לגבי שירות מנדפים ציין המומחה רו"ח ברנע כי לפי נתונים שהתקבלו מדנן, נזקפו על ידה בעניין זה רק הוצאות עבודה בשיעור של 26%. לפי חישוביו, יש להעלות את הוצאות העבודה ל-30% ולהוסיף עלויות נוספות, באופן שמביא את שיעור הרווח הגולמי ל-50% (במקום 74%), תוך שצוין כי בדו"חות המבוקרים של דנן, הרווח הגולמי הוא 15%. המומחה מצא כי לאלה יש להוסיף הוצאות הנהלה וכלליות (בשיעור 10% ולא 12% כמו בדו"חותיה) ועלויות מימון של 1%, ולקבל אובדן רווח נקי של 39%[11] מההכנסות.
- להשלמת התמונה יצוין כי המומחה מטעם להבות, רו"ח סטרשנוב, הביע עמדתו כי ראש הנזק של התקנות מנדפים מסתכם ב"אפס", כלומר באיזון. לגישתו, ככל ששיעור הרווח הגולמי בהתקנת מנדפים הוא 7% כטענת דנן, לאחר ביצוע הפחתת הוצאות הנהלה והוצאות מימון העומדות יחד על 12%, כנדרש לדידו, יסתכם רכיב זה בהפסד וזאת ללא תלות בהכנסה הנטענת (מ/125; עמ' 11 לחוות הדעת מחודש 2022, סע' 3.4). לגבי שירות מנדפים, סבור המומחה מטעם להבות, כי הבסיס לחישוב הפיצוי אמור להיות עלות יום עבודה של טכנאי בסך 1,823 ₪ (במקום 1,300 ₪) עם ממוצע ביקורים של 5 אתרים ביום (ולא 6). לפי חוות דעתו, יש להוסיף הוצאות הנהלה וכלליות בשיעור של 11% והוצאות מימון בשיעור של 1% (לתחשיבי חוות הדעת המתייחסים לשלוש תקופות, ר' מ/125; עמ' 11 לחוות הדעת, סע' 3.3).
- בידי דנן יש נתונים לגבי שנת 2017 אשר מפרטים רווח לפי מגזר, מנדפים ואוטובוסים, אותם לא הציגה בהליך, וטעמיה עימה. ר' עמ' 334 ש' 7 - עמ' 335 ש' 24; לרבות: "ש: [...] אם היה לך עניין להכניס כאן את הנתונים לגבי הרווח של 'דנן' בתקופה שהייתה לה בלעדיות במנדפים יכולת לעשות את זה היו לך את הנתונים האלה נכון? ת: סביר להניח כן" (ערעור עבודה גם: "אני בחברה עושה בקרה חודשית על כל המחלקות בכל חודש אני יודע כל מחלקה כמה כסף הכניסה כמה כסף חומרי גלם כמה היא שילמה לקבלנים כמה היא שילמה ליועצים כאלו ואחרים או מנופים וכן הלאה, ואני רואה את רמת הרווחיות זה נותן לנו כלי עבודה להחליט להמשך"; עמ' 308 ש' 29 - עמ' 309 ש' 4)).
הוצב לפני העד קושי בעניין זה: "אני מצפה שכשחברה תובעת רווחים אבודים מפעילות מסוימת היא תבוא תגיד זה היה הרווח שלנו בתקופה שאין מחלוקת שהייתה לנו את הפעילות הזאת, מהרווח הזה שעשינו אנחנו מצפים שבתקופה העתידית היינו עושים יותר היינו עושים פחות זה למה היינו עושים יותר זה למה היינו עושים פחות, אבל הבסיס יהיה מה הרווח שעשיתם בתקופה שבה הייתה לכם את הפעילות הזאת. למה הנתון הזה לא נמצא לא בדוחות הכספיים ולא בכתב התביעה?" (עמ' 336 ש' 17-7). המענה שניתן: "כי הוא לא רלוונטי", לא היה מספק. ייתכן כי, כטענת דנן, בעריכת הדו"חות הכספיים הולמת התייחסות שאינה מגזרית לפעילות שהופסקה, אך בהקשר תביעה, על העותר לסעד מוטל להביא את הנתונים הקונקרטיים לגבי הרכיב לגביו הוא דורש תשלום. אם נמנע מלעשות כן, הדבר מעורר שאלה. יצויין כי מדובר במי שמעיד על עצמו: "אני לא מוותר על כסף סתם" (עמ' 325 ש' 22; וע"ע: "אני נורא קמצן אני אוהב לקבל את כל מה שמגיע לי", שם, ש' 23-22), "ועם כסף לא מתווכחים איתי, זה התפקיד זו העבודה שלי. אני יודע כמה קיבלתי" (עמ' 304 ש' 2-1).
- חקירתו של המומחה המוסכם בעניין הרווחים התמקדה במידה רבה בשאלת סוג הרווח שיש להביאו בחשבון (גולמי או נקי) וכמעט שלא נגעה בשיעורי רווח קונקרטיים, וודאי במנדפים. המומחה בחן כל סוגיה לגופה. הוא לא נטל את שיעורי הרווח הנקי הנזכרים בדו"חות כספיים, אלא התחשב במאפייני מגזרים, ואף קבע שיעורי רווח גבוהים יותר מאלה הקבועים בדו"חות. דנן לא הביאה נתונים שבידיה לגבי רווח לפי מגזר. לגבי הידרשות להוצאות הנהלה וכלליות, ר' לעיל. לא מצאתי הצדקה להתערב במסקנת המומחה בדבר שיעור הרווח.
מנדפים - סיכום
- מן המקובץ עולה כי הכנסות ממכירות או שירות שנעשו שלא באמצעות דנן או מפיצים שהחרגתם הוסכמה, בתקופה שמראשית 2017 ועד 16.1.2018, ובניכוי הכנסות שלגביהן יצאו חיובים נגדיים, הן הכנסות שנמנעו בתחום המנדפים.
שיעור של 39% מההכנסות לגבי שירות מנדפים מהווה אובדן רווח בתחום זה. בעניין התקנת מנדפים אין ממצא של רווח.