עסקת ש.ל.ה
- לטענת התובעת, ביום 15.11.20 ניצל אבי את מעמדו והעביר לגב' עירית אבולעפיה, ממחלקת הרכש בחברת ש.ל.ה שירותי רפואה בע"מ (להלן – עירית ו-ש.ל.ה, בהתאמה), שהיא לקוחה קבועה של התובעת, מסמכים בשם יעקב לצורך רישום איריס שיווק כספק של בית החולים – וכך הוסטה אל הנתבעים עסקת מוצרי קורונה בהיקף של 2,370,720 ₪. על פי המנוי בתצהירו של צפריר הרווחיות מהעסקאות הללו הינה לא פחות מ-1.2 מיליון ₪ (ס' 78 לתצהיר צפריר).
- צפריר צירף לתצהירו תכתובת מייל מיום 15.11.20 מאת יעקב אל עירית (נספח 29 לתצהיר צפריר), במסגרתה ביקש לפתוח את איריס שיווק כספק אצל ש.ל.ה. בנוסף, צורפו שתי הצעות מחיר מטעם איריס שיווק שנמסרו לידי ש.ל.ה (עמ' 225 וכן 226 לתצהיר צפריר) וזאת בהיקף מצטבר של 2,370,720 ₪.
- לטענת אבי התקבלה הזמנה של כפפות אצל התובעת מטעם ש.ל.ה בסך 900,000 ₪ בתוספת מע"מ (ס' 60 לתצהיר אבי). עוד לטענתו, צפריר נסוג מהתחייבותו לספק את הסחורה, ו-ש.ל.ה התריעה כי אם לא יימצא ספק חלופי "הם ינתקו את כל הקשרים המסחריים עם התובעת" לגרסתו, הפנה את ש.ל.ה לאיריס שיווק, על מנת שהיא תבצע את ההזמנה במקום התובעת – שסירבה לקבל את ההזמנה (ס' 62.2 לתצהיר אבי).
- בעדותו אבי ציין כי התובעת לא יכלה לקיים את ההזמנה שקיבלה לאספקת שני קונטיינרים "אם אני לא טועה")עמ' 74 לפרוטוקול מיום 12.5.24, ש' 9-8). נוסף על כך, בתצהירו מצהיר יעקב כי "... ש.ל.ה – שירותי רפואה בע"מ היו מעוניינים לעבוד איתי ורכשו ממני כפפות בנובמבר 2020 ולאחר מכן ביולי 2021)" (ס' 22 לתצהיר יעקב).
- אם כן, אבי מודה כי עסקאות ש.ל.ה הועברו לידי איריס שיווק, לאחר שהוא עצמו הפנה אליה את ההזמנות. אין כל גיבוי ראייתי לטענה של אבי לכך שהתובעת נסוגה מהתחייבותה כלפי ש.ל.ה. לא הוצגו מסרונים, מיילים, הודעות ביטול הזמנה או כל אסמכתה אחרת המלמדת כי התובעת אישרה את העברת העסקאות או כי לא הייתה מסוגלת לעמוד בהן.
- יודגש כי אבי שימש בפועל כגורם מקצועי בכיר ונהנה מגישה ישירה ללקוחות. בהינתן המבנה הארגוני ותפקידו של אבי, ניתן וצריך לצפות לתיעוד סדור של כל החלטה עסקית מהותית. משכך, היה עליו להציג לכל הפחות מסמך או תכתובת מייל קצרה המעידים על מעורבותו או הסכמתו של צפריר להעברת העסקאות לידי איריס שיווק. הימנעותו מהצגת תיעוד כאמור מאיינת את גרסת הנתבעים בדבר הסכמת התובעת.
- המחדל הראייתי בעניין זה פועל לחובתו של אבי ובהתאם לכך, שוכנענו כי העסקאות הוסטו על ידו לידי איריס שיווק, ללא הרשאה. בכך, הפר אבי את חובת תום הלב והאמון המוגברת הרובצת עליו כלפי מעסיקתו וכן את הוראות הסכם ההעסקה. העובדה שהסטת העסקאות נעשתה לגורם מתחרה (באותה נקודת זמן בה איריס שווקה את הציוד אותו יכלה התובעת לספק), מבלי שהוכח ויתור מצד התובעת או חוסר יכולת ממשי לבצע את העסקאות, מחדדת את חומרת ההפרה.
