כאמור, גם אם ההסבר של המערער לא התקבל על ידי בית המשפט, עדיין שאלה נכבדה יותר היא הכיצד זה הציג המשיב קיומה של הסכמה ברורה בדבר שותפות, אם הוא הכחיש הסכמה שכזו בכתב הגנתו? ואשר למעורבות של המערער בפעילות החברה זו דווקא נושאת הגיון רב לאור הצורך לסנכרן בין פעילות החברה עם פעילות החברה של האב. כך או כך, שאלת המניע של האב היא שולית לקיומה של הראיה הישירה המעידה על ההסכמות שגובשו בין הצדדים.
- בית המשפט קמא ציין (בפסקה 91) כי "בפועל הדברים סוכמו כראוי עם הנתבע והכוונה, ככל שהייתה כזו, להיות שותף של הנתבע, נותרה אצל התובע, לא יצאה אל הפועל ולימים נזנחה." אלא שקו ניתוח זה אינו עולה בקנה אחד עם ההבנה החד משמעית של הנתבע, של הבן, בדבר שותפות עם אביו, שאינה מותנית בדבר. לו היה הבן סבור שהבעלות בחברה ניתנה לו במתנה סביר היה שהדבר היה מוצא ביטוי בשיח עם אביו, אך לא כך היה.
- עוד קבע בית משפט קמא כי אין ליתן יד למי שמתחמק מדיווח בדבר החזקת מניות בנאמנות או מרישום ראוי, וטוען כי הרישום הוא פיקטיבי (פסקאות 102 ואילך). קביעה זו של בית המשפט משקפת חוסר רצון ליתן סעד למי שהתנהל שלא כדין, נמנע מרישום ראוי של החזקת מניות בנאמנות ומאי-דיווח לרשות המיסים. בית המשפט ראה בגרסת המערער כמשקפת "אירוע מס" (שם, בפסקה 96), שלא דווח כאמור.
אלא שגם אם נביא הדברים לידי קיצון, ונקבע כי לפני התחייבות לא חוקית, שעה שהיא לא דווחה לרשויות המס, עדיין אין בכך, בהכרח, כדי למנוע את אכיפתה. עמדתי על הדברים בת"א (מחוזי ת"א) 21154-01-20 דבש נ' יוסף לוינסקי ושות' בע"מ (פורסם במאגרים; 2022 בפסקאות 52 ואילך) ולשם הנוחות אחזור עליהם כאן.
בעניין זה קובעים סעיפים 31-30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 כך:
- חוזה פסול
חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל.
- תחולת הוראות
הוראות סעיפים 19 [ביטול חלקי] ו-21 [השבה] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על בטלותו של חוזה לפי פרק זה, אולם בבטלות לפי סעיף 30 רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן ובתנאים שימצא לנכון, לפטור צד מהחובה לפי סעיף 21, כולה או מקצתה, ובמידה שצד אחד ביצע את חיובו לפי החוזה – לחייב את הצד השני בקיום החיוב שכנגד, כולו או מקצתו.
מכאן שגם אם אצא מנקודת הנחה כי ההתקשרות שבין הצדדים הייתה פסולה, אין בכך למנוע מבית המשפט להעניק סעדים אחרים מלבד סעד הביטול וההשבה. בנסיבות המתאימות גם סעד אכיפה יכול לעמוד על הפרק.