תביעתו של אבי -השכר הקובע
- לטענת אבי, בהתחשב בתקופת העסקתו בחברה הוא זכאי לתשלום בסך 141,507 ₪ בגין רכיב זה (18,008 ₪ X858 שנות העסקה) וזאת מששכרו מורכב מהרכיבים הבאים: שכר יסוד בסך 8,000 ₪, תשלום בונוס קבוע בסך 1,000 ₪ אשר נטען כי שולם לאחר שאבי ביקש העלאה בשכר, עמלת מכירה מכלל מכירות החברה (0.8%); עמלת מכירה ממכירות אישיות (1.2%); ועמלה משתנה שאבי מכנה "בונוס קורונה".
- בתצהירו אבי מפרט כי היה זכאי ל-3% עמלות מהמכירות בנוסף למשכורת הבסיס (ס' 66 לתצהיר אבי), בעוד בפרק הסעדים הוא מונה עמלה מכלל מכירות החברה (0.8%), עמלת מכירה אישית (1.2%) וכן "בונוס קורונה" (ס' 94 לתצהיר אבי). בעדותו אבי ציין כי האחוז הנוסף אליו הוא מתייחס בסעיף 6 הוא אותו "בונוס קורונה" (עמ' 45 לפרוטוקול מיום 12.5.24, ש' 29).
- למרות שאין לרכיב זה זכר בתצהירו של אבי הוא טוען לראשונה כי ההסדר המיטיב לעומת ההסכם סוכם בין הצדדים החל בשנת 2018 ולדבריו "אם הזכרון שלי לא מטעה אותי." וכן כי צפריר לא הוציא על כך נספח מסודר (עמ' 46 לפרוטוקול מיום 12.5.24, ש' 17, ש' 21).
- מנגד, לטענת הנתבעים שכנגד "לנוכח מעשי ומחדלי התובעים שכנגד, לא מגיע להם ולו שקל כפיצויי פיטורין וכל סכום נוסף שהגיע להם פורט בנספח 2 לכתב הגנה זה." מעבר לכך, הנתבעים שכנגד לא כללו התייחסות בנוגע לטענות התובעים שכנגד באשר להכללת העמלות או בונוס כחלק משכרו לצורך חישוב זכאותו.
המסגרת הנורמטיבית
- על פי צו ההרחבה לפנסיה חובה, השכר המבוטח של העובד לצורך ביצוע ההפרשות הוא שכר העובד ורכיביו כמשמעתם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 ובתקנות שהותקנו על פיו. על פי תקנה 1(ג) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ג-1964, פיצויי פיטורים יחושבו לפי "שכר העבודה הרגיל ללא תוספות".
- סעיף 6(ג) לצו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיית חובה קובע חובת הפרשה על השכר המשולם לעובד, או השכר הממוצע במשק - הנמוך מבין השניים.
- לעניין ההבחנה בין "תוספת" לבין "שכר העבודה הרגיל נקבע כי "סיווגו של תשלום לא ייעשה על פי הכינוי שנתנו לו הצדדים אלא על פי מהותו, כאשר תשלום הניתן לעובד בלא כל תנאי נוסף מעבר לעבודתו הרגילה, אין לראותו כתוספת אלא כחלק מהמשכורת עצמה (ערעור עבודה 33793-12-16 אביטל - באג מולטיסיסטם [פורסם בנבו] (6.12.20); ערעור עבודה 55550-09-14 בן אלי - קומבה [פורסם בנבו] (24.9.17)). בכל הנוגע לעמלות מכירה, הרי שעל פי הפסיקה ככל שאלה אינן מותנות בתנאי כלשהו, ובכלל זה תנאי של עמידה ביעדים, יחשבו הן לחלק מהשכר הרגיל לצורך חישוב פיצויי פיטורים, ומכאן שאף לצורך ביצוע ההפרשות לפנסיה (ערעור עבודה 76/06 גימלשטיין - יזמקו [פורסם בנבו].
