תכליות סעיף 66
סעיף 66 בנוסחו של חוק חוזה הביטוח, הופיע בנוסח הצעת החוק המקורית כסעיף 65. דברי ההסבר לסעיף זה קובעים כי: "הסעיף מקביל לסעיף 50, וכן לסעיף 56" (ה"ח 1209, עמוד 36, 16.10.1975). סעיפים 50 ו-56 בהצעת החוק, הינם מקבילים לסעיפים 56 ו-61 בנוסחו של חוק חוזה הביטוח כיום. סעיפים אלו עוסקים בביטוח נזקים, ועניינם הגבלת היקף השיפוי, הקטנת הנזק, וחובת שיפוי, אף מעבר לסכום הביטוח, בעד הוצאות סבירות שהוציא המבוטח לשם הקטנת הנזק.
נמצאנו למדים כי על פי דברי ההסבר להצעת החוק, הרציונל העומד בבסיס סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח הוא רציונל של הקטנת הנזק, בדומה לסעיף 61 לחוק חוזה הביטוח.
כדי להבהיר מדוע סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח הוא מעין מקרה פרטי של הקטנת נזק, ועל מנת לפרש את סעיף 66 לאור תכלית זו, אקדים מספר מילים על מהותו של עיקרון הקטנת הנזק ועל הטעמים שבבסיסו.
עיקרון הקטנת הנזק הוא עיקרון יסוד במשפט האזרחי, אשר מקורו בדיני החוזים (ראו: סעיף 14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן: חוק התרופות)), אך התפשט גם אל דיני הנזיקין, מכוח הפסיקה (ראו: ע"א 4837/92 "אליהו" חברה לביטוח נ' בורבה, פ"ד מט(2) 257, 260 (1995); ע"א 2298/21 לוי נ' אגודת מושב מצליח - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פסקאות 48-47 לפסק דיני [נבו] (4.1.2023)).
עיקרון הקטנת הנזק, מורכב משני היבטים – נטל להקטנת הנזק, וחובת שיפוי בגין הוצאות שהוצאו לשם הקטנתו. כך, על הנפגע מהפרת החוזה להקטין את הנזק שנגרם לו באמצעים סבירים, ואם לא פעל כך, המפר אינו חייב בפיצויים, בגין נזק שהנפגע יכול היה למנוע או להקטין באמצעים סבירים (סעיף 14(א) לחוק התרופות). וזאת עיקר, לענייננו: לצד הטלת נטל על הנפגע להקטין את הנזק באמצעים סבירים, קובע הדין כי הוא זכאי לשיפוי בעד ההוצאות הסבירות אותן הוציא להקטנת הנזק (סעיף 14(ב) לחוק התרופות). כאמור, נטל הקטנת הנזק, וחובת השיפוי הנלווית לו, חלים גם ביחס לחוזי ביטוח, בהתאם לקבוע בסעיף 61 לחוק חוזה הביטוח.
ביסוד עיקרון הקטנת הנזק מונחים כמה טעמים:
הראשון – טעם כלכלי שעניינו עידוד הנפגע או המבוטח לנקיטת אמצעים שהינם יעילים מבחינה חברתית, שיש בהם כדי להקטין את סך הנזק החברתי. כאשר ניתן להקטין נזק בשיעור העולה על ההוצאות הנדרשות לשם הקטנתו, קיימת הצדקה כלכלית כי הוצאות אלו יוצאו. לעומת זאת, הימנעות מהוצאת הוצאות אלו אינה יעילה מנקודת מבט כלכלית (דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים 726 (כרך ד, 2011) (להלן: פרידמן וכהן); גבריאלה שלו ויהודה אדר דיני חוזים – התרופות: לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי 359-358 וההפניות שם (2009) (להלן: שלו ואדר); ירון אליאס דיני ביטוח 1002 (מהדורה שלישית, 2016), (להלן: אליאס)). באשר לחוזי ביטוח, נטל הקטנת הנזק אף נותן מענה לבעיית "הסיכון המוסרי" שמאפיינת חוזי ביטוח: תכליתו של חוזה ביטוח היא להעביר את הסיכון מהמבוטח למבטח, בשל "שנאת הסיכון" של המבוטח. ברם, משמעותה של העברת סיכון זו עלולה להיות שלמבוטח עצמו לא יהיה אינטרס להקטין את החבות בגין התממשות הסיכון. נטל הקטנת הנזק ממתן בעיה זו, שכן הוא מעודד את המבוטח לנקוט באמצעים להקטנת הנזק שאותם היה נוקט אלמלא קיומו של חוזה הביטוח (שחר ולר חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 כרך שני 236-235 (2005), (להלן: ולר)).