(עניין צ'ק פוינט).
- במסגרת תביעתה טוענת התובעת בין היתר, כי אבי פעל מאחורי גבה ובמקביל לעבודתו עבור התובעת פעל כדי "לשאוב" את המידע הסודי שבידיעתו כמנהל בכיר בתובעת וכעובד המצוי בקשר עם לקוחות התובעת, כדי להעביר את המידע הסודי לאיריס שיווק, על מנת שיחד "ינכסו את כל העסקאות ו/או הלקוחות הללו לעצמם במקום להעבירם דרך ובאמצעות התובעת..".(סעיף 76 לכתב התביעה המתוקן).
- עוד טוענת התובעת כי אבי ואמיר, במסגרת תפקידם כמנהלי וסוכני מכירות בכירים בתובעת וכמי שהיו בקשר בלעדי עם לקוחות התובעת, קיבלו מידע שהקנה לתובעת ולהם יתרון מסחרי על כל ספק או גוף אחר בשוק. נטען, כי המידע הסודי נבע מהקשר החם שהתקיים בין התובעת לבין המנהלים הבכירים אצל לקוחות התובעת שאבי ואמיר נחשפו להם במסגרת תפקידם עבור ובשם התובעת. מדובר במידע אשר לא היה נגיש; הקשר ללקוחות התובעת הושג על ידה לאחר שנים רבות של מאמץ והשקעה, עת הוא לא היה נגיש לציבור; אבי ואמיר ביקשו להעביר את המידע הסודי לאיריס שיווק ו/או ליעקב כדי שהם ייהנו ממידע זה, על חשבון התובעת וללא כל מאמץ מצדם.
- לגישת התובעת אבי ואמיר העמידו עצם במצב של ניגוד עניינים בין חובת הנאמנות לתובעת לבין רצונם ליהנות ולנכס לעצמם את כל או רוב לקוחות התובעת בתחום מוצרי הקורונה ואת העסקאות עם לקוחות אלו. לדבריה, הם עשו זאת על ידי שימוש ציני וחמור במידע סודי שהובא לידיעתם בדבר צרכי לקוחות התובעת והמחירים שהם מוכנים לשלם עבור מוצרים, והעמידו עצמם בניגוד עניינים עם תפקידם וחובת הנאמנות ותום הלב בכך שהתקשרו בעסקאות או מנעו מהתובעת עסקאות שהם עצמם ביצעו דרך ובאמצעות איריס שיווק.
- מנגד, לטענת הנתבעים, איריס שיווק ויעקב הצילו את התובעת בתקופת הקורונה והביאו לה רווחי עתק, כל זאת עד שצפריר החליט כי אינו מעוניין להתעסק עוד בציוד מיגון (כפפות), ובהתאם להחלטתו כאמור, התובעת הפסיקה לטפל בהצעות לציוד מסוג זה. עוד נטען, כי אבי ואמיר לא העבירו מידע סודי כלשהו של התובעת לאיריס שיווק וליעקב, שכן התובעת מעולם לא עסקה בציוד מיגון (כפפות). כמו כן, נטען כי הם לא ניכסו עסקאות של התובעת לאיריס שיווק.
- עיון במסמכי התיק מלמד כי התובעת לא הצביעה על סוד מסחרי הראוי להגנה והסתפקה באמירות כלליות שאינן מפרטות את מהות הסוד המסחרי שהועבר כנטען. לא הונחה תשתית ראייתית המצביעה על הרשאה ייחודית שניתנה לאבי או לאמיר למידע המצוי בליבת הפעילות של התובעת – לרבות שיטות עבודה, תובנות עסקיות, מחירים ייחודיים או תנאי תשלום ייחודיים ללקוחות התובעת. לא הוכח אם כן כי למידע שהיה ברשותם היה ערך ממשי כנדרש על פי הדין וההלכה הפסוקה. התובעת בחרה שלא להגיש נתונים אשר היוו סוד מסחרי לשיטתה, ולו במעטפה סגורה לעיני בית הדין בלבד. הטענות הכלליות שהעלתה התובעת אינן מפורטות די הצורך על מנת שניתן יהיה לקבוע כי אלו עולים כדי סוד מסחרי הראוי להגנה. לאור האמור לעיל, מסקנתנו היא כי התובעת לא הביאה ראיות להוכיח טענתה לקיומו של סוד מסחרי.
- עוד נציין, כי התובעת אף לא טרחה לציין כיצד נקטה באמצעי זהירות להגנה על המידע הסודי עליו היא מבקשת להגן. אין טענה בפי התובעת כי המידע אשר היה מצוי אצל התובעים היה מוגן באמצעות הרשאות לתיקיות וכי היה ידוע אך לאבי או לאמיר בחברה. עוד יובהר כי מדובר בתחום חדש אליו נכנסה התובעת (מוצרי מיגון כגון כפפות ומסכות להן הייתה דרישה רבה בתקופת הקורונה), עובדה המחזקת את המסקנה לפיה התובעת לא אחזה בסודות מסחריים בקשר עם עיסוק זה.
האם התובעת זכאית לפיצוי מכוח הפרת חובת הנאמנות ותום הלב?