כעולה מעדותו של ברמן הצבת המערכת בשטחי התובעות נעשתה בטרם בוצעו ניסויים במערכת עם בעלי חיים (ניסויים שהחלו בחודש יולי 2018) ונועדה אך לחסוך לנתבעות בדמי שכירות, כאשר באותו שלב נדרש עוד המשך הרכבה והכנה של המערכת לתפעול.
הדברים עולים גם מהסכמת הצדדים להמשך הפעילות מיום 20.2.18 (נספח 26 לתצהיר ברמן) במסגרתה הוסכם כי "יתרת התשלומים החודשיים עבור המתקן יחלו מ 12/2018 או 1/2019 ע"פ שיוסכם בין הצדדים".
כלומר, בסמוך להעברתה הפיזית של המערכת לקיבוץ, הוסכם על מועד עתידי להמשך ביצוע התשלומים, כשמשמעות הדבר שהנתבעות לא ראו בכך מסירת השליטה לידי התובעות שאחרת היו דורשות הנתבעות את המשך התשלומים.
- העובדה שהתובעות רשמו שעבוד על המערכת הניידת ביום 15.4.2018, אין בה כדי לשנות התוצאה. ראשית מדובר בטענה שלא הועלתה בכתבי הטענות ומהווה הרחבת חזית. לגופו של עניין, אין בכך כדי לגבור על העובדות בשטח כי המערכת לא עבדה ובפועל לא סופקה ואין לזקוף את תמימות התובעות, אשר האמינו במערכת, לחובתן.
- כך גם אין בידי לקבל את טענת הנתבעות, כי העובדה שהתובעות החזירו לנתבעות את הערבות הבנקאית מעידה על כך שהמערכת הניידת סופקה לתובעות, שאחרת לא היו מסכימות להשבת הערבות. מהימנה עלי בנדון גרסת התובעות, כי בפועל הערבות הבנקאית הוחזרה בשל לחצים שהופעלו מצד הנתבעות שטענו כי "לא נוכל לספק את המערכת לפני החזרת הערבות הבנקאית" (מכתב מבר-נר לבן חור מיום 7.1.18, נספח 26 לתצהיר בן חור), ולמעשה הציבו בפני התובעות אולטימטום. כך גם אישר למעשה בר-נר בעדותו, כי דרישת הנתבעות להשבת הערבות בשלב זה לא עלתה בקנה אחד עם תנאי ההסכם בעניין זה (ראו עדות בר-נר בעמ' 573-575).
- בנוסף וכפי שפורט לעיל, יש ליחס לנתבעות הפרה מעצם אי אספקת האישורים הרגולטוריים לגבי מתקן ההמתה. את טענת הנתבעות כי התקבל "אישור עקרוני" למערך ההמתה וכי אישור סופי היה יכול להתקבל ככל והתובעות היו משתפות פעולה ומאפשרות עריכת ניסוי נוסף, אין לי אלא לדחות. ככל שאכן ביקשו הנתבעות לבצע את התיקונים הנדרשים במערכת ולקיים ניסוי נוסף הרי שהיה עליהן לפעול ביתר שאת בעניין זה, בסמוך לניסוי ביולי 2018 , דבר שלא נעשה ולא לשבת בחוסר מעש.
- טענת הנתבעות, כי התובעות הן שהפרו את ההסכם בכך שלא עמדו במועדי התשלומים שנקבעו, דינה להידחות. כפי שפורט לעיל, הצדדים הסכימו על דחיית מועדי התשלומים נוכח אי עמידת הנתבעות במועדים להספקת המערכת.
סיכום ביניים - לאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבעות הן שהפרו את ההסכם. התובעות רכשו מן הנתבעות מערכת ניידת הכוללת הן מתקן המתה והן מערכת לעיקור, וכי מערכת זו לא סופקה להן משלא עמדה בדרישות המוסכמות ואף לא קרוב לכך.