המשך הדיון בנוגע לתוקפו ולפירושו של ההסכם הרכושי בין הצדדים ובנוגע ליחסי הממון ביניהם ייעשה אפוא בהתאם לדין הפורום, קרי הדין הישראלי החל על העניין.
הזכויות בנכס המריבה
- כאמור, המערער טען בפנינו כי בהסכם שערכו בני-הזוג בהולנד הוסכם על הסדר של הפרדה רכושית. בהתאם לכך טען המערער כי היה על בית-משפט קמא לפסוק כי הוא בעל מלוא הזכויות בבית באילת. השאלה הראשונה המתעוררת בהקשר זה הינה אם ההסכם שערכו בני-הזוג בהולנד הינו בר-תוקף ביחסים הממוניים ביניהם.
בפסיקתו של בית-משפט זה הובעו דעות שונות בנוגע לטיבו של "ההסכם" הנדרש לפי סעיף 15 סיפה לחוק במקרים שבהם מקום המושב של בני-הזוג בשעת עשיית ההסכם הוא בישראל. גדר המחלוקת הינו אם נדרש הסכם ממון בכתב שאושר לפי פרק ראשון לחוק יחסי ממון, או שמא די בהסכם מפורש או מכללא לפי דיני החוזים הכלליים. דעת הרוב בדנ"א 1558/94 נפיסי הנ"ל [1] הייתה כי אין הכרח בהסכם שנערך ואושר לפי הפרק הראשון לחוק. לפרשנות זו הוצגו טעמים מספר, ובהם הטעם הלשוני, שלפיו סעיף 15 סיפה הנ"ל נוקט את הלשון "הסכם" להבדיל מ"הסכם-ממון" (ראו: דנ"א 1558/94 נפיסי הנ"ל [1], בעמ' 596-588 (פיסקאות 15-10 לפסק-דינו של השופט גולדברג), בעמ' 605-603 (פיסקה 3 לפסק-דינו של הנשיא ברק), בעמ' 607 (פיסקה 3 לפסק-דינה של השופטת דורנר), בעמ' 615-614 (פיסקה 17 לפסק-דינו של השופט חשין) וכן בעמ' 15-14 (פסק-דינו של השופט טל). עוד ראו: ע"א 2/77 אזוגי הנ"ל [3],
בעמ' 15-14 (פיסקה 13 לפסק-דינו של השופט אלון); ע"א 291/85 אואליד נ' אואליד [7], בעמ' 219-218 (פיסקה 7 לפסק-דינו של השופט גולדברג); רע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון [8], בעמ' 253-252 (פיסקה 6 לפסק-דינו של השופט מ' חשין); שאוה (כרך ב) [16], בעמ' 858-857). (לגישה פרשנית אחרת בנוגע לסעיף 15 סיפה הנ"ל, שלפיה הסכם שנכרת לאחר תחילת החוק חייב למלא אחר התנאים הקבועים בפרק הראשון לחוק, ראו ע"א 2199/91 נפיסי הנ"ל [3], בעמ' 97-96 (פיסקה 9 לפסק-דינו של השופט מצא)).
בהקשר זה רואה אני להעיר שתי הערות: ראשית, פסקי-הדין שאוזכרו לעיל התייחסו לנסיבות שונות מאלה שבפנינו. בפסקי-הדין האמורים נדון עניינם של בני-זוג שנישאו לפני כניסתו של חוק יחסי ממון לתוקף, כשמקום מושבם בשעת הנישואין היה במדינה זרה; המחלוקת העיקרית שנדונה באותם פסקי-דין נסבה על שאלת תחולתה של חזקת השיתוף ביחסים הרכושיים בין בני-הזוג לאחר עלייתם ארצה. בהתחשב בכך שאלה היא אם הגישה הפרשנית שאומצה באותם פסקי-דין, ולפיה סעיף 15 סיפה לחוק עניינו בהסכם "רגיל", אמנם חלה בנסיבות העניין שבפנינו. כפי שיובהר להלן, שאלה זו אינה טעונה הכרעה במקרה דנן.