- נטל השכנוע כי תשלום מסוים המכונה "תוספת" מהווה חלק אינטגרלי של שכר העבודה מוטל על העובד הטוען לכך [דיון בית דין ארצי לעבודה מא/78 -3 אמנון ברזילי נ' אלבני ישראל פריט, [פורסם בנבו] פד"ע יג 21; עע 300327/98 אטקה בערעור מיסים נ' דוד רטר [פורסם בנבו] פד"ע לט 49)]. המבחן בסוגיה זו הוא, האם התשלום היה פיקציה ושולם עבור עבודתו הרגילה של העובד או לאו [ערעור עבודה 300370/97 אברהם זבדי נ' איי.די.אי טכנולוגיות בע"מ, (12.2001)].
מן הכלל אל הפרט
- הסכם ההעסקה של אבי מורה כדלקמן (נספח א' להסכם ההעסקה, נספח 2 לתצהיר צפריר):
"6. שכר בסיס חודשי לעבודה במשרה מלאה כפי שהוגדרה בהסכם העבודה יהיה 8000 ₪ ברוטו, שישמש גם כבסיס בלבדי לצורך חישוב פנסיה ופיטורין.
- עמלות ובונוסים:
- בונוס חודשי: מדיי חודש ישולם לעובד סך של 0.8% ממחזור מכירות מוצרי השיקום והרפואה הכולל של החברה (בניכוי המע"מ, ופעולות חשבוניות שאינן בתחום העיסוק המוגדר להלן).
- במקרה ויתרחשו עסקאות בשיעורי רווח נמוכים משמעותית משיעורי הרווח הגולמי הנהוגים בחברה, רשאית החברה להחריג מכירות אלו מ"מנספח שכר" זה על כל המשתמע מהחרגה שכזו.
- הבונוס החודשי יחושב בהתאמה לחודש בו נתקבל התשלום והופקה קבלה בגינו, עסקות שלא התקיימו התנאים הנ"ל לא יחושבו כמכירה לעניין הבונוס החודשי.
...
- מכירות הנובעות מפעילות מסחרית אחרת שתבצע החברה, שלא בתחום הציוד הרפואי - שיקומי לא יכללו בחישובים שפורטו למעלה.
...
- מטרת הסכם זה הינה להעניק לעובד שכר המבוסס על הצלחתו ותרומתו למכירות החברה, במקרה והחברה תרחיב את תחומי העיסוק שלה, כמו גם את סל המוצרים שלה יתכנו שינויים במבנה השכר שישקפו את השינויים הנדרשים."
- עיון בהסכם ההעסקה של אבי מלמד כי תשלום ה"בונוס" הוא חודשי ומהווה 0.8% ממחזור מכירות מוצרי השיקום והרפואה הכולל של איי.טי. הגם שהחברה מציינת כי החברה רשאית להחריג עסקאות "בשיעורי רווח נמוכים משמעותית" היא לא מבארת קריטריונים ברורים לתשלום הבונוסים וכן לשיעורם. לא די בהוראה זו של איי.טי על מנת ללמד על תוספת מותנית - שעה שזו כלל לא הובהרה בהסכם בין הצדדים.
- צפריר לא טורח להתייחס לכך בתצהירו וכן אינו מציין דבר בנוגע להתקיימותם של יעדים או קריטריונים לתשלומים הללו. יתר על כן, הנתבעים שכנגד לא הציגו תכנית סדורה המפרטת את אופן ביצוע התשלומים. הנתבעים שכנגד לא פירטו ולו דוגמה אחת ובלבדית לאופן ביצוע התשלומים. אם כן, איי.טי לא מסרה כל מידע בעניין חישוב העמלות והבונוסים והכיצד חושבו הם בזמן אמת. ערים אנו לטענת הנתבעים שכנגד כי אבי היה אחראי על חישוב כלל הבונוסים לעובדים ועל פיו תחשיביו שולם הסכום, אולם בכך אין כדי לאיין את חובת המעסיקה לבאר כיצד חושבו ושלומו רכיבים אלו אשר כונו בתלושי השכר כ"בונוס" או עמלת מכירות.