מעשיו של אבי, אשר הסיט עסקאות של ש.ל.ה לידי איריס שיווק, ללא גילוי וללא קבלת אישורה המוקדם ובכתב של התובעת, הובילה להפרה ישירה של הוראות הסכם ההעסקה בין הצדדים. אבי פעל להעברת העסקה לידי איריס שיווק, בעודו מועסק בתובעת ותוך שהוא התחייב להקדיש את כל מרצו לעבודתו בתובעת בלבד וזאת בניגוד לחובת תום הלב והנאמנות בה חב הוא כלפי התובעת. מדובר בהפרה יסודית כמשמעה בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970, שכן היא פגעה בלב ההתקשרות ובאמון ההדדי המהווה תנאי יסודי להסכם ההעסקה בין הצדדים. משכך, מובן כי התובעת זכאית לפיצוי ללא הוכחת נזק בשל מעשיו אלו של אבי, אליו נתייחס בהמשך פסק הדין.
- על אף האמור לעיל, והגם שברור שנגרם נזק כלשהו לתובעת עקב פעולותיו אלו של אבי, התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח את נזקה. התובעת הציגה שתי הצעות מחיר שאין בהם ללמד דבר. אין בפנינו מידע הנוגע להוצאות הכרוכות בביצוע העסקה, ושיעור הרווח בגינם. לדידנו, אין די במנוי בחוות דעתו של חיים על מנת לאמוד את שיעור הרווח הגולמי בשיעור ממוצע של 45%, עת ציין: "מניסיוני כרו"ח בחברות הפועלות בתחומים דומים למוצאים המפורטים בחוות הדעת עומד הרווח הגולמי בשיעור ממוצע של 45%)", אמירה זו צוינה ללא צירוף אסמכתאות ומעדותו עלה כי אסמכתאות אלו אינן בידיו , לא צורפו לחוות דעתו ולא ניתן לבחון על בסיס אילו נתונים נקבעו הקביעות בחוות הדעת. בעדותו חיים השיב כי מדובר ב"חברות פרטיות שאני לא חושב שאני צריך לפרט את העניין כי מפורט פה רווח גולמי" (ר' עמ 28 לפרוטוקול, ש' 19-8). בהמשך העיד כי כאשר כתב דווח של 45% התייחס לנתונים של חברות אחרות שעוסקות במוצרים דומים. בהתאם לכך, ובהעדר יכולת לבחון את הקביעות בחוות הדעת משלא נתמכו במסמכים הרלוונטיים, לא מצאנו מקום לקבל את קביעות המומחה באשר לנזק הכספי.
- יצוין כי ביחס לכל העסקאות שהועברו אל איריס שיווק, לא מצאנו כי התובעת הוכיחה את הנזק הממוני הנטען. כפי שצוין לעיל לא ניתן היה לבחון או הקביעות בחוות הדעת החשבונאית, אין בפנינו מידע הנוגע לתשלום הסופי שהועבר, חסר מידע ביחס להוצאות הכרוכות בביצוע העסקה, וכן מידע מהימן בנוגע לשיעור רווח בגינם לפיכך,אין לפסוק פיצוי ממוני שעה שהתובעת לא הוכיחה נזק מסוג זה ביחס לכל אחת מהעסקאות.עם זאת, כאמור אנו מוצאים כי התובעת זכאית לפיצוי ללא הוכחת נזק בשל התנהלות התובע כפי שיפורט בהמשך .
בית חולים רעות
- צפריר מצהיר כי במהלך דצמבר 2020 או ינואר 2021, ולשיטתו, אף ככל הנראה במועדים נוספים – פעל אבי להעברת עסקאות של המרכז הרפואי לידי איריס שיווק, במקום להעבירן לתובעת (ס' 83 לתצהיר צפריר). לתצהירו צורפה טיוטת הזמנת רכש מיום 18.1.21 שהוצאה באמצעות אבי לטובת איריס שיווק מאת מרכז רפואי רעות (נספח 34 לתצהיר צפריר). סכום ההזמנה עומד על 111,139.94 ₪, כולל מע"מ, בגין אספקת כפפות במידות שונות.
