טענות הנתבעות - טענות הגנה ותביעה שכנגד
- לטענת הנתבעות מדובר בתביעה חסרת בסיס שדינה סילוק הן לגופה והן על הסף. נטען, כי נתבעת 2 עמדה בהוראות ההסכם וסיפקה בחודש פברואר 2018 את המערכת הניידת, כשהיא תקינה ופועלת, כאשר סירוב התובעות לביצוע ניסוי נוסף ומשלים הוא שמנע את קבלת האישורים הרגולטוריים הסופיים ואילץ את הנתבעת 2 לאסוף ולפנות את המערכת משטחי התובעות.
- עוד נטען, כי דין התביעה כולה להידחות על הסף מאחר והוגשה בחוסר תום לב, תוך סילוף העובדות והסתרת עובדות חיוניות מבית המשפט. בתוך כך, התובעות לא עשו הבחנה בין המערכת הניידת והמערכת הנייחת לבין מתקן ההמתה שהוזמן בנפרד ומחוץ להסכמים, ומייחסות עובדות וטענות הקשורות למתקן ההמתה אל המערכת הניידת, ולא כך הדברים. כך גם בכל הקשור לאישורים הרגולטוריים למתקן ההמתה, התחייבות שהנתבעות לא לקחו על עצמן מעולם, וחרף זאת פעלו לעזור בעניין אך בסופו של יום התובעות סירבו לביצוע ניסוי משלים אשר היה יכול לפתור את העניין.
נטען, כי התובעות יוצרות מצג שווא כאילו המערכות שסופקו לא היו תקינות או שמישות כאשר לא זה היה המצב, וטענות שכאלה לא הועלו בזמן אמת, ובכך למעשה אין בסיס להודעת הביטול.
- הנתבעת 2 עמדה על כך שהמערכת הניידת היא מערכת עצמאית שהוצעה לתובעות ללא מתקן המתה, כאשר מתקן ההמתה הוזמן בנפרד בשלב מאוחר יותר וללא תלות בהזמנת המערכת הניידת והמערכת הנייחת. כן נטען, כי העיכוב בקבלת האישורים הרגולטורים היה ביחס למתקן ההמתה בלבד, כאשר אישורים למערכת הניידת התקבלו וניתן היה לעשות בה שימוש.
- עוד נטען, כי המערכת הנייחת הוזמנה, והנתבעת 2 אף שילמה את מלוא התמורה עבורה כדי לספקה לתובעות, אך לאור חילוקי דעות ואי העברת מלוא התשלומים עבור המערכת הניידת, החליטה הנתבעת 2 להותיר את המערכת הנייחת בידה, בין השאר בתור עיכבון (יצוין כי הטענה בעניין העיכבון נזנחה בסיכומים ואינני רואה עוד צורך להידרש לה).
- נטען, כי הנתבעת 2 עמדה בכל התחייבויותיה והתובעות הן שהפרו את ההסכם בין הצדדים, כאשר מיום 1.8.17 חדלו מלהעביר את יתרת התמורה המוטלת עליהן לפי הסכם. בתוך כך נטען, כי הודעת הביטול שנשלחה הינה שלא כדין וניתנה בחוסר תום לב.
- נטען, כי התובעות יזמו פרסום מכפיש וכוזב כנגד הנתבעות באמצעי התקשורת (נספח י"ב לכתב ההגנה - כתבה שפורסמה ב"כלכליסט" מיום 26.1.20).
- בכל מקרה, נטען, כי דין התביעה כנגד הנתבעת 1 סילוק על הסף, וזאת בהעדר יריבות מולה, כאשר על ההסכם מושא הדיון חתומה הנתבעת 2 בלבד, וכי לא הוצג תיאור עובדתי או משפטי שיש בו כדי להקים אחריות של הנתבעת 1.
- בהתייחס לסעדים הנתבעים, טענה הנתבעת 2, כי לא ניתן לעתור לביטול והשבה ולפיצויי קיום במקביל. בכל מקרה, נטען, לחילופין, כי ככל שייפסק סכום כלשהו לטובת התובעות, הרי שיש לקזז את מלוא הנזקים, ההוצאות וההפסדים שנגרמו לנתבעת, ביחד ולחוד, בשל התנהלות התובעות לכדי נזק שלא יפתח מכ-5.3 מיליון ₪, והכולל, בין היתר, השבת עלויות והוצאות בפועל בגין המערכת הניידת, המערכת הנייחת ומתן ההמתה, מע"מ בגין עלויות והוצאות אלו, מע"מ בגין תשלומי המקדמות, ופיצוי עבור נזקים שנגרמו מהפרסומים המכפישים שפרסמו התובעות כנגד הנתבעות.
- במסגרת התביעה שכנגד שהגישה הנתבעת 2 כנגד התובעות, חזרה הנתבעת 2 על המפורט בכתב ההגנה וטענה, כי התובעות הן שהפרו את ההסכמים בין הצדדים בכך שנמנעו מלשלם את יתרת התמורה עבור המערכות שהזמינו והפרו את החובה לקיום הסכמים בתום לב וביטלו את ההסכמים שלא כדין.
- הנתבעת 2 עתרה במסגרת התביעה שכנגד לסעדים להלן:
- א. אכיפת ההסכמים.
- ב. תשלום יתרת חובן של הנתבעות לפי ההסכמים בסך של 9,218,719 ₪ (לאחר המרת הסכומים מדולר לשקל חדש):
- סך של 867,188 דולר (קרן) יתרת חוב בגין המערכת הניידת – בצירוף מע"מ וריבית והצמדה ובהמרה לש"ח (3.45 דולר/שקל) – 3,602,064 ₪;
- סך של 1,100,000 דולר (קרן) בגין מלוא התמורה עבור המערכת הנייחת – בצירוף מע"מ וריבית והצמדה ובהמרה לש"ח - 4,600,055 ₪;
- מע"מ בגין תשלומי המקדמות שטרם שולם בגינן מע"מ – 1,016,600 ₪;
- ג. פיצוי ריאלי עבור נזקים שגרמו הנתבעות שכנגד בפרסומים המכפישים, ולחילופין - פיצוי ללא הוכחת נזק כקבוע בדין.
בהקשר זה עתרה הנתבעת 2 להוצאת צו שיורה לתובעות (הנתבעות שכנגד) לפרסם על חשבונן הבהרה כי המתקנים שסופקו תקינים.
- ד. לחילופין וככל שיימצא כי לא ניתן לאכוף את ההסכמים, עתרה הנתבעת 2 לפיצוי בגין מלוא הנזקים וההוצאות בפועל שנגרמו לה לטענתה, בין היתר בגין הוצאות עבור המתקנים, עלויות שכר ותקורות, עלויות תפעול, אובדן הזדמנויות, לשון הרע ופגיעה במוניטין, בסך של 5,364,915 ₪ בחישוב שמרני (בהמרה מדולר, 3.45 דולר/שקל), ובקיזוז המקדמות שכבר שולמו, כדלקמן:
- 558,878 דולר עבור השבת עלויות הוצאות בפועל של נתבעת 2 בגין המערכת הניידת;
- 421,811 דולר עבור השבת עלויות והוצאות בפועל של נתבעת 2 בגין המערכת הנייחת;
- 71,786 דולר עבור השבת עלויות והוצאות בפועל של נתבעת 2 בגין מתקן ההמתה;
- מע"מ בגין הנ"ל בסך של 617,276 ש"ח;
- מע"מ בגין מקדמות שטרם שולם המע"מ בגינן – 1,016,600 ₪
(צורפו חשבוניות לדוגמא – נספח י"ג לכתב התביעה שכנגד).