נקודת המוצא לכל דיון פרשני בחוזה תחל בסעיף 25(א) לחוק החוזים שקובע כך: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו." ואכן, כפי שהחוק מצוונו, ובהתאם להלכה הפסוקה, ללשון החוזה תיתנן הבכורה. הלכה זו סוכמה בידי כב' הנשיאה (כתוארה אז) חיות בדנ"א 8100/19 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, פס' 17 (נבו 19.4.2020):
"יש לשוב ולהבהיר כי הלכת אפרופים ושורת פסקי הדין שנפסקו בעקבותיה קובעים כי על בית המשפט לעשות כל שניתן על מנת להתחקות אחר אומד הדעת הסובייקטיבי של הצדדים לחוזה, ולהישמר ככל הניתן מלקרוא לתוך החוזה תניות חדשות, שמא ימצא עצמו בית המשפט כותב עבור הצדדים חוזה שהם מעולם לא התכוונו להתקשר בו ([...]). בבואנו ליישם עקרונות אלה ולאתר את אומד דעת הצדדים, שמור ללשון החוזה תפקיד מרכזי וחשוב בתהליך הפרשני. אכן, הלשון תוחמת את גבולות הפרשנות של הטקסט החוזי וחזקה היא כי פרשנות החוזה תואמת את המשמעות הפשוטה והטבעית של הכתוב בו בראי של הקשרו הכללי".
במקרה שלפנינו, שני הצדדים להסכם הם חברות מסחריות, קרי שני צדדים מנוסים ומתוחכמים אשר הסתייעו בייצוג משפטי בניסוח ההסכם. על פי הפסיקה, העובדה שמדובר בחוזה מסחרי, להבדיל מחוזה צרכני, מצריכה ביתר שׂאת את המסקנה לפיה פרשנות החוזה תתחיל ותסתיים בלשונו הברורה (עניין ביבי כבישים, פס' 17-11 לפסק דינו של השופט שטיין ופס' 7-5 לפסק דינו של השופט גרוסקופף; ע"א 3999/22 ברק ברנשטיין השקעות בע"מ נ' מקס איט פיננסים בע"מ, פס' 33 (נבו 1.8.2023); ת"א (מחוזי ת"א) 19527-05-22 עו"ד יול ברדוש נ' טבוחוב, פס' 63-62 (נבו 27.11.2024); ת"א (מחוזי ת"א) 67463-01-25 עיריית רעננה נ' נשי אמי"ת, פס' 26 (נבו 18.5.2025)).
מבלי לגרוע מהאמור לעיל ומהבכורה שיש ליתן ללשון ההסכם, אין לכחד לעובדה שמדובר בהסכם קצר בן שלושה עמודים, שאינו תחום בזמן קצוב (אלא עד גמר הפרויקט). וכך, כל אחד מהצדדים מבקש למעשה לקרוא להסכם תנאים שלא נזכרים בו במפורש – כך, התובעת מבקשת לקרוא לצד תיבת המילים "בכל הדרוש" הנזכרת בסעיף 1 להסכם את המילים "על ידכם", כלומר הדרישה לפעול מתקבלת מהנתבעים ואינה ביוזמת התובעת (ראו עדות רמי בעמ' 515 שו' 32-6); ואילו הנתבעים מבקשים לקרוא לתוך ההסכם מחויבות לנקוט בפעולות אקטיביות על חשבון התובעת, לשאת בעלויות ולתרום במימון קידום הפרויקט. על כן, עלינו לתת את הדעת לכללי פרשנות נוספים. כך למשל, שלשון החוזה תפורש בהתאם למשמעות הטבעית, הרגילה והפשוטה של האמור בו, על רקע ההקשר הכללי של החוזה (ע"א 6652/19 אקספו ניהול בע"מ נ' שהם שמיר השקעות ופיננסים בע"מ, פס' 23 (נבו 12.6.2022); גבריאלה שלו ואפי צמח דיני חוזים 512-510 (מהדורה רביעית, 2019) (להלן: שלו וצמח)).