אובדן רווחים: כללי והתקופה הרלוונטית
- בכתב התביעה טענה דנן לאובדן הכנסות ובגין כך אובדן רווח גולמי, ודרשה בעניין זה סך של 2,668,126 ₪.
- סכום הדרישה (סע' 34.2 לכתב התביעה) הוא חיבור של אובדן נטען של רווח גולמי בתחום המנדפים (התקנה ושירות) - 671,268 ₪ (סע' 33.2-33.1 לכתב התביעה; סכום ההכנסות שנטען כי נמנע בעניין זה: 2,685,101 ₪), ואובדן נטען של רווח גולמי בתחום האוטובוסים (התקנות, התנעות, מתן אישורים שנתיים ותיקון תקלות שוטפות) - 1,996,858 ₪ (סע' 33.4-33.3 לכתב התביעה; סכום ההכנסות שנטען כי נמנע בעניין זה: 2,863,200 ₪).
- בשלב הסיכומים נותרה הטענה ודרישה לאובדן רווח גולמי בתחום המנדפים כשהייתה: 671,268 ₪. לא כך בתחום האוטובוסים. הטענה לאובדן רווח גולמי בתחום האוטובוסים, שהתייחסה בכתב התביעה ל-1,996,858 ₪, עומדת בשלב הסיכומים על 6,761,856 ₪ (סע' 53.3-53.2 לסיכומים). סכום התביעה הכולל לא השתנה.
דנן כותבת כי בניגוד לסכום שצוין בכתב התביעה לגבי מנדפים, שהתבסס על נתוני אמת שנמסרו מלהבות, הסכומים שצוינו לגבי תחום האוטובוסים נסמכו על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), והתברר שהייתה זו הערכת חסר לעומת נתוני האמת. לפי העדויות שנשמעו, גם נתוני האוטובוסים הועברו מלהבות לדנן קודם להגשת התביעה, אך היא לא עשתה בהם שימוש לצורך חישוב הסעד הנתבע, ייתכן כי בשל הפורמט שבו הועברו (עמ' 342 ש' 24 - עמ' 343 ש' 21).
- דרישה לפיצוי בגין רווחים שנמנעו היא דרישה לפיצויי קיום, סעד הפיצויים המקובל בגין הפרת הסכם, והיא תבחן לגופה.
- אחד ההיבטים אותם יש לבחון לגבי דרישה כזו לפיצוי הוא התקופה הרלוונטית לחישוב.
דרישותיה של דנן לפיצוי בגין אובדן רווחים מתייחסות לתקופה המכונה "6/16" עד "6/18".
- ראשיתה של תקופה זו (6/16) קשורה כנראה למועד ההסכמי שנועד למעבר לשלב השני (12 חודשים מתחילת ההסכם), קרי - 28.6.2016 לערך (סע' 1 לסיכומי דנן). ר' גם תיאור ההסכמות בין הצדדים לגבי העברת מסמכים לתקופה המתחילה ביום 28.6.2016 (סע' 31 לכתב התביעה).
סיומה של התקופה מושא הדרישות (6/18) קשור כנראה לתום תקופת ההסכם (36 חודשים), כלומר: 28.6.2018 או בסמוך לכך.
- המענה לשאלה אם 6/16 הוא המועד המתאים לראשית דרישת אובדן רווחים, תלוי בדיון לעיל ולהלן.
לגבי סיומה של התקופה: לעיל נמצא כי הודעת סיום ההסכם על ידי להבות ניתנה בדין וכי ההסכם אמור היה להסתיים ביום 16.1.2018. משכך, בכל מקרה אין רלוונטיות לדרישות המתייחסות לתקופה שלאחר מועד זה. בין אם תאמר שההסכם הופר על ידי להבות באופנים הנטענים על ידי דנן ובין אם לאו, המרב שניתן לדרוש כדי להעמיד את דנן במצב שבו הייתה אלמלא ההפרות, הוא עד למועד שנועד לסיום ההסכם, ינואר 2018.