צו למתן חשבונות
- התובעת עותרת בכתב התביעה לצו למתן חשבונות של כל ההתקשרויות של איריס שיווק ואו סקיי או אבי עם גופים או חברות וכן במסגרת מכרזים בתחום הרפואי בתקופת עבודתם של אבי ואמיר אצל התובעת וכן שלושה חודשים לאחר מכן. בנוסף, מבקשת התובעת צו למתן חשבונות של כל הכספים שהעבירו איריס שיווק לאבי א/או לאמיר ו/או לסקיי החל מיום 1.1.20 ועד ליום 30.9.20 או עד למועד הגשת התביעה או כל מועד אחר שבית הדין יסבור כי הוא המועד הראוי לכך.
- לאחר בחינת טענות התובעת וחומרי התיק, לא מצאנו מקום להיעתר לבקשתה הכוללנית והרחבה של התובעת. בהתאם לפסיקה, תובענה למתן חשבונות מתנהלת בשני שלבים, כדלקמן:
"כדי שהתובע מתן חשבונות יזכה בצו בשלב הראשון, עליו להוכיח קיומם של שני תנאים: ראשית, עליו להראות קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות (ראו רע"א 5064/90 סאסי נ' יקבי ארזה ת.ר.ז. בע"מ [2], בעמ' 132). שנית עליו להוכיח – ולו לכאורה – כי קמה לו "זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות..." (ע"א 4724/90 א.ש.ת. כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ [3], בעמ' 584). אם התקיימו תנאים אלו, ובהיעדר סיבה אחרת המצדיקה הימנעות ממתן החשבונות – כגון חיסיון או היעדר הצורך בחשבונות לצורך הבירור הכספי – ייתן בית-המשפט צו למתן חשבונות".
[ר' ע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, פ"ד נא (4) 337, 345 (להלן: "עניין מועצת הפירות")].
- במקרה דנן, ניתן להיווכח כי התובעת הניחה בקשה רחבה וכללית, מבלי להתייחס כלל לדרישות הפסיקה בנוגע לקיום התנאים הנדרשים מכוח הפסיקה.
אשר לאיריס שיווק ולחברת סקיי, ממילא אין בין החברה לבינם מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה מתן חשבונות. אין בין השתיים יחסי שליחות, הרשאה, שותפות או נאמנות כמתואר בעניין מועצת הפירות.
אשר לאבי ואמיר, לא הוכח במקרה דנן כי הם ביצעו את אחת מן העוולות המנויות בחוק עוולות מסחריות, ולכן בקשת התובעת לצו מתן חשבונות בהתאם למנוי בתקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש"ס-1999, נדחית בזאת. בנוסף, נציין כי אין כל ראייה כי חברת סקיי הוקמה במטרה לקבל תמורות של כספים אותם "אגרו" אבי ואמיר בתקופת עבודתם בנתבעת. טענה זו שהועלתה על ידי הנתבעת בסיכומיה (סעיף 67 ואילך) מהווה הרחבת חזית , נטענה בעלמא ללא כל תימוכין להוכחתה הטענה על כן , אין מקום לדון בי וודאי אין לקבלה.
- לאור כל האמור לעיל, תביעת התובעת לקבלת צו למתן חשבונות של איריס או סקיי עם גופים שונים בתקופת עבודת הנתבעים וכן צו למתן חשבונות שהעבירה איריס שיווק לנתבעים, נדחית מהטעמים המנויים לעיל.
השבת כספים מחשבונו של אבי
- בפתח הדיון בפרק זה נציין כי טענות בנושא עשיית עושר שלא כדין וחיוב אבי בהשבת כספים שנמצאו בחשבונו בסך של 159,000 ₪ כלל אינם נזכרים בכתב התביעה המתוקן מיום 20.4.2023. עם זאת מצאנו להבהיר כי משלא הוכח כי הנתבעים התעשרו שלא כדין שכן לא הוכחו יסודות העבירה המורכבים משלושה: התעשרות, קשר סיבתי, שלא על פי זכות שבדין, טענות התובעת בעניין התעשרות הנתבעים שלא כדין, דינן להידחות.
- מעבר לדרוש יצוין כי כפי שיפורט להלן אין כל תימוכין לטענה בדבר הסכום בו נקבה התובעת כי נמצא בחשבון הבנק של התובע. הטענה נטענה בעלמא במסגרת סיכומי התובעת ודי בכך כדי לדחותה. יצוין כי במוקד עומדת הטענה כי התובעת קבלה את המסמכים בנוגע לחשבון הבנק של התובע שלא כדין , תוך פריצה לחשבונו וללא הסכמתו. נושא זה ידון בפרק הרלוונטי בתביעתו של אבי כנגד התובעת.
