ואולם, יש לציין בהקשר זה את הדברים הבאים:
ראשית, מרבית העדים מטעם התובע היו היזמים של TowerSec, שהם ככל הנראה בעלי אינטרס עצום בקבלת התביעה - עובדה המחייבת בכל זאת להתייחס לעדויותיהם בזהירות מסוימת, אף אם עדויות אלה נראות על פניהן אמינות ומשכנעות, כאמור לעיל.
שנית, אף התובע חטא בעיניי בהבאת העדים, בכך שלא הביא לעדות את באי-כוחו שהיו מעורבים בניסוח ההסכם.
שלישית, כאמור, בשל תפקידיהם, העדים מטעם הרמן לא יכלו להעיד באותה מידה של פירוט ושכנוע על כוונות הצדדים בעסקה, הטמעת TowerSec בתוך הרמן והעבודה המשותפת לאחר השלמת המכירה והצד המקצועי. אכן, עובדה זו אמור לפעול דווקא לחובת הרמן, שלא השכילה להביא לעדות את העדים המתאימים לעניין זה. ברם, בכל זאת - ולאור האינטרס הרב של העדים מטעם התובע כמצוין לעיל - היא מעוררת אי-נוחות ככל שבית-המשפט צריך להסתמך בעיקר על עדים אלה בכדי לפסוק נגד לשונו המפורשת של ההסכם.
יתרה מכך: עניין זה קשור בעיניי בטבורו לשאלת העדפת לשון ההסכם על פני קביעת כוונת הצדדים בדיעבד בידי בית-המשפט. אכן, קיים קושי אינהרנטי אצל כל צד להסכם כלשהו, בו לשון ההסכם מעוררת קשיים ואותו צד נדחק למקום בו עליו להסביר בדיעבד קשיים אלה. כאמור, אצל התובע הדבר הוביל במקרה זה למהלכים לשוניים בלתי-מקובלים, בעוד שאצל הרמן הדבר הוביל לעדויות שנראו לפרקים כבלתי-משכנעות. כך, למשל, עדותו של מר אוון, אשר כאמור הופנה במהלך עדותו מספר פעמים ללשון ההסכם ולקשיים שהיא מעוררת וציין ביחס לחלק מן הדברים כי אינו יודע כיצד הם מתיישבים זה עם זה, כי לא נתן דעתו עליהם וכי אינו יודע להתחקות אחר מחשבותיהם של מי שניסחו את הסעיפים הרלוונטיים, לא הייתה עדות בלתי-אמינה בעיניי, אלא לשון ההסכם היא שגרמה לה להישמע כך לעתים.
רביעית - וזה העיקר - על אף שהעדויות מטעם התובע עוררו בי אמון כאמור, הרי שדווקא הראיות האובייקטיביות נוטות לתמוך בטענתה של הרמן, לפיה רכשה את TowerSec משום שהתעניינה במוצרים שפותחו על ידה - המגינים – ובהתאם לכך התמורה המותנית נועדה לשקף את פוטנציאל המכירה של המגינים.
- אשר לראיות האובייקטיביות, ומבלי למצות עניין זה, הרי שניתן לראות בין היתר את הראיות הבאות:
- מכתב הכוונות: כאמור, לפני הכנת ההסכם המפורט הוחלף בין הצדדים מכתב כוונות (letter of Intent) בלתי-מחייב (ת/6, נ/15, להלן: "מכתב הכוונות" - יצוין כי שני הצדדים צירפו את מכתב הכוונות האחרון מיום 13.10.2015 כשאינו חתום). כידוע, למסמך כגון דא (המכונה לעתים גם Term Sheet, Memorandum of Understanding וכיו"ב), על אף היותו בלתי-מחייב, יש לעתים חשיבות פרשנית לא מבוטלת משום שהוא מתיימר לגבש ולהציג את עיקרי העסקה. לעתים, כפי שאירע ככל הנראה אף בענייננו, הצדדים נושאים-ונותנים לעומקו של מסמך זה ומחליפים גרסאות רבות שלו עוד לפני שהם ניגשים להכנת ההסכם המפורט.
בענייננו, אין מחלוקת בין הצדדים כי שלושת חלקי התמורה המותנית הופיעו עוד במכתב הכוונות. לגבי ה-Financial Target Earn-Out Payment (כפי שהוגדר לבסוף בהסכם), נכתב במכתב הכוונות כי תמורה מותנית זו תשולם "…based upon the achievement of certain other financial targets to be mutually agreed upon between the parties, including, but not limited to, targets related to the long term value of awarded sales of the Company, and sales of any automotive network protection product developed by Harman’s center of competence security group and using predominantly the TCU shield and ECU shield source code…" (ההדגשות אינן במקור – א.ל.ע.).