- לאור האמור, מסקנתנו היא כי מקום בו תלושי השכר כוללים רכיב בגין עמלת מכירות ורכיב קבוע שאינו משתנה ואף רכיב שכותרות "בונוס קורונה" ללא כל הסבר כיצד ואיך חושב הוא על ידי הנתבעים שכנגד, דין הטענה כי יש לראות ברכיב זה כחלק משכר התובע להתקבל.
- משעה שאבי הרים את הנטל להוכיח כי העמלות והבונוסים מהווים חלק משכרו לצורך חישוב זכאותו , ובהעדר תחשיבי נגדי מטעם הנתבעים אנו מקבלים את התחשיב בעניין שכרו ובהתאם לכך יש לראות בסך של 18,008 ₪ כשכרו הקובע.
- אשר למועד סיום ההעסקה - נציין כי ביחס למועד סיום העבודה אנו סבורים כי דין טענת התובעת בעניין זה על פיה אבי סיים עבודתו ביום 29.6.2021 להידחות. עיון במכתב ההתפטרות מטעם אבי מעלה כי החל מיום 1.7.201 בקש לפרוש מעבודתו ואין כל אינדיקציה כי סיים עבודתו ביום 29.6.21 כטענת התובעת ולא ביום 30.6.2021 כטענתו. העובדה כי ביום 30.6.2021 בשעות הערב אבי כתב לצפריר על אודות הניסיון לפרוץ למכשיר שהיה בשימושו דווקא מחזקת טענה זו, שכן הדעת נותנת כי ביום האחרון לעבודה מסר את המכשיר לנתבעת שכנגד. כמו כן, טענת הנתבעים שכנגד על פיה במכתב ב"כ התובעים שכנגד מיום 10.8.2021 נרשם כי אבי סיים עבודתו ביום 29.6.2021 , היא לבדה אינה מספקת הסבר מדוע יש לגרוס כי אבי סיים עבדותו במועד זה ולא ביום שקדם ליום 1.7.2021 כפי שנכתב במכתב ההתפטרות.
הפרשי הפקדות בגין רכיב הגמל ופיצוי פיטורים
- משעה שקבענו כי שכר הבסיס גבוהה משמעותית מהשכר על פיו היה על התובעת לערוך את תחשיביה ביחס לזכויות הנובעות ממשפט העבודה, ברי כי התובע זכאי להפרשי הפקדות בגין רכיב הגמל. יובהר כי בהעדר תחשיב נגדי מטעם הנתבעות שכנגד ומשנדחתה טענת הנתבעות שכנגד על פיה אין לראות בעמלות המכירה ובבונוס הקבוע כחלק משכר התובע, דין התביעה בגין רכיב זה להתקבל. לא נעלמה מעיינינו העובדה כי ביחס למספר שנים נערך התחשיב על בסיס אומדנה אולם, משהנתבעת לא הציגה זבר בעניין זכאות התובע להפרשי הפקדות לגמל ככל שתתקבל טענתו לעניין בסיס השכר הקובע, תישא הנתבעת בסך של 18,614 ₪ בגין רכיב זה.
- אשר להפקדות בגין פיצוי פיטורים - יובהר כי אין חלוק כי אבי התפטר מעבודתו ותקופת עבודתו באה לקיצה לאחר מתן ימי הודעה מוקדמת על ידו על כן, אינו זכאי לפיצוי הפיטורים הנתבעים על ידו.
- אין חולק כי אלמלא טענת התובעת לשלילת הכספים הצבורים ברכיב בפיצוי הפיטורים לאור התנהלות התובע, היה זכאי הוא לכלל הכספים הצבורים בקופה בגין רכיב פיצוי פיטורים וכן להשלמה על בסיס השכר הקובע אשר כאמור גבוהה בכ- 10,000 ₪ משכר היסוד אשר הובא בחשבון על ידי הנתבעת שכנגד לצורך חישוב הזכאות להפקדות פנסיוניות.
