השאלה הראשונה המתעוררת בענייננו בנוגע לפרשנותו של סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח, היא האם ההוצאות המשפטיות הסבירות שעל המבטח לשאת בהן, אף מעבר לסכום הביטוח, כוללות גם את ההוצאות המשפטיות שנפסקו לטובת הצד שכנגד.
להשקפתי, הפרשנות המגשימה את תכליות הסעיף בצורה מיטבית, מחייבת את המסקנה לפיה על המבטח לשאת לא רק בהוצאות המשפט שהוציא המבוטח, אלא גם בהוצאות משפט בהן חויב המבוטח לטובת הצד שכנגד.
- כך, הגשמת התכלית הצרכנית שביסוד הסעיף, מחייבת כי המבטח יישא אף בהוצאות המשפט בהן חויב המבוטח לטובת הצד שכנגד. כפי שצוין לעיל, המחוקק ביקש להגן על המבוטח אשר עשוי שלא להיות מודע לכך כי נוסף על הסיכון לשאת בחבות בגין קרות מקרה הביטוח, הוא גם עשוי לשאת בהוצאות בגין ניהול הליך משפטי. חוסר המודעות של המבוטח לאפשרות כי הוא עשוי לשאת בהוצאות משפטיות בגין ניהול הליך משפטי, חל לא רק ביחס להוצאותיו שלו, אלא גם ביחס להוצאות שייפסקו, ככל שייפסקו, לטובת הצד שכנגד. המבוטח הבלתי-מיודע, עליו ביקש המחוקק להגן, עלול שלא לדעת כי לצד הסיכון לחבות בגין קרות מקרה הביטוח, אותו העביר למבטח במסגרת חוזה הביטוח, קיים גם סיכון כי ייאלץ לנהל הליך משפטי ולשאת בעלויותיו, לרבות עקב פסיקת הוצאות לטובת הצדדים שכנגד. יתרה מזאת, דומה כי המבוטח הטיפוסי עלול להיות מודע אף פחות לאפשרות כי ייאלץ לשאת בהוצאות שייפסקו לטובת הצד שכנגד, מאשר לאפשרות כי ייאלץ להוציא את הוצאותיו שלו לשם ניהול ההליך המשפטי.
- לצד זאת, גם התכלית שעניינה הקטנת הנזק תומכת בפרשנות כי המבטח יישא אף בהוצאות המשפט שנפסקו לטובת הצד שכנגד.
בהתאם לתכלית זו, חיובו של המבטח בהוצאות המשפט של המבוטח, נעוץ בכך שיש בניהול ההליך המשפטי כדי להקטין את הנזק. ודוק: הפעולה להקטנת נזק, אינה, כמובן, פעולת תשלום ההוצאות (בין אם הוצאותיו של המבוטח ובין אם ההוצאות שבהן חויב המבוטח לטובת הצד שכנגד). הפעולה להקטנת הנזק הינה עצם ניהול ההליך המשפטי, חלף הסכמה מראש לדרישותיו של הצד שכנגד.
מאמץ להקטנת הנזק, באמצעות ניהול ההליך המשפטי, כרוך מעצם טבעו בהוצאות המשפטיות של המבוטח ובסיכון שהמבוטח ייאלץ לשאת בהוצאות המשפטיות של הצד שכנגד. זאת, בהתאם לכלל הנהוג בשיטתנו המשפטית שלפיו באופן עקרוני המפסיד הוא שנושא בהוצאות המשפט של הזוכה, בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט להורות גם אחרת (ראו: תקנות 153-151 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי); ע"א 2617/00 מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, נצרת עלית, פ"ד ס(1) 600, 611-610 (2005); ע"א 1818/19 שיך עלי נ' נור אדין, פסקה 4 [נבו] (24.5.2021)). בהקשר זה, יודגש כי בפני המבוטח כלל לא עומדת האפשרות לנהל את ההליך המשפטי, בניסיון להקטין את הנזק, מבלי שיהיה בכך סיכון לחיובו, בסופו של ההליך, בהוצאות המשפטיות של הצד שכנגד.