- בתצהירו אבי לא מכחיש את הדברים ולדבריו, בינואר 2021 פנה אליו מנהל הרכש ושאל אם הוא מכיר מקור להזמנת כפפות, והוא הפנה אותו לאיריס שיווק שעה שלגרסתו "באותה תקופה נאסר על עובדי התובעת לקבל או לקיים הזמנת כפפות שבוצעו." (ס' 78 לתצהיר אבי). בעדותו הוסיף: "אדון מאוס התנדב עם או בלי מרכאות כדי להציל את איי טיי בתחילת 2020 ואני היה נכון לעזור לו...". אמירתו בהמשך עדותו כי צפריר היה מודע לנעשה – לא הוכחה בראשית ראייה ולו לכאורה (עמ' 67 לפרוטוקול מיום 12.5.24, ש' 7-4).
- יעקב מודה בתצהירו כי קיבל הזמנה "קטנה" לדבריו מאת המרכז הרפואי, אך טוען כי הדבר אירע ביולי 2021 (ס' 22 לתצהיר יעקב). יעקב לא צירף חשבונית או כל אסמכתה לאימות גרסתו. כך או כך, לפי גרסת אבי ההפניה בוצעה כבר בינואר 2021 – גם אם השלמת העסקה (לשיטת יעקב) נעשתה במועד מאוחר יותר.
- דוד, נציג המרכז הרפואי, העיד לפני בית הדין כי אבי הפנה אותו לאיריס שיווק (עמ' 17 לפרוטוקול מיום 6.5.24, ש' 16). נוסף על כך, הוא הציג הזמנת רכש סגורה על סך 129,663.26 ₪ מאת המרכז הרפואי שסיפקה איריס שיווק (מוצג ת/7), ולדבריו זו ההזמנה הסופית (עמ' 18 לפרוטוקול מיום 6.5.24, ש' 18-17).
- מהאמור לעיל, מצטיירת תמונה דומה של הפניית עסקה מגורם רפואי לאיריס שיווק ללא כל אינדיקציה להסכמה או להרשאה מטעם התובעת. לא הובאה ראייה לכך שהתובעת ויתרה על העסקאות בתחום הכפפות או ביקשה להפנות את העסקה לספק חלופי. משכך, הפניה זו של הזדמנות עסקית, מהווה הפרה נוספת של חוזה ההעסקה של אבי וכן חובת תום הלב והנאמנות המוטלת עליו המצדיקה מתן פיצוי ללא הוכחת נזק לתובעת, אשר יפורט בהמשך פסק הדין.
בית חולים אלי"ן
- מן הראיות עולה כי גם במקרה זה אבי הפנה עסקה לאיריס שיווק וליעקב, תוך הפרת חוזה ההעסקה וכן חובת תום הלב והנאמנות המוטלת עליו. אבי מודה בתצהירו כי המרכז הרפואי ביקש מהתובעת לרכוש 100 קרטונים של כפפות, אך לדבריו "לנוכח הנחייתו של צפריר לא לקבל הזמנות לכפפות, הפניתי אותם לאיריס שיווק שנותרה לה יתרה קטן של כפפות." (ס' 79 לתצהיר אבי, הכיתוב כבמקור). הנחייה שכאמור לא הוכח שניתנה.
- לתצהירו של צפריר צורפה הזמנת רכש סגורה על סך כולל של 36,677 ₪, כולל מע"מ (נספח 36 לתצהיר צפריר). גלית, מנהלת הרכש במרכז הרפואי, אישרה בעדותה כי אבי הוא שתיווך בינה לבין איריס שיווק, כי היא פתחה את החברה כספק וכן קיבלה מסמכים בנוגע להתקשרות עם החברה (עמ' 14 לפרוטוקול מיום 6.5.24, ש' 6-4). גלית אישרה את הנספחים המופיעים בתצהירו של צפריר (עמ' 15 לפרוטוקול מיום 6.5.24, ש' 22-17).
- בדומה למקרים הקודמים שהוזכרו לעיל, מצטיירת תמונה דומה של הפניית עסקה מגורם רפואי לאיריס שיווק ללא כל אינדיקציה להסכמה או להרשאה מטעם התובעת. לא הובאה ראייה לכך שהתובעת ויתרה על העסקאות בתחום הכפפות או ביקשה להפנות את העסקה לספק חלופי. משכך, הפניה זו של הזדמנות עסקית, מהווה הפרה נוספת של חוזה ההעסקה של אבי וכן חובת תום הלב והנאמנות המוטלת עליו המצדיקה מתן פיצוי ללא הוכחת נזק לתובעת, אשר יפורט בהמשך פסק הדין.
