טענות התובעות בכתב התשובה (וטענות בכתב ההגנה בתביעה שכנגד)
- נטען, כי יש לדחות את הטענה בדבר העדר יריבות מול הנתבעת 1, שכן היא חתומה על ההסכם עם התובעות וכן על הסכם הבלעדיות, ביחד עם הנתבעת 2, וכן הייתה מכותבת להתכתבויות בין הצדדים. בהקשר זה נטען, כי הצעת המחיר החתומה על ידי הנתבעת 1 הינה חלק מההסכם בין הצדדים וצורפה כנספח 7 לכתב התביעה וכוללת חותמת של הנתבעת 1, בעוד שהנתבעות צירפו לכתב התביעה שכנגד עותק של הצעת המחיר ללא חתימת הנתבעת 1 (נספח א' לכתב התביעה שכנגד).
בנוסף, נטען, כי אומנם הכחישה תחילה הנתבעת 1 את מעורבותה בעסקה הנדונה ואולם, בהמשך, במסגרת ההתכתבויות עובר להגשת התביעה, הודתה בכך, למשל במכתב מיום 31.3.19 שם צוין כי "מרשותינו עמדו בכל הוראות ההסכם..." ויש בכך משום הודאת בעל דין של נתבעת 1 כי התקשרה בהסכם עם התובעות.
זאת ועוד, הנתבעת 1 דיווחה לבורסה על ההתקשרות בהסכמים עם התובעות.
- לגופו של עניין, נטען, כי אין לקבל את טענת הנתבעות לפיה מתקן ההמתה הינו נפרד מהמערכת הניידת והוזמן בנפרד ובשלב מאוחר יותר לחתימת ההסכם, אלא מדובר בחלק מהמערכת הניידת, וכך הדבר הוצג לתובעות על ידי הנתבעות.
נטען, כי לפי הצעת המחיר (נספח 7 לכתב התביעה) המערכת הניידת כוללת "אמצעי להמתת התרנגולות" (סעיף 3.1 להצעת המחיר), וכי הוא חלק אינטגרלי מהמערכת הניידת כפי שהציגו הנתבעות לתובעות. הדברים עולים גם מהתיאור בסעיף 2 להצעת המחיר לפיו "המערכת מיועדת לטיפול חוקי ותקני בהשמדה המונית ועיקור של בעלי כנף המיודעים להשמדה...", דהיינו, המערכת הניידת מאפשרת גם את ההשמדה ותכלול מתקן המתה.
- נטען, כי המערכת הניידת לא פעלה ואין לקבל את ניסיון הנתבעות לתלות את כישלון המערכת באישור רגולטורי כזה או אחר, מאחר והמערכת אינה פועלת ואינה יכולה לספק את שהובטח על ידי הנתבעות.
בהקשר זה טוענות התובעות, כי אין לקבל את טענת הנתבעות כאילו התובעות סיכלו עריכת ניסויים נוספים במערכת הניידת שהיו יכולים להביא לקבלת האישורים, כאשר בפועל התקלות שהתעוררו לא תוקנו על ידי הנתבעות.
כך גם נטען, כי המערכות מעולם לא סופקה לתובעות וכי הצבת המערכות בשטחן היה לבקשת הנתבעות לצורך המשך הרכבתן וכדי לחסוך בדמי שכירות, אך לא היה בכך משום אספקה של המערכות לתובעות מאחר והמערכות לא עמדו בדרישות ולא תאמו את התחייבויות הנתבעות.
- התובעות דחו את טענות הנתבעות, כי הפרו את ההסכם בין הצדדים בכך שהפסיקו לשלם את התשלומים החודשיים, וטענו כי הפסקת התשלומים נעשתה בהסכמת הצדדים לאחר שהנתבעות לא סיפקו את המערכות במועדים שנקבעו (נספח 14 לכתב התביעה).
- עוד נטען, כי אין בסיס לטענה כי שחרור הערבות הבנקאית נעשה נוכח הפעלה מוצלחת של המערכת הניידת. לטענת התובעות באותה עת הפעלת המערכת היתה עם מים בלבד, וכי הערבות הבנקאית הוחזרה בשל הפעלת לחצים על התובעות כי ככל שלא תוחזר הערבות הבנקאית לא ניתן יהיה להשלים את הרכבת המערכת.
- לאור כל האמור, שבו וטענו התובעות כי נוכח ההפרות שנפלו בחלקן של הנתבעות הן היו רשאיות לבטל אל ההסכם והביטול נעשה כדין.
- בהתייחס לטענות הנתבעות בדבר פרסום כוזב שביצעו התובעות, טענו התובעות, כי אין מדובר בפרסום כוזב או מכפיש, וכי לא ניתן להגיש תביעה לפיצוי בגין "לשון הרע" כבדרך אגב ללא כל פירוט.
- באשר לטענת הקיזוז, נטען כי יש לדחותה, משלא הוכחה כלל כאשר הנתבעות לא פירטו באיזה נזקים מדובר.
הראיות
- מטעם התובעות הוגשו תצהירים והעידו בפני העדים הבאים:
בנימין ברמן, מרכז משק בקיבוץ בארות יצחק, מנהל בתובעת 1 ודירקטור בתובעת 2 - העיד ביום 14.2.24;