ת: כי אמרתי זאת מערכת יחסים ארוכה, ככה בנינו אותה ככה הסתכלנו עליה, רעשי רקע של השנה הראשונה זה רעשי רקע. זה מה שדיברתי עם המנכ"ל של אותה חברה שנינו הסכמנו על זה. ישבתי עם ניר והסכמנו על זה".
אודי, מנכ"ל דנן דאז, עמ' 382 ש' 20-16.
ור' גם:
"ש: [...] והדברים באו לידי ביטוי בכך שהסכמתם בעצם לדחות את הכניסה ל[...]בלעדיות [...] בעצם, החלטתם החלטה מודעת ומוסכמת לומר אנחנו מכפיפים את הראש, זה מה שלהבות דורשת, זה מה שנעשה. אני מבין נכון?
ת: אתה מבין נכון, אבל אתה מפשט את זה. זה נעשה אחרי הרבה דיונים, ולאורך זמן ואחרי מחשבה שאם לא נעשה את זה, אז אנחנו הולכים להתנגש בלהבות והיינו, לא היינו כוחות מולם. ורצינו שהדבר הזה יעבוד. כבר השקענו מלא ורצינו שזה יעבוד, אז הסכמנו לקבל את הביקורת, מתוך מחשבה שזה ביקורת בונה, ולעבוד לפי הקצב שהם מבקשים על אף שבחוזה מדובר על משהו אחר".
נבות, עמ' 273 ש' 25-13.
- להבות הרימה את הנטל לשכנע ששינוי מועד המעבר לשלב השני, שינוי בן מספר חודשים שאפשרות קיומו נזכרה מלכתחילה, בוצע בהסכמה.
- הערות:
- בסיכומי דנן נטען, כי להבות ניסתה לעכב את המעבר לשלב השני של ההסכם תוך שהציבה תנאים שלא נכללו בהסכם המקורי, כמו מכירת מינימום מערכות והחרגת מפיצים. לא אותרה הפנייה לאסמכתא מזמן אמת לתמיכת טענה זו.
- טענת דנן בסיכומיה כי ראתה עצמה ערוכה בהיבט כוח האדם לכניסה הראשונית להסכם כמו גם לשלב השני, אינה משנה מהמסקנה לגבי קיומה של הסכמה בעניין דחיית תחילת השלב השני. משכך, לצורך עניין זה אין צורך לבחון אם הטענה האמורה של דנן מתיישבת עם טענות או ראיות אחרות ויצוין בתמצית כי יש בכך ספק של ממש (לשאלת המוכנות ר' למשל עמ' 269 ש' 19 - עמ' 271 ש' 9; השוו: עמ' 246 ש' 15-13, עמ' 254 ש' 12-10; עמ' 329 ש' 26 - עמ' 330 ש' 2; לטענת להבות לקושי במעבר לשלב השני בגלל בעיות בשירות, ר' למשל עדותה של מנהלת מערך שירות הלקוחות של להבות, שעמדה בקשר שוטף עם מגוון גורמים בשני הצדדים לצורך יישום ההסכם, עמ' 174 ש' 13-9; העדה לא נחקרה נגדית בעניין זה. בניגוד לחלק מהגורמים בלהבות, כלפי עדה זו לא נטען כי לא חפצה בהסכם (עמ' 262 ש' 27-26; עמ' 263 ש' 15-13)).
החרגת מפיצים
- סעיף 2.8 להסכם קבע כי בשלב השני תקבל דנן מלהבות "את הזכויות הבלעדיות לשווק ולהפיץ את המוצרים וליתן שירותים בקשר עם המוצרים באזור ההפצה" ללקוחות להבות או לקוחות חדשים, "בכפוף ליתר הוראות הסכם זה ולקיומן המלא והמדויק של כל התחייבויותיו של [דנן] מכוח ההסכם".
בסמוך הובהר, כי הבלעדיות מתייחסת רק לאזור ההפצה (ישראל) ורק למוצרים שנכללו בהגדרת "המוצרים" בהסכם.
