כמו כן, בע"א 327/85 יהודה קודלר נ' מנהל מקרקעי ישראל פ"ד מב (1) 97, 102(. נקבע כי- "ההנחיה הפרשנית שהתגבשה בפסיקתו של בית המשפט הזה היא איפוא, כי מקום שנתקלים בקושי בהבנתה או ביישומה של הוראה מהוראות חוזה, יש, ראשית דבר, לעיין בחוזה כולו כדי ללמוד על התכלית והמטרה העומדים בבסיסו, ולאחר מכן לשוב להוראה המוקשית ולתת לה את המשמעות, אשר תתיישב עם עיקרי החוזה אשר אותרו קודם לכן."
- חודש לפני הפניה של מיכה לבן בעניין הפרויקט עם יס הוא פנה אליו בעניין הפרויקט עם סלקום. מהתכתבות עולה חוסר רצון של בן לחתום על הסכם לבלעדיות ומיכה עצמו מסביר לו שהבלעדיות היא ביחס לפרויקט ספציפי והיא לא כובלת אותו למוצר אחר או ללקוח אחר.
- המשמעות היא שדראקו עצמה מתייחסת למכתב ההרשאה בעניין סלקום והמכתב הזהה לו בעניין יס, באופן דומה, כמכתב מצמצם לעניין בלעדיות במוצר אחד.
- הדבר גם עולה מההיגיון העסקי של דראקו כאשר לטענתה יש להחדיר לשוק מוצר בזמן קצר (סע' 29 לתצהיר מיכה) ואזי החתימה על מכתב ההרשאה משמעה שסמוך לאחר מכן יוכנס המוצר שעליו עובדים הצדדים לשוק ובעניינינו היה צריך להיות פרויקט בתחילת שנת 2020.
פרק הזמן הארוך שבין חתימת מכתב ההרשאה ב-10/19 ועד שיצא פרויקט לפועל ב-1/21, מלמד כי לא מדובר באותו מוצר ואזי מכתב ההרשאה לא חל עליו, מסקנה אחרת מעקרת את ההיגיון העסקי בגינו נחתמים הסכמי בלעדיות קצרים, כדוגמת ההסכם דנן.
לכך יש להוסיף כי בהתאם להוראות סעיף 25(ב1) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 חוזה הניתן לפירושים שונים ויש לצד אחד עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו וכיוון שדראקו היא המנסחת של המכתב יש לפרשו כנגדה- באופן מצמצם.
- זאת ועוד, השאלה האם היה פרויקט מוקה בשנת 2019 אשר החל כמוקה 2 עם ווי.פי והתפתח למוקה 2.5 ללא ווי.פי היא שאלה שבעובדה שהיה על דראקו להוכיחה. אלא שדראקו לא זימנה אף נציג של יס שיוכל ליתן מענה לשאלה זו. ואם לא די בכך הרי שבחקירתו הנגדית של שי לוי מטעם יס ע"י ב"כ דראקו הוא נשאל: "האם נכון שהיה פרויקט אחד של מוקה שהתחיל ממוקה 2 והמשיך למוקה 2.5 ? והשיב: "לא יודע לענות מה זה פרויקט אחד" (עמ' 181, ש' 10-13) העדר המשך החקירה בהקשר זה והעדר חקירה בכלל ביחס לשאלת פתרון הווי.פי והאם פתרון זה מהווה פרויקט אחר, פועלת לחובת דראקו.
- גלעד בחקירתו לא ידע להשיב לשאלה איך הוצג הפרויקט עם יס בשנת 2019 ומדוע לא צירף תכתובות עם יס מאותה תקופה (עמ' 75, ש'13-15). העדר מענה לשאלות אלה מחזק את המסקנה כי דובר על פרויקט אחר ודראקו נמנעה מלהציג מסמכים המתייחסים לפרויקט.
- דראקו גם לא הציגה באופן תמוה את מסמכי ההתקשרות שלה והסכמי הבלעדיות שלה מול היצרנים שאיתם עבדה בשנת 2020. ממסמכים אלה, ככל שהיו מוצגים, ניתן היה ללמוד האם אכן מדובר בפרויקט שהתחיל ב-2019 כטענתה.
לכל האמור יש להוסיף גם את התנהגות הצדדים. ב-12/19 הודיעה לוסטר לדראקו כי בכוונתה לפתח את מוצר מוקה 2.5 עם ווי.פי ללא קשר לשאלה אם יס יצטרכו את המוצר וכי המוצר יהיה מוכן ב-4/20. מיכה מצידו השיב כי נהיה בקשר כשהמוצר יהיה מוכן על מנת לראות אם הוא מתאים לפרויקטים פוטנציאליים. אלא שלמרות זאת דראקו לא יצרה כל קשר עם בן ב-4/20 על מנת לברר האם המוצר מוכן, מה שמלמד שהפיתוח של מוצר אחר- מוקה 2.5 לא עמדה על הפרק אותה עת, וגם אם ברור שהקורונה גרמה לעיכובים בעולם עדיין זה לא מסביר מדוע לא פנו ללוסטר על מנת לברר ב-4/20 האם המוצר מוכן. בוודאי אין בכך כדי להסביר מדוע מיד עם קבלת ההודעה מיס על פרויקט חדש ב-7/20 לא פנתה דראקו ללוסטר אשר אמורה היתה לכאורה לסיים את פיתוח המוצר כבר ב-4/20, אלא פנתה לחברות אחרות.
- התנהלות זו מלמדת על כך שהצדדים עצמם לא התייחסו לפיתוח של לוסטר כאל אותו מוצר שנדרש בשנת 2019.
- גלעד בחקירתו אמנם ניסה לתרץ זאת כאילו לוסטר אמרו שהם יחזרו לעדכן את דראקו ולכן הם המתינו להם, אולם המיילים בין הצדדים מלמדים בדיוק ההיפך. כאשר מיכה הוא זה שאמר ללוסטר נהיה בקשר כשהמוצרים יהיו מוכנים על מנת לבדוק פרויקטים אופציונאליים ולא להיפך (הודעת מייל מיום 2/12/19- עמ' 23-24 לתצהיר גלעד).
- רק לאחר שדראקו הבינה כי לוסטר פועלת מול אקסל, ב- 19/8/20 פנתה אליה דראקו וגם אז ביקשה לברר "האם יש ללוסטר את המוצר?" והרי ככל שמדובר באותו מוצר שבגינו נחתם מכתב ההרשאה והפיתוח שלו נעשה ב-2019, מדוע נשאלה שאלה זו. כשהתבקש מיכה להסביר את המייל השיב "לא אני שאלתי זה אסף תשאל אותו" (עמ' 106, ש' 25).
אלא שאסף רוט מדראקו היה אמור להיות מובא לעדות ע"י דראקו על מנת להסביר את ההודעה שכתב שיש בה סתירה לטענה כי מדובר באותו מוצר. הנה כי כן גם התנהגות הצדדים בפועל מלמדת כי לא דובר באותו פרוייקט.
- מכל האמור עולה כי מכתב ההרשאה לא חל על המוצרים שסופקו בעסקה שבין יס לאקסל ולוסטר.
- לכאורה די באמור כדי לדחות את התביעה אולם, כיוון שמדובר בתביעה למתן חשבונות לא אסתפק בפרשנותו של מכתב ההרשאה ואבחן האם בהתחשב במערכת היחסים של הצדדים ניתן היה בכלל לעתור למתן חשבונות וזאת אף אם מכתב ההרשאה היה חל על המוצרים מושא התביעה.
תביעה למתן חשבונות