אין בנמצא מענה של דנן להודעה זו.
בחודש ספטמבר 2016 התקיימה פגישה בין הצדדים בה נקבע מועד בחודש נובמבר 2016 להעברת מכירות המנדפים לדנן, בהתאם לאחת מהחלופות שפורטו בסיכום הפגישה (מ/71).
ביום 1.11.2016 שלח נבות הודעת דוא"ל המתזכרת את סיכום הפגישה מחודש ספטמבר 2016. בהודעה נכתב בין השאר כי "ממתינים לקיום אחת החלופות בהתאם על פי סיום פגישות אצלכם" וכי דרושה התייחסותו של ניר (להבות) "כדי להתקדם" (מ/85).
בפועל, בסוף שנת 2016 המשיכו הצדדים לדון באופן העברת המקל לדנן, והשלב השני החל בראשית שנת 2017.
מהכתובים מצטייר מהלך משותף ומתואם בעניין המועד שבו יתחיל השלב השני; ובכלל זאת פניית דנן לקבוע מועדים ויעדים ראשונים לשלב השני; פגישות במועדים המאוחרים למועד המקורי שנקבע למעבר השלב; סיכום פגישה המתייחס למהלך מדורג וביצוע הערכת מצב בנובמבר 2016; והתייחסות לכך שבתחילת חודש נובמבר תתואם "סימולציה תפעולית". ניכרו שיתוף פעולה, שיח מתמשך וקביעת מנגנוני פעולה ואבני דרך.
העדויות שנשמעו ביססו קיומה של הסכמה לשינוי מועד המעבר לשלב השני. ר' למשל:
"ש: אז למה הסכמתם לזה? [...] למה הסכמתם לדחות את הכניסה לבלעדיות ל-2017.
ת: כי אמרתי זאת מערכת יחסים ארוכה, ככה בנינו אותה ככה הסתכלנו עליה, רעשי רקע של השנה הראשונה זה רעשי רקע. זה מה שדיברתי עם המנכ"ל של אותה חברה שנינו הסכמנו על זה. ישבתי עם ניר והסכמנו על זה".
אודי, מנכ"ל דנן דאז, עמ' 382 ש' 20-16.
ור' גם:
"ש: [...] והדברים באו לידי ביטוי בכך שהסכמתם בעצם לדחות את הכניסה ל[...]בלעדיות [...] בעצם, החלטתם החלטה מודעת ומוסכמת לומר אנחנו מכפיפים את הראש, זה מה שלהבות דורשת, זה מה שנעשה. אני מבין נכון?
ת: אתה מבין נכון, אבל אתה מפשט את זה. זה נעשה אחרי הרבה דיונים, ולאורך זמן ואחרי מחשבה שאם לא נעשה את זה, אז אנחנו הולכים להתנגש בלהבות והיינו, לא היינו כוחות מולם. ורצינו שהדבר הזה יעבוד. כבר השקענו מלא ורצינו שזה יעבוד, אז הסכמנו לקבל את הביקורת, מתוך מחשבה שזה ביקורת בונה, ולעבוד לפי הקצב שהם מבקשים על אף שבחוזה מדובר על משהו אחר".
נבות, עמ' 273 ש' 25-13.
להבות הרימה את הנטל לשכנע ששינוי מועד המעבר לשלב השני, שינוי בן מספר חודשים שאפשרות קיומו נזכרה מלכתחילה, בוצע בהסכמה.
הערות:
בסיכומי דנן נטען, כי להבות ניסתה לעכב את המעבר לשלב השני של ההסכם תוך שהציבה תנאים שלא נכללו בהסכם המקורי, כמו מכירת מינימום מערכות והחרגת מפיצים. לא אותרה הפנייה לאסמכתא מזמן אמת לתמיכת טענה זו.
טענת דנן בסיכומיה כי ראתה עצמה ערוכה בהיבט כוח האדם לכניסה הראשונית להסכם כמו גם לשלב השני, אינה משנה מהמסקנה לגבי קיומה של הסכמה בעניין דחיית תחילת השלב השני. משכך, לצורך עניין זה אין צורך לבחון אם הטענה האמורה של דנן מתיישבת עם טענות או ראיות אחרות ויצוין בתמצית כי יש בכך ספק של ממש (לשאלת המוכנות ר' למשל עמ' 269 ש' 19 – עמ' 271 ש' 9; השוו: עמ' 246 ש' 15-13, עמ' 254 ש' 12-10; עמ' 329 ש' 26 – עמ' 330 ש' 2; לטענת להבות לקושי במעבר לשלב השני בגלל בעיות בשירות, ר' למשל עדותה של מנהלת מערך שירות הלקוחות של להבות, שעמדה בקשר שוטף עם מגוון גורמים בשני הצדדים לצורך יישום ההסכם, עמ' 174 ש' 13-9; העדה לא נחקרה נגדית בעניין זה. בניגוד לחלק מהגורמים בלהבות, כלפי עדה זו לא נטען כי לא חפצה בהסכם (עמ' 262 ש' 27-26; עמ' 263 ש' 15-13)).