- בהסכם צוין, כי ידוע לדנן שלהבות משווקת ומפיצה באזור ההפצה מערכות שאינן נכללות בהגדרת המוצרים ובכוונתה לעשות כן גם למוצרים אחרים שאינם נכללים בהגדרה ואינם תחליף או שדרוג של המוצרים. דנן הצהירה כי לא תהיה לה כל טענה, תביעה או דרישה כלפי להבות בנוגע לכך.
כמו כן, אישרה דנן בהסכם שידוע לה שלהבות מוכרת את המוצרים למפיצים ולקוחות מחוץ לאזור ההפצה ואין לה יכולת לעקוב אם מוצרים אלה ימכרו בסופו של דבר באזור ההפצה. להבות מצדה התחייבה לעשות את מירב המאמצים לוודא שמפיצים אחרים לא ישווקו את המוצרים באזור ההפצה של דנן ולא יתנו להם שירות וכי תקבל את התחייבות המפיצים האחרים לכך (סע' 2.9).
- במונח "מפיצים" התייחסו הצדדים לחברות העוסקות במתן שירותים בתחום האש ללקוחות קצה. גופים אלה עוסקים במכירת מכלול של מוצרים ושירותים הנדרשים ללקוח קצה (דוגמת מסעדה פלונית), לרבות מערכת כיבוי למנדף, גלאי עשן, מטפים, מערכת דיווח ועוד (עמ' 82, ש' 22-20). בגדר כך מציעים המפיצים גם מוצרים של להבות.
- "המוצרים" הוגדרו בהסכם (בסע' 1.5) כמוצרים שפורטו ברשימה בנספח א'[1] "וכפי שתתעדכן או תשונה, מעת לעת, על ידי [להבות]".
- לפי ההסכם, בשלב הראשון תספק דנן שירותים (בלבד) עבור המוצרים ללקוחות של להבות; לא הוקנתה בלעדיות. הוסכם כי לאורך שלב זה להבות רשאית לשווק את כל מוצריה גם בעצמה או באמצעות מפיצים שאינם דנן. לגבי השלב השני, הכוונה והסיכום היו לתת לדנן בלעדיות בהפצת המוצרים כפי שהוגדרו, שהיו למעשה מערכות של להבות בתחום המנדפים והאוטובוסים.
- לאור קיומם של מוצרים ושירותים שאינם נכללים בהסכם, עמדה להבות להישאר בקשר עם מפיצים נוספים. דנן, כך נדמה לעתים, סברה כי החל מהשלב השני לא אמורים להיות ללהבות מפיצים אחרים (נבות, עמ' 266, ש' 10, "לא אמורים להיות מפיצים יש פה חוזה בלעדיות"). אולם לא כך נקבע בהסכם, ודנן ידעה זאת; אודי העיד שידע כי להבות חוששת מתגובת מפיצים אחרים, כי אלה יחדלו מלרכוש ממנה מוצרים שאינם בהסכם כמו מטפים, למשל, ונקבעו פגישות בהן יאמר למפיצים "שאנחנו לא מאיימים עליהם בתחומים של אוטובוסים ומטבחים. לא יהיה מצב שאני לוקח להם לקוח" (עמ' 372, ש' 27-15; ור' גם עדות רונן, עמ' 203 ש' 27 - עמ' 204 ש' 4).
- להבות טוענת כי מפיצים העלו טענות כנגד התנהלות דנן בשלב הראשון, בו העניקה שירותים בלבד עבור המוצרים שבהסכם. העניין נגע בעיקרו לתחום המנדפים. הטענה בעניין תלונות המפיצים נתמכה בראיות. לרקע כללי בעניין ר' עדות אילן עמ' 82 ש' 20 - עמ' 83 ש' 4, עמ' 84 ש' 12-3; לתיאור ההתנהלות כלפיה הלינו מפיצים ר' למשל שי, עמ' 43 ש' 23 - עמ' 44 ש' 5, עמ' 65 ש' 22-14; אילן, עמ' 100 ש' 28-22; גילה, עמ' 173 ש' 23 - עמ' 174 ש' 6, עמ' 188 ש' 28-18, עמ' 189 ש' 7-3; ר' תכתובת מחודש יולי 2016, בה הועלו טענות שהתקבלו ממפיצים בנוגע להתנהלות, כאשר מענה דנן הוא התנצלות, אמירה כי דברים נעשו בטעות ובניגוד להנחיות וכי נהלים יחודדו (מ/64, מ/65).
