לאחר אותה פגישה שוקי החל לגבש קבוצת משקיעים ("חברים") ושכנע את גרין להצטרף אליו ואל המשקיעים הנוספים להדגמת יכולות החברה ומוצרה. ביום 30.11.2020 נערך מפגש ההדגמה ולאחריו התקיימה ישיבה של המשקיעים הפוטנציאלים.
בימים שלאחר מכן הסכים עמית להשקיע בחברה אך בתנאים שונים מאלו שהציע ניב. בהמשך לכך, ביום 13.12.2020 התקיימה פגישה בין שוקי, עמית וניב וסוכמו תנאים להתקדמות בהשקעה השונים מאלו שדרשה החברה ובכפוף לבדיקת נאותות.
הסכם ההשקעה בין קבוצת משקיעים שבראשה שוקי ויוניקורן עם החברה נחתם במרץ 2021. צוין שלקרן יוניקורן היה חשוב שלא להשקיע לבד אלא יחד עם קבוצת משקיעים וכי אלמלא פנייתו של שוקי לגרין וגיבוש קבוצת המשקיעים על ידו לא היה מתגבש הסכם ההשקעה. לאחר גיוס ההון מונה שוקי כדירקטור בחברה.
- מהשתלשלות העניינים עולה, אם כן, שיוניקורן אכן השקיעה בחברה אך השקעתה זו לא באה כתוצאה או בעקבות הפניה של התובעת או בקשר כלשהו עם התובעת. התובעת מנסה להתעשר שלא כדין ובניגוד להסכם על חשבון הנתבעת. התובעת לא עשתה דבר כדי לקדם עסקת השקעה מול יוניקורן. היא לא פנתה אליה; לא קיבלה אישור לפנות אליה ולא הייתה מעורבת בגיוס ההון מיוניקורן בשום דרך, ישירה או עקיפה. כל פועלה של התובעת הוא פניה ביום 10.11.2020 של זוהר לעמית בה נשאל עמית אם דיבר עם וינטראוב בנוגע לרחפנים. עמית השיב לו שיוניקורן אינה מעוניינת בהשקעה ומעבר לכך לא נעשה דבר. עסקת ההשקעה נעשתה אפוא בעקבות מעורבותו של שוקי שביצע את הפעולות המקצועיות הנדרשות כדי לשקף בפני יוניקורן את הפוטנציאל הגלום בחברה.
מהלך הדיון
- עדויות ראשיות הוגשו בכתב. מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית של זוהר ומטעם הנתבעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של ניב ושל שוקי. אציין כי אף אחד מהצדדים לא זימן לעדות את וינטראוב או את עמית. ביום 11.3.2025 התקיים דיון הוכחות בתיק שלאחריו הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל-פה. בהחלטה מיום 24.4.2025 התבקשו הצדדים להגיש טיעונים משלימים בכתב במענה לשאלות בית המשפט ואלו הוגשו בימים 18.5.2025 ו-11.6.2025.
דיון והכרעה
- לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים ולחומר הראיות באתי לכלל מסקנה שדין התביעה להידחות. אלו הנימוקים לכך:
מיקוד הפלוגתאות הדרושות הכרעה
- קודם לדיון בטענות הצדדים, אתאר בקצרה את הפלוגתאות הדרושות הכרעה בתיק זה:
- השאלה העיקרית הראשונה שיש להידרש אליה היא אם הנתבעת אישרה את קרן יוניקורן כמשקיעה בהתאם לתנאי ההסכם. זאת משום שלפי ההסכם תנאי לזכאות התובעת לשכר טרחה הוא שהנתבעת אישרה את המשקיע מראש. תשובתי לכך, כפי שיפורט להלן, היא בחיוב.
- השאלה העיקרית השניה הדרושה ליבון היא אם הנתבעת ושוקי פעלו במטרה "לנטרל" את פועלה של התובעת כמתווכת בעסקה עם יוניקורן, כטענת התובעת. תשובתי לכך, כפי שיפורט להלן, היא שלא עלה בידי התובעת לבסס טענה זו.
- השאלה העיקרית השלישית הדרושה ליבון היא אם תנאי לזכאותה של התובעת לשכר טרחה הוא ביסוס של קשר סיבתי בין פועלה של התובעת התקשרות בעסקה, ואם כן האם התובעת עמדה בנטל הדרוש. תשובתי לשאלה זו היא שנדרש קשר סיבתי וכי התובעת לא ביסס את הקשר הסיבתי הדרוש.
- השאלה העיקרית הרביעית הדרושה ליבון היא אם הנתבעת הפרה חובת דיווח לתובעת בקשר למשא ומתן שניהלה עם יוניקורן, ואם כן האם מדובר בהפרה שיש בה כדי לזכות את התובעת בסעד כספי. תשובתי לשאלה זו היא שגם תחת ההנחה שהנתבעת הפרה חובת דיווח אין בהפרה זו כדי להוביל למסקנה שהתובעת זכאית לסעד, בנסיבות העניין.
- אפנה לדון בשאלות אלו כסדרן.
