אשר לעמדתו של המלומד ולר, אף כי היו שסברו כי הינו מצדד בעמדה לפיה סעיף 66 לחוק מכסה רק הוצאות של המבוטח, ולא הוצאות שנפסקו לטובת הצד שכנגד, דומני כי מדובר בהיסק שגוי של עמדתו (ראו: אליאס, 1281, ובפרט ה"ש 229 בה הוא מביע הסתייגות מזיהוי זה). במסגרת ההשוואה שערך ולר בין ביטוח ייעודי להוצאות משפט, לבין הכיסוי שמעניק סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח, מציין ולר כי: "בעוד שביטוח הוצאות משפט עשוי להגן על המבוטח גם מפני הצורך להוציא הוצאות לשם הגשת תובענה ביוזמתו, הרי שהביטוח שמעניק סעיף 66 למבוטח נסב רק על הוצאות ההגנה מפני תביעת האדם השלישי" (ולר, 326-325). דומה כי ניסוחו של ולר, לפיו הכיסוי הביטוחי שמעניק סעיף 66 לחוק מוגבל להוצאות ההגנה מפני תביעת האדם השלישי, כלל לא בא לשלול את תחולתו על הוצאות שנפסקו לטובת הצד שכנגד, אלא אך להנגיד בין הוצאות בגין תביעה יזומה שהגיש המבוטח, לבין הוצאות שהוציא המבוטח בהתגוננות כנגד תביעה שהוגשה נגדו (בין אם הוצאות להגנתו ובין אם הוצאות שנפסקו לחובתו בסופו של דבר).
ודוק: עמדתו העקרונית של ולר ביחס להיקף ההוצאות הכלולות בגדרי סעיף 66 לחוק היא כי: "יש לפרש את הביטוי באופן רחב, ככולל כל הוצאה הנוגעת במשפט ולא רק את שכר טרחתו של עורך-הדין המגן על המבוטח" (ולר, 327). על כן, לשיטתו, על המבטח לשאת גם בעלות הבאת הראיות, באגרות בית משפט, בשכרם של עדים מומחים, וכן בהוצאות שהוציא המבוטח בכוונה למנוע נקיטת הליך נגדו (ולר, 328). גישה עקרונית זו תומכת דווקא בעמדה שלפיה הסעיף כולל גם הוצאות שנפסקו, בסופו של הליך, לטובת הצד שכנגד.
מלומד נוסף אשר הביע את עמדתו בסוגיה קרובה הוא המלומד חן בריר אשר ביחס לביטוח הוצאות משפט הביע את העמדה כי: "הביטוח המשפטי מכסה עקרונית את כל ההוצאות שבהן כרוך הדיון המשפטי [...] הכיסוי יכול לכלול גם את ההוצאות הנפסקות לטובת הצד השני" (חן בריר "ביטוח הוצאות משפט" משפטים טו 105, 109 (1985)). עם זאת, יושם אל לב כי עמדתו של בריר – שלפיה ביטוח הוצאות משפט מכסה אף את ההוצאות שנפסקו לטובת הצד שכנגד – לא הובעה ביחס לכיסוי ביטוחי בהתאם להוראת סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח, אלא ביחס לחוזה לביטוח הוצאות משפט. אין הכרח כי עמדה זו, שהובעה באשר לחוזה שעניינו ביטוח הוצאות משפט, הינה גם עמדתו בעניין החובה הקוגנטית הנלווית לכל חוזה ביטוח אחריות (כעולה מסעיף 71(א) לחוק חוזה הביטוח), לכסות את הוצאות המשפט, אף מעבר לסכום הביטוח.
- נוכח האמור, דומה כי הפרשנות המגשימה בצורה מיטבית הן את התכלית הצרכנית של דבר החקיקה והן את התכלית שעניינה הקטנת הנזק, והעולה בקנה אחד עם הלך הרוח בקרב המלומדים, היא שעל המבטח לשפות את המבוטח גם בגין הוצאות משפט שנפסקו לטובת הצד שכנגד.
בחינת סבירות הוצאות המשפט שנפסקו לטובת הצד שכנגד
- השאלה השנייה המתעוררת בענייננו היא כיצד יש לבחון את סבירות הוצאות המשפט שנפסקו לטובת הצד שכנגד.
כזכור, סעיף 66 לחוק קובע כי: "ביטוח אחריות מכסה גם הוצאות משפט סבירות שעל המבוטח לשאת בשל חבותו, והוא אף מעל לסכום הביטוח" (ההדגשה הוספה – י' כ'), ועל כן המבטח חב רק בהוצאות משפט שעל המבוטח לשאת בהן אשר יוכתרו כסבירות. תנאי זה חל, להשקפתי, בין אם עסקינן בהוצאות משפט שהוציא המבוטח לשם הגנתו בהליך המשפטי, ובין אם עסקינן בהוצאות משפט של הצד שכנגד אשר המבוטח חויב בהן בסופו של ההליך.