אוגוסטה ויקטוריה
- גם בעניין זה אבי מודה כי העביר את הזמנת הכפפות לידי איריס שיווק, תוך שטען כי צפריר הורה על הפניית לקוחות לספקים אחרים (ס' 72-71 לתצהיר אבי). לגישת אבי שווי העסקה היה על סך 41,000 ₪ בלבד (ס' 72 לתצהיר אבי) – טענה שאין לה תימוכין במסמכים.
- לתצהירו של צפריר צורף עותק מהצעת הרכישה מיום 11.3.21, על סך כולל של 493,381.98 ₪ (נספח 18 לתצהיר צפריר). לא צורפה הזמנת הרכש הסופית שאושרה, ונציגת המרכז הרפואי לא התייצבה לעדות. גם אם היקף העסקה הסופי אינו ידוע, ברור כי אבי העביר את ההתקשרות לידי איריס שיווק - בניגוד להוראות חוזה ההעסקה וחובת תום הלב והנאמנות. בדומה לדרך ההתנהלות ביחס לעסקאות הקודמות, אבי הפנה את העסקה ישירות לאיריס שיווק ללא ידיעת או הסכמת התובעת לדבר.
עסקת הדסה
- נקדים ונאמר, כי עולה מחומר הראיות שהדסה לא הכניסו את איריס שיווק בתור ספק במקום התובעת בכל הנוגע לאספקת הכפפות (ר' עדות גיא, עמ' 4 לפרוטוקול מיום 6.5.24, ש' 38-37, עמ' 5, ש' 4-3, עמ' 6, ש' 22-18, עמ' 10, ש' 32-31). לטענת אבי הדסה סירבו לכך (ס' 62 לתצהיר אבי) לפיכך, התובעת לא זכאית לסעד בגין עסקה שלא התממשה הלכה למעשה. אם כן, יש לבחון את דרישת התובעת לפיצוי בשל התחייבות אישית של אבי לפיצוי התובעת, כפי שיתואר להלן וכן לשאלה האם אבי הפר את הסכם העסקתו בשל פעולותיו.
- עוד נבהיר, כי רב הנסתר על הגלוי, ודומה כי התמונה במלואה לא נפרסה בפנינו וקשה להעריך אילו מהפעולות היו על דעתו של צפריר בעניין עסקת הדסה, אם לאו. בהינתן מצב דברים זה, ניגש עתה לבחינת הטענות ביחס לעסקת הדסה.
- לטענת התובעת, במהלך חודש 4/21 התברר לה כי אבי התחייב בשמה למכירות כפפות שיובאו מהמזרח הרחוק תוך מספר שבועות ובמחיר נמוך ביותר, על בסיס מצג של איריס שיווק, אך אבי לא עמד בהתחייבות זו. לאחר דין ודברים בין התובעת לבין בית חולים הדסה, אבי התחייב כי יישא בכל נזק שיגרם לתובעת, לאחר שבא כוחה יפעל להקטנתו.
- ביום 2.8.20 אבי שלח לגיא הצעת מחיר לאספקת כפפות (מוצג ת/5). ביום 23.8.20 אבי עדכן את גיא כי עקב בעיה במפעל, חל עיכוב במסירת הכפפות לבית החולים. עוד ציין אבי כי "חתמנו על חוזה חדש עם מפעל כפפות שונה ובדעתנו לספק את הכפפות נשוא ההזמנה עד 30-09-2020" וכן "כאשר הכפפות יגיעו אנו "נסגור חשבון" בין אם בדרך של זיכוי או לקיחת ציוד חזרה כפי שסיכמנו ביננו" (מוצג ת'3). בהמשך ציין כי "אני מבקש לשלם לנו את החשבוניות שבנדון ואנו נתנהל לגבי המשלוח הגדול כאשר יהיה סופית בדרכו לארץ בכל מקרה הדסה לא תנזק." גיא השיב כי הדבר מקובל עליו בתנאי שהסחורה אכן תסופק עד למועד הנקוב (מוצג ת/4). אם כן, מובן כי הייתה התחייבות מפורשת למועד אספקה שניתנה על ידי אבי.
- בהמשך, ביום 2.2.21, אבי כותב במייל לגיא, בין היתר, כי רכש 14,000 יחידות של כפפות באופן פרטי. עוד ציין אבי כי הוא מצרף את העתק ההזמנה החתומה, כדי שיוכלו להיווכח בזמני האספקה, וכי ההזמנה חתומה על ידי איריס שיווק. כמו כן, צירף הוא את העתק מכתב האשראי שהוצא לטובת המפעל. בסיפא של המייל מציין אבי כי "אשמח לחתום עצמאית על הסכם מולכם ככל שיידרש" ו"אשמח לשחרור הכספים של איי.טי." (נספח 23 לתצהיר צפריר).
- אבי מצהיר בעניין זה כי צפריר הבין שאינו יכול לממן את העסקה ודרש מהדסה מכתב אשראי בגובה ההזמנה (ס' 58 לתצהיר אבי). עוד מצהיר אבי כי כאשר צפריר נסוג מהתחייבותו הדסה בחרו לנקוט בסנקציה כספית בדמות אי תשלום החשבונית האחרונה של אותה הזמנה שיצאה אליהם ולכן התפתח סכסוך משפטי (ס' 62.3 לתצהיר אבי).
- אבי מוסיף ומצהיר כי הוא ניסה להכניס את איריס בנעליה של התובעת על מנת לספק את הכפפות ולעצור את הסנקציה הכספית, אך הדסה סירבו לכך ודרשו פיצוי על הנזקים שנגרמו להם. עוד הצהיר אבי כי: "עשיתי מעשה חריג ולא מקובל, ונתתי לצפריר במאי 2021 התחייבות אישית כי ככל שיגרם לתובעת נזק כספי כלשהו, אני אשא בנזק. בדיעבד, זה היה מעשה שטותי מצידי, שכן כל ההתחייבויות שנתתי להדסה היו מטעמה של התובעת בידיעתו ובהסכמתו של צפריר ולא עשיתי שום פעולה על דעת עצמי." (ס' 62 לתצהיר אבי).
- ניתן להיווכח כי לכל הפחות, חלק מההתנהלות בעניין אספקת הכפפות נעשתה בידיעתו ובהסכמתו של צפריר וזאת על סמך הודעת מייל ששלח צפריר להדסה ביום 4.21 (נספח 10 לתצהיר צפריר). במייל זה פורס צפריר בהרחבה את השתלשלות האירועים, לרבות גילוי זיוף סחורה במפעל שממנו הוזמנה ההזמנה ואי‑אישור מכתב האשראי (LC) ובהתאם לכך עולה כי עמד בקשר ישיר עם הדסה וטיפל בסוגיה באופן פעיל. העובדה כי צפריר עצמו דיווח על הפרטים האמורים מחזקת את המסקנה שהצעדים המנויים בתכתובת המייל נעשו על דעתו. יחד עם זאת, לא הוכח כי כל הפעולות בהן נקט אבי נעשו באישורו.
- כך, בכל הנוגע ל"רכישה הפרטית" של אבי, מודה הוא בעדותו כי הרכישה הפרטית נעשתה בעקיפין מול החברה התאילנדית כנטען על ידי צפריר בתצהירו (ס' 65 לתצהיר צפריר), עת העיד כי "התוצרת, היא מתוצרת של אותה חברה, הרכש היה צריך להיות מאיריס, הקנייה..." (עמ' 60 לפרוטוקול מיום 12.5.24, ש' 39-15, עמ' 61 לפרוטוקול מיום 12.5.24, ש' 2-1). ולדבריו, רכש את הכפפות באופן פרטי מאיריס שיווק:
"עו"ד ברוטפלד: אנחנו אוהבים דיוקים. אני מפנה אותך לנספח 23 לתצהיר של צפריר, 2.2.2021, אני רואה שאתה כותב לו גיא שלום אני שמח לבשר כי בהתאם להסכם בינינו, אתמול רכשתי באופן פרטי 14,000 יחידות של כפפות ובלה בלה בלה, אני מצרף את עתקי ההזמנה, ההזמנה חתומה ע"י איריס שיווק בע"מ. עכשיו אני שואל אותך, כשאתה כותב להוא מהדסה קניתי באופן פרטי אבל כאילו ההזמנה טכנית חתומה בשם איריס שיווק, אתה מתכוון שאיריס שיווק קנתה בשבילך באופן פרטי או שאתה כאילו,