התמונה המצטיירת מהכתובים היא כי עלה קושי מראשית הדרך לגבי תחום האוטובוסים, קושי שהוביל את להבות לציין בחודש יולי 2016 כי לא יהיו מכירות של מערכות אוטובוסים על ידי דנן ("אולי בשלב מאוחר יותר לאחר שהשוק יתייצב", מ/63), מבלי שיש כנגד כך מענה או הסתייגות של דנן.
במקביל, תחום האוטובוסים בכללותו לא הוסר כליל מהפרק. התחום נזכר בפגישה שנערכה בחודש ספטמבר 2016 ובאותו חודש גם חתמה דנן על הסכם פיתוח לגבי שטח שנועד לשיטתה לשמש אותה לצורך מתן שירות לאוטובוסים (מ/136; עמ' 240, ש' 19-4). תחום האוטובוסים נזכר גם בתכתובת בין הצדדים מחודש נובמבר 2016, ובמהלך שנת 2017[4]. נראה כי לאורך התקופה פעלו הצדדים, בשיתוף פעולה כזה או אחר, מתוך כוונה או תקווה שההתנהלות תעלה על מסלול תקין וניתן יהיה לפעול לקידום פעילות דנן בתחום האוטובוסים. בפועל גם בוצעה פעילות מסוימת של דנן בתחום, אך זו הייתה מוגבלת ולא האריכה ימים.
החומר הראייתי משקף הסכמה של דנן לדחייה והחלה הדרגתית של פעילות בתחום האוטובוסים (להבדיל מוויתור מלא על פעילות זו), מתוך תקווה שהיא תתאפשר בהמשך. מסקנה זו מתיישבת גם עם האמור בכתב התביעה של דנן, לפיו בחודש יולי 2016 הודיעה להבות שדנן לא תקבל את תחום האוטובוסים, וכי לדנן "לא נותרה כל ברירה אלא "לבלוע את הגלולה המרה" ולהמשיך לכבד את ההסכם מצדה (על אף שלא נתנה את הסכמתה להורדת פעילות זו כליל מההסכם)" (ההדגשה שלי – ת.א.), בתקווה שהבלעדיות בשלב השני של ההסכם תתגמל אותה (סע' 16-15 לכתב התביעה).
העדויות שנשמעו לא סתרו את האמור והתיישבו עימו.
"ת: אני לא זוכר, לרגע אחד, שוויתרתי על נושא האוטובוסים. אני יכול להגיד שלהבות לאורך כל הדרך, ניסו לסכל את זה מחוסר הכרה שלהם, של ההסכם, עם מר מישה. ואנחנו בלענו את הגלולה, עד לבוא היום [...]"
רונן, עמ' 227 ש' 10-8.
רונן הופנה לאמור בכתב התביעה של דנן לפיו היא 'בלעה את הגלולה המרה' (ר' לעיל) ולא נתן לכך מענה, קל וחומר מענה משכנע; בכלל זאת התייחס העד לדברים כאילו נכללו בהודעת דוא"ל (אף שהופנה לכך שמדובר בכתב התביעה 'שלו') ולאחר מכן אמר דבר מה על העדר סמכות, טענה שלא עלתה עד אותה עת וגם לא חזרה על עצמה בסיכומים (עמ' 226 ש' 12 – עמ' 228 ש' 3).
מי ששימש כיו"ר דירקטוריון להבות העיד על פגישות עם אנשי דנן בהן השתתף אישית בחודש יולי 2017, כי בפגישות אלה טענו דנן שהם מפסידים כסף על תחום האוטובוסים, לא רצו לעסוק בו ודובר על עדכון ההסכם כך שיתייחס רק למנדפים (יוסי, עמ' 27 ש' 18-14; ור' גם: "האוטובוסים ירדו לגמרי. הם אמרו לנו שהם לא רוצים לעסוק בזה שהם מפסידים על זה", עמ' 29 ש' 15-14). העד אישר שהייתה פעילות של דנן בתחום האוטובוסים, אך כי אנשי דנן אמרו במפורש שאינם מעוניינים בה (עמ' 35 ש' 26 – עמ' 36 ש' 5), והעיד שפעילות דנן בתחום ירדה מאד עוד קודם לפגישה; "הם לא היו במצב לתת את השירות הזה, הם טענו שהם מפסידים, [...] כשאנחנו נפגשנו, נפגשנו לבחון את המשך העבודה ואת ההסכם. ההסכם היה אוטובוסים ומנדפים. אתה צודק, פעילות האוטובוסים ירדה חזק אצלם כמעט לאפס" (עמ' 36 ש' 13-8).