יפים לעניין זה דבריו של כבוד השופט ע' גרוסקופף, אשר הדגיש כי בחוזים מסוג זה:
הצדדים חשופים... לסיכון של טעויות בניסוח, במובן זה שאם הניסוח בו יבחרו לא יתאם את כוונתם לא תוענק להם רשת ביטחון שיפוטית שתתקן טעות זו, ואולם הם מונעים מעצמם את הסיכון שצד שלישי (הפרשן המוסמך) יקרא לתוך החוזה, מתוך חוכמה שבדיעבד, את אשר הצדדים לא ביקשו לכתוב לתוכו.
[פס"ד ביבי כבישים, בפסקה 6 לחוות-דעתו של כבוד השופט ע' גרוסקופף].
וכן דבריו של כבוד השופט א' שטיין בע"א 1521/21 בלוגרין ווטר טקנולוגי'ס בע"מ נ' אוריס חומרים מתקדמים בע"מ ואח' (8.3.2023), פסקאות 32 ו-55, לפיהם:
יֵדַע כל צד לחוזה עסקי, כי מטרתו וכוונותיו צריכות לבוא לידי ביטוי מפורש בחוזה עליו הוא חותם; וכי לא תִשָמַעְנָה טענות לפיהן ההסכם החתום אינו משקף, כביכול, את כוונת הצדדים או את תכליתו.
...
אין מקום להישמע לטענות לפיהן כוונת הצדדים "האמתית" חורגת מהכוונה המשתמעת מהחוזה. ככל שבלוגרין חתמה על חוזה שאינו משקף את כוונתה האמתית, הרי שתקלה זו מונחת לפתחה. ובאשר לתפקידם של בתי המשפט בכגון דא, דומני כי כבר אמרתי די - כאן ובפסקי דין אחרים... על הצורך לשים קץ לסיפורים על כוונות ועל הסכמות בלתי-כתובות, שאחד מבעלי החוזה מספר אחרי שחתם על הסכם עסקי מפורט עם התנאה מלאה.
הנסיבות החיצוניות ומהות העסקה
- הרבה מעבר לדרוש - ועל מנת שאעשה מלאכתי שלמה במידת-מה - אבקש בכל זאת להתייחס בקצרה לטענות הצדדים ביחס למהות העסקה וכוונת הצדדים, שכאמור אינני פוסקת בהן.
- תחילה אבקש להעיר מספר הערות לגבי עדויות הצדדים:
ככלל, העדויות מטעם התובע עוררו בי אמון והיה בהם כביכול כדי לשכנע בתיזה שהוצגה על ידיו, לפיה, כאמור, המטרה העיקרית של העסקה לא הייתה רכישת המגינים, אלא הטמעת TowerSec בתוך הרמן, ובפרט יזמיה ועובדיה על כשרונם הרב וניסיונם, לשם פיתוח פתרונות אבטחה להגנה מפני מתקפות סייבר על מערכות מחשוב בכלי-רכב. אכן, אין זאת מן הנמנע כי העדויות מטעם התובע, ובפרט עדותו של מר ויסגלס, שיקפו את אמונתם הסובייקטיבית הכנה ואת תפיסת המציאות שלהם, אפשר שעוד לפני חתימת ההסכם, ביתר שאת לאחר מכן, כאשר החלו לעבוד בהרמן, ועל אחת כמה וכמה בדיעבד, כאשר הם משקיפים לאחור על השתלשלות הדברים כולה.
העדויות מטעם הרמן, לעומת זאת, היו דלות למדי והעדים מטעמה לא הכירו את הנושא לעומק, לא קראו חלק ניכר ממסמכי התובענה ולא "חיו אותה".