מר כרמל: נכון,
כב' השופטת: הסכם שאומר אנחנו באיזשהו מיזם משותף. אני מביא את המוצר, אתה מביא את הלול ובוא נבדוק ביחד או שאתם מכרתם. אבל לכאורה, הייתה כאן מכירה. לא היה כזה מיזם משותף של בדיקת המוצר.
מר כרמל: אורי, בדיוק מה שאמרת. זה היה צריך להיות מוכן בהסכם, בהסכם הראשונה. כל השלבים האלה, כולל שלבי הקבלה של המערכת והתשלומים, היו צריכים להיות חלק מהסכם.
כב' השופט: ולא היו.
מר כרמל: אני לא ראיתי כזה דבר" (עמ' 671).
בענייננו, לא הובאה כל הוכחה לקיומו של מיזם משותף. התובעות רכשו מוצר מוגמר מהנתבעות, ואלו היו צריכות לספק את המוצר כשהוא עובד, בהתאם למה שנקבע בהסכם בין הצדדים.
בנסיבות אלו אין לי אלא לדחות הטענה לפיה האחריות לעריכת הניסויים היתה על הנתבעות.
האם הובטח כי המערכת תעמוד בהספק המסחרי מיד עם הפעלתה / מסירתה.
- הנתבעות טענו, כי לא הייתה ציפייה שהמערכת תעמוד בהספק המסחרי מייד עם הפעלתה וכבר בניסויים הראשונים. ראשית, טענה זו לא הועלתה בכתב ההגנה אלא עלתה לראשונה רק בתצהירי העדות מטעם הנתבעות. בכל מקרה, לגופה של טענה, לא נמצאה כל עדות או תימוכין כי הצדדים הסכימו לכך, ודין הטענה להידחות.
ככל שכך הוסכם בין הצדדים מצופה היה שהדבר יקבל ביטוי בכתב משמדובר בפרט מהותי לגבי הממכר, ועיון בכל המסמכים הרלוונטיים מלמד, כי אין לטענה זו ולו רמז אחד בהסכמות בין הצדדים.
כאמור, אין המדובר בעסקת מיזם משותף כי אם עסקת מכר של מערכת עובדת שהיה על הנתבעת לספק.
- ניתן לסכם ולומר כי התובעות הוכיחו כי המערכת הניידת, ובכללה מתקן ההמתה, לא פעלו, ובוודאי שלא בהיקפים בהתאם להוראות ההסכם. הדברים עולים מעדויות כלל העדים, ומהניסויים בשטח, כאשר הניסוי האחרון שבוצע פעל ביחס לכ-174 בעלי כנף בלבד והופסק בשל ליקויים שונים, שלא תוקנו מעולם. המערכת הניידת לא עמדה ביעדה והנתבעות לא סיפקו מערכת שפועלת על פי המוסכם בין הצדדים, כפי שפורט לעיל.
במצב דברים זה, לא יכולה להיות מחלוקת, כי הנתבעות לא עמדו בחובתם לספק את הממכר החוזי לתובעות. בכך יש משום הפרת ההסכמים מצד הנתבעות.
- טענת הנתבעות, כי התובעות היו יכולות לעשות שימוש חלקי במערכת הניידת, ראיתי לנכון לדחות נוכח הכשל במערכת ההמתה שבלעדיה הפעלת חלקים אחרים של המערכת אינה מעשית. כאשר ההמתה של בעלי החיים לא נעשית בחצרי הלקוח הרי שאין טעם להמשך התהליך. מעבר לכך, נטען כי התקלות במערכת היו קשורות גם למערכת העיקור עצמה, כפי שעולה מעדותו של סורוקה.
- טענת הנתבעות כי המערכת כן סופקה לתובעות, וזאת בעת העברתה פיזית לקיבוץ ביום 26.2.18, אין בה כדי לסייע, מאחר ואין בהעברה פיזית של המערכת אל שטחי התובעות כדי להעיד על אספקה של המערכת, בוודאי שלא על פי ההתחייבות החוזית לספק מערכת פועלת בהספק לו התחייבו הנתבעות.
מסירת המערכת לתובעות משמע כי השליטה במערכת הועברה אל התובעות (סעיף 8 לחוק המכר), אלא שבענייננו שליטה זו למעשה מעולם לא הועברה לידי התובעות, לא בעת העברת המערכת לקיבוץ וגם לא בהמשך, כאשר הניסויים במערכת לא הושלמו ונותרו באחריות הנתבעת.