פלוגתה ראשונה: המענה לשאלה האם הנתבעת אישרה את יוניקורן כמשקיעה הוא בחיוב
- בכתב ההגנה ובתצהיר העדות הראשית ניב נטען שהנתבעת לא אישרה את יוניקורן כמשקיעה לפי תנאי ההסכם. לטענת ניב הוא אישר העברת מידע לוינטראוב שאותו הכיר מפרו-סיד וכי אם הייתה מתבקשת פניה ליוניקורן הוא היה בוחן את הבקשה, כאשר ייתכן שהיה מסכים וייתכן שלא (סעיף 31 לתצהיר). ניב הצהיר שהיה ברור לו שהפנייה היא "לדני וינטראוב - והוא 'הלקוח'", כאשר הפניה העקיפה ליוניקורן לא נעשתה באישור הנתבעת כנדרש לפי ההסכם. הדואר האלקטרוני שעליו נסמכת התובעת התמקד לדברי ניב בדני וינטראוב ולא בקרן יוניקורן ולדבריו: "לא העליתי בדעתי שהתובעת סבורה שהקרן היא בבחינת 'משקיע' כהגדרתה בהסכם" (סעיף 32 לתצהיר).
- הנתבעת לא הדגישה בסיכומיה את הטענה שלא אישרה את יוניקורן כמשקיעה לפי ההסכם. ספק אם היא עודנה אוחזת בטענה זו. מכל מקום - דין הטענה להידחות. עדותו של ניב בכל הנוגע להיעדר אישור של יוניקורן לפי ההסכם מעוררת קושי. היא לא עולה בקנה אחד עם המסמכים ועם השכל הישר. ניב אישר את יוניקורן במפורש, כפי שעולה מתוכן הדואר האלקטרוני ששלח לזוהר ביום 13.9.2020 ואשר תואר לעיל. כותרת הדואר האלקטרוני ששלח זוהר היא "משקיע - יוניקורן" ובגוף האי-מייל זוהר כתב לניב במפורש שוינטראוב מבקש עדכון "על מנת לבחון אפשרות של יוניקורן להשקיע". לאחר מכן שלח זוהר לניב דף מידע אודות יוניקורן (עמ' 102-101 לראיות התובעת) ובמענה ניב מתייחס במפורש ליוניקורן באופן שמשקף הבנה שמדובר על יוניקורן כמשקיעה. כך הוא כתב: "אני שמח לשמוע על הצלחת ההנפקה" כאשר בהמשך עדכן ניב על סטאטוס החברה. יתירה מזו: אף אם ניתן היה לקבל את עדותו המוקשית של ניב בחקירה הנגדית שהוא לא קרא את תוכן האי-מייל של זוהר (עמ' 43 לפרוטוקול), אין בכך כדי לשנות מהמסקנה שיש לראות בהתייחסות שלו בכתב כאישור של הקרן כמשקיעה. כידוע, כוונתם המשותפת של צדדים להסכם אינה נלמדת מכוונות משוערות או מכוונות שבלב אלא מגילויי התנהגות חיצוניים (ראו אהרון ברק פרשנות במשפט כרך רביעי: פרשנות החוזה 508 (2001) (להלן - "פרשנות החוזה"); דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך ג 236-235 (2003)). ההתכתבות הייתה ברורה מאוד, כאמור, והיא מגלה כוונה ברורה לאישור יוניקורן כמשקיע לפי תנאי ההסכם.
פלוגתה שניה: לא הוכח שהנתבעת או שוקי פעלו במטרה לנטרל את התובעת כמתווכת
- התובעת טענה בסיכומיה כי ייתכן ששוקי הוא זה שגרם לעמית (מיוניקורן) לשלוח את ההודעה לזוהר שלפיה יוניקורן אינה מעוניינת בהשקעה או שהיה זה שוקי שפעל לנטרל את מעורבותו של זוהר כאשר הבין שבתמונה בנקאי השקעות נוסף שעשוי לפגוע בשכרו עבור קידום עסקה.
- תזה זו של התובעת אשר הועלתה בסיכומים נותרה בגדר ספקולציה גרידא. לא ניתן לקבלה, ודאי לא ככזו שהוכחה במאזן ההסתברויות במשפט אזרחי. זאת גם בהינתן הראיות שהציגה הנתבעת אשר יש בהן כדי לבסס במידה מספקת את עמדתה שמדובר היה בצירוף מקרים.
- לזוהר אין ידיעה בעניין זה כמובן, וגרסתם של שוקי וניב בכל הנוגע להשתלשלות האירועים שהובילה להשקעה של יוניקורן, כפי שתוארה לעיל, היא מפורטת מאוד ונתמכת בהתכתבויות רבות מזמן אמת שצורפו לתצהיריהם.
לא ניתן, בהתאם, לקבל כמסתברת את התזה של התובעת שלפיה עמית שלח לזוהר את ההודעה שאין לו עניין בהשקעה ביום 10.11.2020 כדי לנטרל את התובעת, בהיעדר ראיה ישירה לכך ובהינתן הראיות הקיימות.