ר' למשל גם: "[המפיצים- ת.א. ] אמרו תגידו, מה אתם עושים? אתם באים לשרת מערכת שלכם ואתם דורכים לנו כאן, לוקחים לנו לקוחות" (גילה, עמ' 173, ש' 2-1) "צעקות של מפיצים שבאים ואומרים - אנחנו נוציא אתכם מכאן אם אתם תמשיכו" (גילה, עמ' 187 ש' 26-25).
- היו מפיצים שסירבו לקבל מדנן שירות עבור מוצרים אותם מכרו ללקוחות קצה. התנגדות לרכישות ישירות מדנן, מהלך שנועד לשלב השני, עלתה בפגישה שהתקיימה בספטמבר 2016. בסיכום אותה פגישה (מ/71) צוין בין השאר, כי "מפיצים שיביעו התנגדות יוכלו באופן זמני לבצע הזמנה וחשבונית מול להבות".
על רקע הקושי מול מפיצים, התגבשה החרגה של כמה מהם. תכתובת מראשית חודש דצמבר 2016, מזכירה כוונה לקיים מפגשים עם מפיצים המוחרגים בשלב זה. אודי (דנן) כתב ללהבות (דודי גבאי, מנהל תחום מנדפים ומיטלטלים בלהבות בתקופה הרלוונטית; דודי): "להבנתי מלבד המפיצים שאנחנו אמורים להיפגש איתם ביחד (13 מפיצים) כל העבודות צריכות להיות דרך דנן" (מ/89).
- במכתב מטעם להבות מיום 29.12.2016, ערב המעבר לשלב השני, כתב דודי כי בעקבות פגישות שהתקיימו עם המפיצים הגדולים להסברת מהלך העברת פעילות המנדפים בישראל לדנן, חלק מהמפיצים "הטילו וטו על המהלך ואינם מוכנים לעבור לפעילות עם [דנן] ומעוניינים להמשיך לעבוד עם להבות כפי שהיה בעבר. הזמנות ישלחו ללהבות וחשבוניות תשלחנה ללקוחות מלהבות, אשת הקשר לצורך העניין תהיה גילה" (מ/88 וכן מ/92)[2]. בדוא"ל הנלווה איחל דודי שבת שלום "ובהצלחה" (מ/87). הפגישות עם המפיצים בוצעו בתיאום (ר' מ/71).
המענה מדנן, דוא"ל מיום 30.12.2016 (מ/87), שנפתח בתודה לדודי, ציין רק "הבהרות חשובות למקרי הוטו". אותן הבהרות התייחסו לכך שדנן תאשר את תמחור העבודה מול המפיץ, תזוכה ברכיבים שהותקנו וסופקו למחסן עבור כך, כיצד יבוצעו התיאום ותפעול, וכי הנושא ייבחן רבעונית (מ/87).
- תכתובת שלאחר הכניסה לשלב השני (ראשית 2017), מתייחסת אף היא לעניין זה כמהלך שסוכם (תכתובת שהחלה בפנייה מלהבות לגבי הזמנה שנסגרה ישירות מול אחד המפיצים המוחרגים וקושי בתיאום ביצוע מול דנן); ההתנהלות עם המפיצים המוחרגים מתוארת על ידי דנן כ"פתרון ביניים שייצרנו", להבות משיבה, שמדובר בפתרון שהוא "ברירת מחדל מאד לא טובה" מבחינת המפיצים, "היא רגע לפני הפסקת הפעילות שלהם" (מ/113).
- גם בסוגיה זו, העדויות איששו את הכתובים.
נבות, שאמנם ראה בעניין זה משום "כיפוף יד" מצד להבות, אישר כי דנן נתנה הסכמתה להחרגה תוך הצבת מספר הבהרות, הגם שהוא סבור בדיעבד שהייתה זו שגיאה.