- לטענת התובעת, בהתאם למנוי בפירוט חשבון הבנק של אבי, ניתן ללמוד כי הוא קיבל כספים בזמן עבודתו מיעקב כעמלות כשוחד, אותם העביר לביתו החיילת על מנת לכסות מעשיו ומעלליו כנטען. עוד הוסיפה התובעת כי כך הלכה למעשה תכנן אבי לגנוב את לקוחות התובעת ולהעבירם לידי איריס שיווק ולסקיי שהוא תכנן לפתוח "כאשר תושלם מלאכת גניבת הלקוחות." התובעת טוענת כי בין השנים 2019 ו-2020 אבי קיבל תשלומים מצטברים בסך של 159,000 ₪ מלקוחות שונים, שאותם עליו להשיב ולהעביר לתובעת.
- מנגד, הנתבעים מציינים כי יעקב או איריס שיווק מעולם לא שילמו לאבי עמלות או כל תשלום אחר כדי שהתובעת תרכוש מאיריס סחורות ומוצרים, וכן אבי מעולם לא העביר כספים באמצעות ביתו החיילת , לא קיבל תשלום חודשי של אלפי שקלים מאיריס שיווק ולא העביר כספים לסקיי.
- עוד נטען, כי אבי לא קיבל תשלומים מלקוחות ומקורות שונים, לא בסכומים מצטברים של 159,000 ₪, ולא בכל סכום אחר. נטען כי התובעת פרצה לחשבון הבנק שלו וכעת טוענת כי מדובר בכספים שהוא קיבל, כאשר מקור הכספים במשכורת של אשתו המופקדת בחשבון המשותף של בני הזוג.
- הנתבעים מבהירים כי יעקב העניק לאבי שתי הלוואות אישיות בסך 18,000 ₪. הלוואות אשר הוחזרו ליעקב ביום 21.3.22. לדברי הנתבעים, ההלוואות הועברו מחשבונו האישי של יעקב לחשבון המשותף של בני הזוג באופן הבא: סך של 10,000 ₪ ביום 11.8.20 וסכום נוסף בסך 8,000 ₪ ביום 9.10.20.
- עיון בתדפיסים מלמד כי הגם שהתאריכים בהם התבצעו ההעברות הינם שונים מאלו המנויים בטענות הנתבעים (ההעברה בסך 10,000 ₪ בוצעה ביום 12.7.20, וההעברה על סך 8,000 ₪ בוצעה ביום 9.9.20), אין תשלומים שהועברו מעבר לכך, והטענה כי מדובר בהלוואות בלבד לא נסתרה.
- יתר על כן, הטענה כי אבי מעולם לא העביר כספים באמצעות ביתו החיילת גם היא לא נסתרה על ידי התובעת. בעדותו אבי ציין כי: " נועם היא צוללנית עומק, היא עבדה באותה תקופה, והיא הרוויחה סכום באישור הצבא אגב, סכומים. והיא העבירה לאימא שלה על מנת שתסגור לה אותם בחסכונות, אגב ביררתי את זה לאחרונה." (עמ' 85 לפרוטוקול מיום 12.5.24, ש' 31-28).
- בסיכומיה התובעת מצביעה בין היתר על תשלומים שהועברו מחברות אשראי אשר זיכו בחשבונו. עם זאת, אין במקור הפקדה זה כדי לקבוע מניה ובניה כי מדובר בכספים אסורים. בנוסף, בעדותו אבי ציין כי הסכומים הללו הינם הלוואות שנטל (עמ' 70 לפרוטוקול מיום 12.5.24, ש' 24-19). העובדה שטרם הוצג פירעון כנגד אותם סכומים לא שוללת את האפשרות שמועד הפירעון טרם הגיע או שההחזרים מבוצעים במנגנון אחר. בנסיבות אלו אין להסיק מסקנה מביצוען של ההפקדות מחברות האשראי בלבד.
- לנוכח הדברים האמורים, תביעת התובעת להשבת כספים אלו, נדחית.
קיזוז תשלומים ופיצויי פיטורים
- התובעת מבקשת לשלול מאבי ואמיר את התשלומים המנויים בתלוש השכר האחרון מחודש 7/21 (8,053 ₪ לאבי ו-1,543 ₪ לאמיר) וכן לשלול מהם את כל כספי פיצויי הפיטורים שהופקדו עבורם בקופות. התובעת עותרת לחילוט או קיזוז הסכומים לטובתה.
שלילת פיצויי פיטורים, מלאה או חלקית מוסדרת בסעיפים 16 ו- 17 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. בהתאם לפסיקה, על מעסיק המפטר עובד ומבקש להוכיח התקיימות נסיבות המצדיקות שלילת פיצויים או הפחתתם להראות, כי עילת השלילה הייתה קיימת עוד במועד הפיטורים והיוותה מניע לפיטורים (דב"ע לג/3-2 חיים זילבר – גלוביס בע"מ, פד"ע ד 153).