הערכים המוגנים שבמניעת האיום הוא הצורך בהגנה על שלוות נפשו ועל חופש הפעולה והבחירה של הפרט. הסחיטה הנה חלק מן הפגיעה בחירות, באשר הסחיטה פוגעת בחירותו של הנסחט, הנדרש להתנהג באופן העשוי להיות מנוגד לרצונו אלמלא נסחט.
היסוד המרכזי בעבירה הינו יסוד האיום. "האיום הינו הטלת פחד או אימה מפני רעה צפויה, שיש בה לפגוע באחד הערכים המוגנים" (ע"פ 3779/94 חמדני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (16.2.1998).
האיום אינו חייב להתבטא בדיבור דווקא. השימוש באיומים כולל את כלל דרכי האיומים (בכתב, בעל-פה או בהתנהגות) ואת כלל מושאי האיום (פגיעה בגוף, בחירות, ברכוש, בפרנסה, בשם טוב, בצנעת הפרט, בפרסום עניין רלוונטי לנסחט או כל הטלת אימה אחרת). ויובהר, מושאי האימה אינם מחויבים להיות בלתי חוקיים בהכרח. וכך נקבע:
"אין עוררין על כך שאיום אינו חייב להיעשות במילים מפורשות, וכי התנהגות מכל סוג יכולה לעלות לכלל איום. כך גם נוכחותם של אנשים מסוימים בנסיבות מסוימות, יכולה להוות את רכיב האיום, כאשר המסקנה לעניין זה תתקבל לאחר בחינת מכלול הנסיבות הרלבנטיות ולאחר בחינת הקשרם של דברים" (ע"פ 5145/12 אבו זאיד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (28.1.2013).
פעולת האיומים אינה נדרשת להישמע כלפי הנסחט, כך שאין הכרח שהמאוים יהיה הנסחט. יתר על כן, בין שהמאוים העביר את דברי האיום לנסחט, ובין שלא, אין בכך כדי לשנות את היותו של המאיים בגדר סוחט באיומים. הפגיעה בחירותו של האדם באמצעות פעולת הסחיטה אינה מותנית בכניעתו של הנסחט לסחיטה. הפגיעה בחירות מתבצעת בעצם השימוש באמצעי הסחיטה (ראו: גבריאל הלוי, תורת דיני העונשין, כרך ד', עמ' 583).
מדובר אם כן בעבירה התנהגותית, כך שדרישת התוצאה איננה רכיב של העבירה, אם כי התרצות הקרבן לאיומי סחיטה איננה חלק ממרכיבי העבירה, אלא שהיא משפיעה על העונש המרבי הקבוע בחוק. ודוק, בעבירה זו שתי חלופות חומרה: חלופת הרישא - איום שנותר עקר; וחלופת הסיפא – איום שהביא לעשיית המעשה או המחדל, המתאפיינת ברכיב של "תוצאה". ההבדל בחומרתן של עבירות אלא בא לידי ביטוי כאמור בשוני בענישה המרבית ביניהן.
האיום יכול להיות מפורש או משתמע, וככל שמדובר באיום משתמע בדרך של התנהגות הרי שזו כוללת גם "נוכחות מאיימת" או נקיטת "סגנון מאיים" (ראו ספרו של י. קדמי, על הדין בפלילים, חלק שני, תשע"ג-2013, עמ' 1128).
המבחן לקיומו של יסוד האיום הנדרש לצורך התגבשותה של העבירה הוא מבחן אובייקטיבי: