"עו"ד ברוטפלד: אתה לא יודע. תראה אני רוצה להפנות אותך לנספח 33 לתצהיר של צפריר. אני מראה לך, אתה שולח מייל ליעקב, קודם כל זה יעקב מואס אני מבין נכון?
העד, מר מצליח: כן.
עו"ד ברוטפלד: יפה. אני רואה שאתה כותב יש לשים לב כי עמלות של משה ושלנו, עכשיו, במייל כבר, אני שואל אותך, אם זה בהתנדבות איך יכול להיות שעמלות הם שלנו, שלך ושלו? הרי אם זה היה נכון מה שאתה אומר שאתה עבדת בהתנדבות, אז היית צריך לרשום העמלות של משה ושלך לא שלנו.
העד, מר מצליח: מדובר בניסוח לא מוצלח לא יותר מזה.
עו"ד ברוטפלד: ניסוח לא מוצלח. עכשיו, ניסוח לא מוצלח, אני מפנה אותך לעמוד האחרון בנספח הזה, יש פה טבלה שאתה פירטת בפני יעקב את איך תתחלק העסקה והעמלות של כולם. ואני מפנה אותך לכותרת לפני הסוף, כתוב עמלת יעקב פלוס אבי בדולרים, כתוב 165,500אלף דולר עמלת יעקב פלוס אבי,
העד, מר מצליח: כן.
עו"ד ברוטפלד: עכשיו אני שואל ,כשאתה כותב ש166,500 דולר עמלה, זה כתוב עמלת יעקב פלוס אבי זה גם טעות שכתוב עמלת יעקב פלוס אבי?
העד, מר מצליח: כן.
עו"ד ברוטפלד: זה טעות?
העד, מר מצליח: כן.
כב' הש' צדיק: אז למה כתוב עמלה לאבי?
העד, מר מצליח: כי טעיתי, טעיתי בניסוח, זה היה טעות נוסח, לא הייתה כוונה.
כב' הש' צדיק: זה ממש לנקוט בשם,
העד, מר מצליח: זה השם שלי, וטעיתי בנוסח, לא קיבלנו, גם העסקה הזאת גם ככה לא נעשתה, היא לא באה לפועל.
כב' הש' צדיק: אבל אם העסקה הזאת הייתה נעשית והייתם מקבלים אז זה היה הולך לאבי פלוס יעקוב, או למי? איפה הטעות?
העד, מר מצליח: זה היה אמור להיות יעקב פלוס איריס, אבל אני טעיתי ,לא היה, לא הייתה שום כוונה שם לקבל עמלה."
(עמ' 57 לפרוטוקול מיום 12.5.24, ש' 33-5, ההדגשות אינן במקור).
- אנו סבורים כי גרסתו המאוחרת של אבי במסגרת עדותו לפיה שימש כערב בלבד וכי "טעה בניסוח", פעם אחר פעם, אינה מתיישבת עם הגיונם של דברים ועם המסמכים האובייקטיבים שהוצגו. חתימתו על הסכם השותפות, הטבלה המפרטת "עמלת יעקב + אבי" בסך 166,500 דולרים, וכן המייל ששלח ליעקב בו הוא מציין את "את העמלות של משה ושלנו". רצף ה"טעויות" הנטענות אינו בגדר טעות "תמימה" אלא ניסיון מודע להרחיק ולמזער את חלקו. מדובר בגרסה מתפתלת, המשתנה בהתאם לצורך ואינה עומדת במבחן ההיגיון והשכל הישר לפיכך, איננו נותנים לגרסתו משקל ראייתי ומעדיפים את העולה מהמסמכים.
- יעקב אישר בעדותו כי התקיימה עסקה כאמור, וחזר על הטענה כי הפסיד כספים במסגרתה. לכשנשאל על מעורבות אבי בעסקה, עת הוא מועסק בחברה אחרת השיב בהתחמקות: "שאל אותו" וכן "מאיפה אני צריך להחליט בשבילו?" (עמ' 29 לפרוטוקול מיום 30.5.24, ש' 31-23).
- לראשונה בעדותו יעקב טען כי הסכם השותפות הוא מסמך מזויף (עמ' 29 לפרוטוקול מיום 30.5.24, ש' 33-26), טענה שאין לה כל תימוכין בתצהירו. ביחס למסמך העמלות, טען לראשונה שהוא לא מכיר את הדף ולא מכיר את האמור בו; עוד טען כי אין לו מושג מי זה משה, חרף חתימתו על הסכם שותפות עמו: ".. אין לי מושג. זה, אני חושב, אל תתפוס אותי במילה, שזה מישהו שהוא חבר של אבי." (עמ' 29 לפרוטוקול מיום 30.5.24, ש' 10-1, ש' 37-33). דפוס זה של התחמקויות וטענות חדשות סותר את כתובים ואינו תומך בגרסתו.
- אשר לטענת הזיוף שהעלה יעקב – נבהיר כי מדובר בטענה הטעונה פירוט ותימוכין. משלא נטענה בתצהירו והועלתה לראשונה בעדותו, וממילא אינה נתמכה בראשית ראייה (לרבות חוות דעת מומחה בנושא), הרי שאין לתת לה משקל לפיכך, טענת הזיוף נדחית.
- מהראיות שהובאו בפנינו עולה כי אבי ניהל, במקביל לעבודתו בתובעת, קשרים עסקיים משמעותיים עם יעקב, חברת איריס שיווק וצדדים שלישיים נוספים, לרבות התקשרויות עם החברה ההודית. גרסתו המאוחרת, שלפיה שימש כערב בלבד או כי מדובר בטעויות ניסוח, נמצאה בלתי מהימנה, אינה מתיישבת עם הראיות, ונועדה למזער את חלקו.
- אבי חתם על הסכם שותפות במסגרתו נקבעו עמלות עתידיות עבורו ועבור יעקב, ונשלחו מיילים וטבלאות העוסקות בחלוקת עמלות – כל אלו מעידים על מעורבת ישירה של אבי. מובן, כי כל עוד לא הוסכם אחרת על ידי התובעת, אבי היה צריך להקדיש את כל מרצו לטובת מקום העבודה. קידום עסקים אישיים על חשבון שעות העבודה, מהווה הפרה של חוזה העבודה שלו תוך חוסר תום לב והפרת חובת הנאמנות המצדיק מתן פיצוי ללא הוכחת נזק.
- יובהר, כי חובות אלו חלות אף מעבר לשעות העבודה. לפיכך, ניהול העסקים האישיים על ידי אבי, יצר ניגוד עניינים מובהק תוך פגיעה באינטרסים של התובעת. אבי לא שיתף את התובעת על פעילותו, ובפועל קידם עסק מקביל בתקופת הקורונה, כל זאת עת שימש כעובד שכיר בתובעת ובכך פעל בניגוד להתחייבויותיו החוזיות.
- לצד זאת, אנו סבורים כי אין לפסוק לתובעת פיצוי ממוני. שכן, מחוללי החמצן, מושא העסקה, אינם בתחום הפעילות של התובעת, ולא מדובר בתחרות ישירה בה. כמו כן לא הוכח ולא הובהר שיעורו של הנזק ,מכאן אין להידרש למתן פיצוי ממוני שעה שהמוצרים אינם קשורים לתחום העיסוק של התובעת.
עסקת קרמזון
- צפריר צירף הצעת מחיר למכירת כפפות המופנית לחברת קרמזון, הנושאת נייר מכתבים של איריס שיווק, ובה אבי מזוהה כמנהל מכירות. ההצעה מתוארכת ליום 12.4.21 ועומדת על 100,800,000 דולרים (נספח 39 לתצהיר צפריר). על אף היקפה החריג של ההצעה, אבי טען כי חלקו הוגבל לסיוע אדמיניסטרטיבי בלבד ליעקב ולאיריס כהכרת תודה. עוד צוין כי למיטב ידיעתו העסקה לא יצאה לפועל (ס' 81-80 לתצהיר אבי). אם כן אבי מודה בתצהירו במעורבות בעסקה, ולא הכחיש שהוציא את ההצעה וכן כי זוהה בה כמנהל מכירות מטעם איריס שיווק.
- חרף המנוי בתצהירו של אבי בנוגע לעסקה זו, יעקב טוען בתצהירו כי קרמזון כלל אינה מוכרת לו, וכי המסמך "נראה לי מזויף." (ס' 26.11 לתצהיר יעקב). בהיעדר כל תימוכין לטענת הזיוף, מדובר בהכחשה כללית שאינה מערערת את הראיות, ויש להעדיף את גרסתו של אבי הקושר עצמו למסמכים.
- עדותו של אבי בנושא הייתה מתחמקת, במטרה להרחיק עצמו מהפעילות המתוארת; מחד טען כי "ברור שזאת לא עסקה קטנה", ומאידך הוסיף כי זו הצעת מחיר זה אפילו לא עסקה." (עמ' 55 לפרוטוקול מיום 12.5.24, ש' 32-29). אולם, על אף ניסיונות ההתרחקות, הודה בפני בית הדין כי ראה את המסמך (עמ' 55 לפרוטוקול, ש' 15-12) ואף ציין בתצהירו כי פעל בנושא כדי לעזור ליעקב ולגמול לו על כך שהציל את התובעת. כך או כך, עולה כי אבי פעל לקידום עסקים פרטיים אלו של איריס שיווק, בניגוד להתחייבויות מפורשות שלו בהסכם העבודה עם התובעת בכל הנוגע לניגוד עניינים וכן עבודה עבור גורמים שלישיים.
- עדותו של יעקב בנושא הייתה לא מהימנה, מחד גיסא, הכחיש הוא כי קרמזון הייתה לקוחה של איריס שיווק, ומאידך גיסא, ציין כי ייתכן והציע לה את ההצעה המצורפת. כך עלה מעדותו:
"העד, מר מואס: היא לא מופיעה ברשימת הלקוחות שלי, אם זה מה שאתה רוצה לשמוע ממני, היא לא מופיעה ברשימת לקוחות שלי ושיווק. זה בסדר?