- השאלה האם יש לשלול פיצוי פיטורים ( ובהתאמה לעניינינו הפקדות לרכיב זה) נבחנה בעניין ערעור עבודה 659/08טוליפ תעשיות הנדסה בערעור מיסים - אלכסנדר פסחוביף [פורסם בנבו] (20.12.2009) וכך נפסק:
"ככלל, הפיטורים עצמם הם עונש לעובד גם אם שולמו לו פיצויי פיטורים. על כן, שלילת פיצויי פיטורים ושלילת הודעה מוקדמת ייעשו במשורה ו"במקרים הקיצוניים ביותר" כ"גבול עליון לסמכות הענישה"...שלילת פיצויי פיטורים ושיעורה מסורה "בראש ובראשונה למעסיק אשר ראוי לו לשקול את מידתיות הפעלת הסנקציה וכמובן מסור הדבר לבית הדין המעביר ביקורת על החלטות המעסיק"... כאשר מועלית על ידי המעסיק טענה בדברשלילת פיצויי פיטורים מן העובד, או הפחתתם, יקח בית הדין בחשבון שיקוליו את מכלול נסיבות יחסי העבודה בין הצדדים, ולא רק את מעשיו של העובד, אשר לטענת מעסיקו מהווים עילה לשלילת פיצויי הפיטורים...."
- כעולה מהוראת סעיף 17 לחוק פיצוי פיטורים, תשכ"ג- 1963, חלות הוראות תקנון העבודה שבין התאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות הכללית בעת הפעלת שיקול דעתו בעת שלילת פיצויי פיטורים.
- לאחר ששמענו את כלל העדויות ובחנו את מארג הראיות כפי שנקבע בפרק הדן בהתנהלותו של אבי במסגרתו קבענו כי הפר הוא ביודעין את חובת תום הלב והאמון החלה עליו מתוקף יחסי העבודה בכלל והסכם העבודה בפרט; משהובאה בחשבון העובדה כי לא הוכח כי הפיק תועלת כספית או אחרת מהתנהלותו ולא הוכח כי גרם בפועל נזק ממוני לחברה; משלא הוכח כי גזל סודות מסחריים או התעשר שלא כדין; משעה שהתנהלותו ארעה רק לאחר פרוץ מגפת הקורונה וכשנה טרם סיום עבודתו ולא בשנים הרבות שקדמו לה בהן עבד בשורות התובעת, שוכנענו כי אין לשלול את מלוא הכספים להם זכאי אבי ברכיב פיצוי הפיטורים.
- בהתאם לכך, אנו קובעים כי יש לשלול את הפרשי פיצוי הפיטורים שטרם הופקדו בקופות ( 10,000 ₪ לחודש במכפלת תקופת העבודה ושיעור ההפקדה) אשר עומד על כ-60% מסך ההפקדות בגין רכיב זה וזאת כאמור לאור הפרת המשמעת והמעילה באמון המוגבר בו מחויב הוא כלפי החברה. לפיכך, ישוחררו לטובת אבי הסכומים הצבורים בקופת הפיצויים בלבד, ללא זכאות להשלמת הפרשי הפקדות לפיצוי פיטורים בהתאם לשכרו כפי נשקבע על ידינו.
- עם מתן פסק הדין, תורה התובעת על שחרור את הכספים הצבורים בקופות, על חשבון רכיבי הגמל והפיצויים.
הפרשי עמלות ובונוסים
- לטענת התובעים שכנגד, הנתבעים שכנגד חבים לאבי תשלום בגין הפרשי עמלות וכן בונוסים בסך 14,197 ₪, בתוספת פיצויי הלנת שכר. אבי צירף תחשיב לתצהירו (א/34 לתצהיר אבי). לטענת התובעת אבי הוא שערך את חישובי העמלות עבור כלל העובדים ולעצמן על כן יש לדחות טענותיו בעניין זה.
- כעולה מעדותו של אבי, הוא שביצע את חישובי העמלות והבונוסים שלו וכן של עובדים אחרים בחברה (עמ' 44 לפרוטוקול מיום 12.5.24, ש' 33-32). עוד ציין אבי כי יש בידו את טבלאות האקסל לפיהן חישב העמלות, כך עלה מעדותו:
"העד, מר מצליח: אני הייתי עושה את החשבון הזה בעצמי זאת אומרת אני הייתי מגיש לצפריר לאישור את זה מה אני מכרתי.