להסביר מדוע מיד עם קבלת ההודעה מיס על פרויקט חדש ב-7/20 לא פנתה דראקו ללוסטר אשר אמורה היתה לכאורה לסיים את פיתוח המוצר כבר ב-4/20, אלא פנתה לחברות אחרות.
- התנהלות זו מלמדת על כך שהצדדים עצמם לא התייחסו לפיתוח של לוסטר כאל אותו מוצר שנדרש בשנת 2019.
- גלעד בחקירתו אמנם ניסה לתרץ זאת כאילו לוסטר אמרו שהם יחזרו לעדכן את דראקו ולכן הם המתינו להם, אולם המיילים בין הצדדים מלמדים בדיוק ההיפך. כאשר מיכה הוא זה שאמר ללוסטר נהיה בקשר כשהמוצרים יהיו מוכנים על מנת לבדוק פרויקטים אופציונאליים ולא להיפך (הודעת מייל מיום 2/12/19- עמ' 23-24 לתצהיר גלעד).
- רק לאחר שדראקו הבינה כי לוסטר פועלת מול אקסל, ב- 19/8/20 פנתה אליה דראקו וגם אז ביקשה לברר "האם יש ללוסטר את המוצר?" והרי ככל שמדובר באותו מוצר שבגינו נחתם מכתב ההרשאה והפיתוח שלו נעשה ב-2019, מדוע נשאלה שאלה זו. כשהתבקש מיכה להסביר את המייל השיב "לא אני שאלתי זה אסף תשאל אותו" (עמ' 106, ש' 25).
אלא שאסף רוט מדראקו היה אמור להיות מובא לעדות ע"י דראקו על מנת להסביר את ההודעה שכתב שיש בה סתירה לטענה כי מדובר באותו מוצר. הנה כי כן גם התנהגות הצדדים בפועל מלמדת כי לא דובר באותו פרוייקט.
- מכל האמור עולה כי מכתב ההרשאה לא חל על המוצרים שסופקו בעסקה שבין יס לאקסל ולוסטר.
- לכאורה די באמור כדי לדחות את התביעה אולם, כיוון שמדובר בתביעה למתן חשבונות לא אסתפק בפרשנותו של מכתב ההרשאה ואבחן האם בהתחשב במערכת היחסים של הצדדים ניתן היה בכלל לעתור למתן חשבונות וזאת אף אם מכתב ההרשאה היה חל על המוצרים מושא התביעה.
תביעה למתן חשבונות
- ראשית יצוין על האופן בו יש לברר תובענה למתן חשבונות, כפי שנקבע ברשות ערעור אזרחי 8266/11 יו.בי.אמ נ' מעוז נסיעות בערעור מיסים ו 10 אח', (פורסם בנבו, 16/8/12) (להלן: "עניין יו.בי.אמ"):
"תובענה למתן חשבונות מתנהלת בשני שלבים: בשלב הראשון קובע בית המשפט אם התובע אכן זכאי לחשבונות מן הנתבע. במידה ובית המשפט מכריע כי התובע זכאי לחשבונות, מוציא בית המשפט צו למתן חשבונות ועובר לשלב השני, ובו נדרש הנתבע לשכנע שהחשבונות שנמסרו מספקים ואמינים. רק לאחר מכן ייקבע אם הוא מחויב בתשלום על-פי החשבונות. (ערעור אזרחי 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, פ"ד נא(4) 337 (1997) (להלן: "עניין מועצת הפירות"); רשות ערעור אזרחי 7220/09 יציל פיננסים בערעור מיסים נ' כהן ([פורסם בנבו], ניתן ביום 24.11.2009).